הכנס הלאומי הראשון לרפואה צבאית נפתח אתמול (רביעי) בהובלת חיל הרפואה ויימשך לאורך שלושה ימים, כאשר במרכזו עומדים ההישגים ולקחי המלחמה שהתקבלו תוך כדי המלחמה. ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, אלוף רמי אבודרהם, חשף כי בשנתיים האחרונות פיתח צה"ל יכולות רפואיות חדשות שבחסדי שמיים מרובים הביאו להצלת חייהם של למעלה מ-600 חיילים.
"אנו נמצאים בתקופה של עימות מורכב ורב-זירתי. צה"ל נלחם בכל רחבי המזרח התיכון – החל מקווי התמרון בעזה ועד למדינות הנמצאות אלפי קילומטרים ממדינת ישראל. גם בקוקפיט וגם בצוללת וגם במקומות אחרים, יש צוותים רפואיים. לכן, אנו חייבים עליונות לוגיסטית רב-זרועית מוחלטת. במהלך השנתיים האחרונות, פיתחנו יכולות חדשות שבזכותן מעל ל-600 חיילי צה"ל הינם בין החיים היום", אמר ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, אלוף רמי אבודרהם.
עוד הוסיף: "הצלחה זו היא תוצאה של שותפות אמיצה ורב-מערכתית. השותפים המרכזיים הם בתי החולים, משרד הבריאות וגופי השיקום השונים. חוזקה של השרשרת הרפואית ויכולתנו להציל חיים הם מרכיב משמעותי בהצלחות מערך הרפואה במדינת ישראל כולה".
הוא התייחס לעתיד והבהיר: "אסור לנו לנוח על זרי הדפנה. אנחנו צריכים לדבר על מערכה יותר מורכבת בעורף מול זירות רחוקות וקרובות, והדרך להגיע לעליונות נשענת על למידה והבנה עמוקה שהמערכה שחווינו היא לא המערכה העתידית. הפוטנציאל נמצא בהשתנות, במחקר ובפיתוח, בטכנולוגיות חדשניות – ומעל לכך בתרבות ארגונית ובאנשים".
פדויי שבי במפגש מרגש עם מצילי חייהם
הכנס הלאומי הראשון לרפואה צבאית בהובלת חיל הרפואה שבאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה התקיים בראשות ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, אלוף רמי אבודרהם, קצין הרפואה הראשי, תת-אלוף ד"ר זיוון אביעד בר, ובהשתתפות מנכ"ל משרד הבריאות, מר משה בן סימן טוב ומשתתפים נוספים.
בכנס הציגו בכירי מערכת הביטחון, האקדמיה, התעשייה ומערכת הבריאות נושאים ומחקרים שונים בתחומי הרפואה, במטרה לקדם שיתופי פעולה, לחשוף רעיונות ופתרונות מצילי חיים, תוך רתימת המדע והטכנולוגיה לשיפור הביצועים בשדה הקרב ובמערכת הבריאות. במהלך הכנס, נערך פאנל בהשתתפות החטופים ששבו בחיים: מקסים הרקין ושלומי זיו. הם סיפרו על המפגש האישי עם אנשי חיל הרפואה בעת חזרתם ארצה.
בעקבות צעדים שנעשו טרם המלחמה ובמהלכה ביניהם שינוי ועדכון של פרוטוקולים רפואיים, הכנסת טכנולוגיה חדישה דוגמאת טיפול במנות דם מלא בשטח, חיזוק הצוות המטפל הבכיר ברמת הגדוד ושיפור תהליכי הפינוי הרפואי – ניצלו חייהם של מאות פצועים, גם במצבים קשים ואנושים.
בהשוואה היסטורית, הנתונים מצביעים על שיפור ניכר בשיעור ההישרדות של פצועים בשדה הקרב – לדוגמה, במלחמת לבנון הראשונה עמד שיעור ההצלה על כ14.8%- מסך הפצועים, בעוד שכיום מדובר ברמות הצלה חסרות תקדים – 6.9%.
מאז תחילת הלחימה בוצעו כ-4,100 פינויים רכובים וכ-1,200 פינויים מוסקים. במהלך המלחמה ניתנו כ-300 מנות דם מלא – נוזל ההחייאה המתקדם והשלם ביותר המשמש לטיפול בשטח.
פעילות חיל הרפואה במבצעים להשבת חטופים
חיל הרפואה הוביל את המעטפת הרפואית והנפשית לקבלת החטופים השבים מנקודת המיון הקדמי עד לקבלתם בבית החולים. השבים הגיעו למתחם קדמי שנבנה בידי אנשי אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה וכלל חדרי רענון ושהיה לשבים ולבני משפחותיהם טרם היציאה לבתי החולים.
בעת הקמת המתחם ניתן דגש על מעבר הדרגתי מהשבי למפגש עם המשפחות, פרטיותם של השבים ומתן חופש בחירה מתוך רצון להקל על שובם ולקבל את פניהם באופן המכבד ביותר. טרם הגעת השבים נעשתה היערכות מקדימה שכללה קבלת רקע רפואי ידוע. במתחם הקדמי בוצע מיון ראשוני כאשר המידע הרפואי שנאסף בנקודה הועבר באופן מיידי לבתי החולים לטובת המשך הטיפול.
השבים קיבלו מעטפת רפואית ונפשית על ידי צוותי חיל הרפואה, שכללה רופאים מומחים, אחים, פרמדיקים וקציני בריאות הנפש שליווי אותם בתהליך ההסתגלות – מנקודת החבירה, דרך התאחדות עם המשפחה וההגעה לבית החולים. החוזרים מהשבי שנחטפו בהיותם בצה"ל מלווים לאחר חזרתם באופן הדוק, בהתאם לרצונם, גם לאחר השחרור מבית החולים.
