היום חל יומא דהילולא של הרה"ק רבי אברהם דב מאווריטש זיע"א, מחבר הספה"ק "בת עין" (נלב"ע י"ב כסלו תר"א).
בעת שבתו בצפת, הסתגר פעם רבי אברהם דב בחדרו במשך שלשה שבועות. לאחר שלשה שבועות יצא רבי אברהם דב מחדרו והורה להכין סעודה. במהלך הסעודה הסביר את מעשיו: לפני שנים רבות – סיפר, עוד כשהתגוררתי בעירי אבריטש, הגיע אל העיר משולח מארץ ישראל – שד"ר שבא לאסוף כספים בעבור עניי ארץ ישראל. אני שחיבבתי את ארץ ישראל ביותר דיברתי ארוכות עם אותו משולח שתיאר בפני בפרוטרוט את מעלתה של ארץ האבות ואת קדושתה הרבה.
המשולח שנסחף בתיאוריו אמר כי אפילו אבני ארץ ישראל אינן אבנים פשוטות, כי אם אבנים יקרות ומרגליות.
כשזכיתי ועליתי לארץ ישראל, התאכזבתי לגלות שהאבנים הן רק אבנים, ולא יהלומים. לפני שלושה שבועות הגיע המשולח לצפת ואמרתי לו כי אינני רואה יהלומים. המשולח טען בתגובה, כי לא כל אחד זוכה לכך…
לאחר שהלך המשולח ישבתי והרהרתי שמא בי נמצא הפגם ואני בפחיתות מעלתי לא זכיתי לראות את אבני ארץ ישראל כפי שהן באמת. בצערי הסתגרתי בחדרי שלושה שבועות והתחננתי לפני הקדוש ברוך הוא שיאיר עיני לראות את מעלתה של ארץ ישראל. לאחר שלושה שבועות שהייתי סגור בחדרי הבטתי מהחלון החוצה לרחובה של עיר והנה רואה אני את הרחוב מלא באבני ארץ ישראל – אבנים קדושות וזוהרות העשויות מאודם תרשיש ויהלום ושאר מיני אבנים טובות ומרגליות, משזכיתי להכיר ברום מעלתה של ארץ ישראל יצאתי מחדרי וציוותי לערוך סעודה של מצווה.
