צילום: אוניברסיטת תל אביב
מחקר משותף של האוניברסיטאות תל אביב והעברית בהשתתפות 20 חוקרים מהארץ ומהעולם הצליח לתארך 21 שכבות חורבן ב-17 אתרים ארכיאולוגיים במדינת ישראל בעזרת מדידה של הכיוון והעוצמה של השדה המגנטי של כדור הארץ כפי שאלה "הוקלטו" בזמן שריפת האתרים, ולאמת את הסיפורים המקראיים על מסעות הכיבוש המצריים, הארמיים, האשוריים והבבליים כנגד ממלכות יהודה וישראל.
החוקרים הסבירו שכדי להבין את המנגנון שמחולל את השדה המגנטי של כדור הארץ, גיאופיזיקאים מנסים להתחקות אחר השינויים בשדה לאורך ההיסטוריה. לשם כך הם נעזרים גם בממצאים ארכיאולוגיים שמכילים מינרליים מגנטיים שיכולים להקליט את השדה כשהם מתחממים, למשל בזמן שריפה.
לדברי הדוקטורנט יואב וקנין, על סמך התאמה או אי התאמה בעוצמת השדה המגנטי ובכיוונו ניתן לחזק או לשלול את האפשרות ששני אתרים נשרפו במהלך מסע מלחמה אחד. החוקרים בנו עקומת שינוי של עוצמת השדה לאורך זמן, שמהווה כלי תיארוך מדעי בדומה לשיטת התיארוך המבוססת על פחמן 14.
ממצאי המחקר מראים, בין היתר, כי צבאו של חזאל, מלך ארם דמשק, החריב בנוסף לגת פלשתים גם את תל רחוב, תל זית וחורבת טבת. זאת ועוד ממצאי המחקר קובעים כי הישובים בנגב הוחרבו על ידי האדומים שניצלו את העובדה שהבבלים הפילו את ירושלים.
כלי התיארוך החדש ייחודי בכך שהוא מבוסס על מידע מגנטי ממספר אתרים, שתאריך חורבנם המדויק ידוע ממקורות היסטוריים והשילוב של מידע היסטורי מדויק עם מחקר ארכיאולוגי מתקדם ורחב היקף אפשר לבסס את השיטה המגנטית על כרונולוגיה מהימנה.
המחקר פורסם בכתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (PNAS). המחקר מתבסס על עבודת הדוקטורט של יואב וקנין, בהנחיית פרופ' ארז בן יוסף ופרופ' עודד ליפשיץ מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב ופרופ' רון שער מהחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים.
לדברי וקנין, "המיקום שלנו פה בישראל הוא נקודת מוצא ייחודית למחקר ארכיאומגנטי, בזכות התפוצה הנרחבת של ממצאים ארכיאולוגים מתוארכים היטב. בעשור האחרון מדדנו מאות ממצאים, ויחד עם הנתונים המדויקים משכבות החורבן ההיסטוריות שיואב חקר, יצרנו עקומת שינויים רציפה המראה שינויים מהירים וחדים בשדה הגיאומגנטי. זו בשורה נהדרת הן לארכיאולוגים, שיכולים כעת להשתמש במידע המגנטי כדי לקבוע גיל של חומרים עתיקים, והן לגיאופיזיקאים שחוקרים את גלעין כדור הארץ".
חזק וברוך
רק אני לא הבנתי כלום?
כשארכיאולוגים חופרים באתרים הם רואים שכבות אבל קשה לדעת מתי הן הוחרבו ונשרפו.
כשכובשים ושורפים עיר ישנם שינויים זעירים במגנטיות של העפר והסלעים.
בעזרת השיטה הזו אפשר לדעת שבמקביל לחורבן של עיר אחת, גם נחרבה עיר אחרת וככה לקבל תאריכים יותר מדוייקים של מסעות כיבוש ולהתאים אותם למה שמתואר בתנ"ך ובמקורות של הגויים מאותם ימים כמו כתובות סלע.
ככה הצליחו לגלות שהזמנים בספרי הנביאים מתאימים לזמנים שראו ממקומות אחרים.
אל תדאג גם אני לא הבנתי יותר מדי.
החוקרים הסבירו שכדי להבין את המנגנון שמחולל את השדה המגנטי של כדור הארץ, גיאופיזיקאים מנסים להתחקות אחר השינויים בשדה לאורך ההיסטוריה. לשם כך הם נעזרים גם בממצאים ארכיאולוגיים שמכילים מינרליים מגנטיים שיכולים להקליט את השדה כשהם מתחממים, למשל בזמן שריפה.
לדברי הדוקטורנט יואב וקנין, על סמך התאמה או אי התאמה בעוצמת השדה המגנטי ובכיוונו ניתן לחזק או לשלול את האפשרות ששני אתרים נשרפו במהלך מסע מלחמה אחד. החוקרים בנו עקומת שינוי של עוצמת השדה לאורך זמן, שמהווה כלי תיארוך מדעי בדומה לשיטת התיארוך המבוססת על פחמן 14.
ממצאי המחקר מראים, בין היתר, כי צבאו של חזאל, מלך ארם דמשק, החריב בנוסף לגת פלשתים גם את תל רחוב, תל זית וחורבת טבת. זאת ועוד ממצאי המחקר קובעים כי הישובים בנגב הוחרבו על ידי האדומים שניצלו את העובדה שהבבלים הפילו את ירושלים.
כלי התיארוך החדש ייחודי בכך שהוא מבוסס על מידע מגנטי ממספר אתרים, שתאריך חורבנם המדויק ידוע ממקורות היסטוריים והשילוב של מידע היסטורי מדויק עם מחקר ארכיאולוגי מתקדם ורחב היקף אפשר לבסס את השיטה המגנטית על כרונולוגיה מהימנה.
המחקר פורסם בכתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (PNAS). המחקר מתבסס על עבודת הדוקטורט של יואב וקנין, בהנחיית פרופ' ארז בן יוסף ופרופ' עודד ליפשיץ מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב ופרופ' רון שער מהחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים.
לדברי וקנין, "המיקום שלנו פה בישראל הוא נקודת מוצא ייחודית למחקר ארכיאומגנטי, בזכות התפוצה הנרחבת של ממצאים ארכיאולוגים מתוארכים היטב. בעשור האחרון מדדנו מאות ממצאים, ויחד עם הנתונים המדויקים משכבות החורבן ההיסטוריות שיואב חקר, יצרנו עקומת שינויים רציפה המראה שינויים מהירים וחדים בשדה הגיאומגנטי. זו בשורה נהדרת הן לארכיאולוגים, שיכולים כעת להשתמש במידע המגנטי כדי לקבוע גיל של חומרים עתיקים, והן לגיאופיזיקאים שחוקרים את גלעין כדור הארץ
שמעתי על מחקר שמי שחוגג יותר ימי הולדת חי יותר