היום מלאו 10 שנים להסתלקותו של רבן של כל בני הגולה מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצוקללה"ה. מרן, שהיה במשך שנים פוסק ומנהיג הדור, הסתלק לשמי מעלה בשנתו ה-102, בתום עשרות שנים של תורה ועבודה, בהם הורה דרך לרבבות, והיה מגדולי הפוסקים של הדורות האחרונים.
בימים ההן, טרום העידן הדיגיטלי העדכני, השמועה שפשטה בשעות אחר הצהריים כי "הרב אלישיב נפטר" הכתה את העולם היהודי בהלם. אחרי תקופה ארוכה של תפילות לרפואתו, ניצחו אראלים את המצוקים, ובבית החולים שערי צדק נפרדו בתפילות תלמידיו ובני משפחתו.
מרן, שהותיר אחריו כ-1400 צאצאים עד לפטירתו, ביקש כי לא יינשאו הספדים בהלווייתו, שכמנהג ירושלים התקיימה באותו היום. תוך שעות זרמו לבירה רבבות על גבי רבבות, כל האוטובוסים עשו את דרכם ליעד אחד, ללוות את גדול הדור.
להערכת המשטרה, כ-250 אלף בני אדם השתתפו במעמד, שירושלים של ימינו לא ראתה עד אז. המיטה נישאה רגילת מהבית בסמטת חנן – עד לבית העלמין בגבעת שאול. חתנו מרן הרב יצחק זילברשטיין שליט"א נשא בעמד "דברי פרידה". מסע ההלוויה עבר, בין היתר, ברחובות שבטי ישראל, שמואל הנביא, בר אילן, ירמיהו, ויצמן, כביש מספר 1, וגני סחרוף. ירושלים עמדה מלכת.
את קומתו הרוחנית האדירה של מרן זצוק"ל לא ניתן להכניס בכתבה בודדות, גם לא בסדרת כתבות, רק מי שראה וזוכר, יבין אולי במעט את גדלותו והנהגתו. בשורות הבאות ננסה בכל זאת להאיר זרקור על כמה פרטים ייחודיים ומרתקים בחיי קודשו.
הכהונה בבית הדין הגדול
באופן חריג ונדיר ביחס לגדולי הדור האשכנזים, מרן הגרי"ש אלישיב היה חלק מהממסד הרבני של מדינת ישראל במשך שנים רבות – בו בזמן שמרן התגורר רוב חייו בשכונת מאה שערים הקנאית, ואף שימש בתחילת דרכו כרב בית הכנסת 'תפארת בחורים' בשכונה, והוסמך לרבנות על ידי הגאון רבי זליג ראובן בנגיס זצוק"ל, ראב"ד העדה החרדית בירושלים.
בראשית ימי המדינה מונה מרן למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בהמשך מונה בידי הרבנים הראשיים לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים לאחר שהגיש לרב הרצוג תשובה בהלכות עגונות, שהרשימה את הרב הרצוג.
מאוחר יותר מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול, תחילה במינוי זמני למשך חודש בשנת תשט"ו ולאחר מכן החל במינוי קבוע בו' באייר תשט"ז. הרב כיהן גם כיו"ר הוועדה הבוחנת של הרבנות הראשית לישראל לעניין מתן תעודות כושר לדיינות. הרב נודע בפסיקותיו בנושאי עגונות וממזרות ופסקיו משמשים עד היום כאבני יסוד. הרב השיב במהלך השנים אלפי תשובות בכתב ובעל פה.
בעקבות היבחרו של הרב שלמה גורן לרב הראשי לישראל ולנשיא בית הדין הרבני הגדול, התפטר בז' בחשוון ה'תשל"ג מבית הדין, בעקבות פסק דין הממזרים. עם זאת, הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד ראוי בעיניו.
יום שכולו קודש
מרן זצוק"ל, שנסתלק בכ"ח תמוז תשע"ב, בהיותו בן 102, שמר עד כמעט ימיו האחרונים על סדר יום מוקפד שמוקדש כולו ללימוד תורה. לא אשכח כיצד כילד התארחתי לתקופה קצרה בדירה בסמטת חנן הירושלמית הצרה, ממש דלת מול דלת מעון קודשו, שם הגה בתורה שעות על גבי שעות, בניתוק מוחלט.
שלא כמו בבתי גדולי ישראל היום, שם לא היו תורים ולא המונים, הבית היה פתוח לרווחה וכל אחד יכול היה להיכנס ולקבל עצה וברכה. הפשטות כמעט וזעקה, זכיתי לראות מקרוב את מרן יוצא עם הקלנועית המפורסמת הנהוגה בידי הרב שלמה פרויליך לבית מדרשו הסמוך, ששכן בקרוון צנוע.
מרן זצוק"ל היה נם ל-3 שעות בלבד בלילה, וכבר בשעה 2:00 היה קול התורה מתחיל להתנגן בביתו. בשעה 5:30 לערך הגרי"ש היה יוצא מביתו לעבר בית מדרשו, כשהוא כבר עטור טלית ותפילין. לאחר תפילת היה הרב נשאר לזמן מה בבית המדרש לענות לשאלות, ואז שב לביתו לאכול פת שחרית וללמוד שניים מקרא וגמרא.
בשעה 9:00 היה הרב שב לבית המדרש בכדי לשמש בסנדקאות, לעיתים מספר לא קטן של בריתות ביום אחד, בזה אחר זה. לעיתים היו מתקיימות בריתות נוספות בצהריים, סמוך לתפילת מנחה. עד לשעות הערב המשיך מרן להגות בתורה הקדושה, ובין היתר הכין את שיעורו.
בשעות הערב היו מגיעים רבים למעין 'קבלת קהל', אם זה עמך בית ישראל שביקשו עצה וברכה, רבנים או להבדיל אישי ציבור שבאו לקבל הכוונה והדרכה בנושאים ציבוריים, לעיתים אף נערכו בבית שמחות משפחיתות – כמו בר מצוות ואירוסין.
בשעה 19:30 בערך היה מוסר את שיעורו היומי, שנשמך ברצף כ-70 שנה, בה במשך כ-45 דקות, מסר את הגפ"ת והמפרשים – באופן מפתיע, למרות גאונותו העצומה, השיעור היה יחסית פשוט, בו יכלו להשתתף ולהבין גם 'בעלי בתים' מהשורה. בתום השיעור ותפילת ערבית היה חוזר לביתו לארוחת ערב, וממשיך ללמוד עד לאזור השעה 23:00, אז היה פורש לתנומה קצרה לקראת סדר היום הזהה למחרת.
ההנהגה הציבורית
למרות שבסוף ימיו היה מנהיגה הרוחני של דגל התורה בפרט ושל העולם החרדי והיהודי בכלל, ברוב שנותיו נמנע מלקחת חלק בהנהגה הציבורית. הוא לא הרבה להופיע בציבור, וגם כשהשתתף במעמדים פומביים לא נשא דברים.
בעת הקמת מועצת גדולי התורה של דגל התורה התבקש להצטרף כחבר מן המנין אולם לאחר סירובו הורה, מרן הרב שך זצוק"ל לצרפו כ"חבר בעל דעה", גם אם לא השתתף בישיבות, בדומה לחתנו מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל שגם נמנע ברוב שנותיו להשתתף בישיבות המועצת.
את עמדתו הציבורית הראשונה הביע כאשר תמך במרן הגרא"מ שך בהקמת 'דגל התורה', אך כאמור כמעט ולא לקח חלק בהנהגתה. עם זאת, היה מעורב רבות לגבי הנעשה בירושלים, והכריע לקדם את הברית שכרת הציבור החרדי עם אהוד אולמרט, בהתמודדותו מול טדי קולק על ראשות העיר. מאוחר יותר, בשנת תשס"ג, אישר לאורי לופוליאנסקי להתמודד על ראשות העיר.
מרן זצוק"ל הכריע להיכנס בתשנ"ט לקואליציה בראשות אהוד ברק, וכחלק מההסכם הקואליציוני הוקמה ועדת טל שדנה בחוק הגיוס. באופן חריג ויוצא דופן שלח את הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי לדבר בפני הוועדה והורה לחברי הכנסת להצביע בעד החוק.
עם הסתלקות מרן הגרא"מ שך זצוק"ל קיבל את עול ההנהגה, אך הרבה לשלוח את נציגי הציבור אל מרן הגראי"ל שטיינמן שיכריע בנושאים ציבוריים רבים.
בשנת תשס"ה הכריע שדגל התורה תיכנס לממשלה, למרות קידום תכנית ההתנתקות. עם זאת, הרב זצוק"ל הביע התנגדות חריפה לגירוש והעביר מסר כי "אנחנו לא בעד גירוש יהודים, אנחנו אוהבים את ארץ ישראל". חברי הכנסת של 'דגל התורה' הונחו להצביע נגד ואף הוסיף כי "מדובר בפיקוח נפש". כאשר ועידת אנאפוליס יצאה לדרך, הביע התנגדות לאפשרות של חלוקת ירושלים והצטרף לקריאה שכותרתה "על ירושלים ידו גורל", ואף קרא לציבור להצטרף לעצרת הפתיחה של המאבק נגד התכניות המדיניות של הממשלה שהתקיימה בבית הכנסת הרמב"ן ברובע היהודי בירושלים.
אוי מה היה לנו…סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות. מי ייתן לנו תמורתכם… אילו אדירים היו לנו. אילו גדולים. איזו יתמות יש וכמה אומללים אנו בלי ענקי התורה והמידות. חייבים משיח ועכשיו !
מרן רבינו אור העולם גאון הדור עמוד התורה ההוראה והמשפט זצ"ל
כמה חסרים לנו היום פוסקי דור בקנה מידה עולמי כמו מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ??
רבינו היה פוסק וחותך בסכינא חריפא, לא חת ולא ירא, איש על העדה
שימליץ עלינו טוב בשמי מרום, ויתפלל יחד עם כל צדיקי הדור על הגאולה השלימה שתהיה ברחמים אמן.
לצערינו שכתוב ההסיטוריה של גאון וקדוש זה, היא מקוממת, הקירבה שלו לגראיה הרצוג זצ"ל היתה של תלמיד לרב והוא ייסד את הכינוס בימי שישי של הגראיה הרצוג זצ"ל, גם היה תלמידו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל שהיה רגיל לקרוא לו בשם 'הרב', והראי"ה קוק היה שדכנו ומסדר החופה שלו, וכבר היה מעשה שאחד העורכים במכון ירושלים לא הסכים להביא מובאות לדברי הרב קוק בספרים והרב בוקסבוים זצ"ל פיטר אותו, הלך זה ותבע את הרב בוקסבוים לדין תורה אצל הגריש"א זצ"ל וככשמע הגריש את המקרה אמר טוב עשה שפיטר אותך!, נכון שלאחר המקרה של ה'אח והאחות' גרם למה שגרם אבל את הקשר של הגרי"ש אלישיב זצ"ל אי אפשר לנתק משני גדולים אלו.