כ"ק האדמו"ר מויז'ניץ לונדון, השוהה כעת למנוחה בדאבוס שבשווייץ, פרסם מכתב "לכבוד נגידי ועסקני קהילות ישראל די בכל אתר ואתר הע"י", בו הוא מעורר על עניין השלום. למכתב הצטרף גם הגה"צ רבי שמעון גלאי השוהה במלון יחד עם הרבי.
מדובר במכתב השני תוך פחות משנה העוסק באותו נושא. בחודש ניסן האחרון, בעת ששהה בבית חולים בבריטניה לצורך סדרת טיפולים רפואיים, הרבי פרסם מכתב ל"כל עם ישראל", בו הוא ביקש לנקוט בדרכי שלום ולהרבות אחווה בין חלקי העם.
הרבי ציין אז כי חשב על היוזמה במהלך שהותו בבית החולים ואף התייעץ עם גדולי ישראל האם לפרסם את המכתב. זאת, בעקבות כך ש"המצב של שלום ואחדות בזמנינו הוא איום ונורא, ופוחת והולך, עד כדי כך שלצערנו הרב אנו רואים במציאות שיש כאלו שבמקום לשמוח בשמחתם של יהודים אחרים הם שמחים בצרתם, ולפעמים נכשלים להגיע לבחינת איש את רעהו חיים בלעו, ומתחלל שם שמים ברבים".
במכתב שפרסם השבוע הוא ציין כי "הנה אחר שכתבתי לאחרונה בבית החולים מכתב כללי בענין הנחיצות להרבות בזמנינו במצות הבאת שלום, כתבתי ודיברתי על זה בפרטיות עם גדולי ישראל מנהיגי קהילות קדושות, והבנתי מהם שנחוץ להם תמיכתכם ועזרתכם להוציא מן הכח אל הפועל את רצונם להביא שלום".
"על כן הנני בזה לעורר ולחזק אתכם, שבידכם להשיג בזה זכות גדול מאוד, שתקיימו בזה מצות ונקדשתי בתוך בני ישראל, ותתברכו בברכת ברוך המקדש שמו ברבים. מה שאין כן מי שמחרחר ריב ומחזיק במחלוקת בין שומרי תורה, הרי זה גורם לחילול שם שמים ברבים. וזה גורם לקילקולים גדולים, וכמו שאמרו גדולי הדורות על המחלוקת שהיתה בזמן הגאונים הקדושים רבי יעקב עמדין זצ"ל ורבי יונתן אייבשיץ זצ"ל, שעל ידי שתלמידי שני הצדדים היו מחרחרים ריב ומרבים לבזות זה את זה, על ידי זה נתמעט כבוד התורה והתלמידי חכמים, וזה עזר אז להרעפארמער והמשכילים להעביר על הדת המוני יהודים במדינתם.
"ולכן גם במצב שחושבים שלא יצליחו לבטל לגמרי פירוד הלבבות, יש לעשות כל מיני השתדלות למען השלום. ואפילו אם באמת יישאר השלום רק כלפי חוץ, הרי זה עדיף ממחלוקת, וכמו שאומרים בשם הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע "עס איז בעסער א פאלשע שלום ווי אן אמת'ע מחלוקת".
גם מי שכבר השתדל לעשות שלום ולא הצליח, אסור לו להתייאש, רק עליו לנסות עוד. ואף שזה מסימני שוטה להיות משלחה וחוזרת, מוטב שיהיה שוטה כל ימיו ואל יהיה רשע שעה אחת לפני המקום. ולכן כפל הכתוב כמה פעמים תיבת שלום, כמו "שלום שלום לרחוק ולקרוב", כי צריכים לרדוף אחר השלום יותר מפעם אחד.
"אשרי חלקכם שאתם משקיעים הרבה כסף לבנות ולהחזיק בתי מדרשים ומוסדות התורה, אולם המתחיל במצוה אומרים לו גמור, שראוי לכם גם לדאוג שיתנהגו בדרך השלום, כי אמרו חז"ל אם אין שלום אין כלום, והשלום שקול כנגד הכל. ואי אפשר להפסיד כלום מהשלום, כי נאמנים עלינו דברי חז"ל שאין דבר טוב יוצא מתוך מריבה, ולא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום.
"אשרי חלקם של הזוכים להיות להם חלק בהבאת שלום, שהוא מהדברים שהאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא. ומבואר בתנא דבי אליהו, שהעושה שלום בין חכם לחכם ובין אדם לחברו, הרי זה צדיק. ושמעתי שכ"ק אאמו"ר זי"ע אמר להנה"ח ר' חיים משה פעלדמאן ז"ל שהצליח לעשות שלום גדול, שהוא מקנא בהעולם הבא שיקבל בשביל זה. על כן ראוי לכם לרדוף אחר מצוה זו המצויה היקרה מפז, ואני מקנא במי שיזכה בזה.
הרבי סיים: "ודבר בעתו מה טוב לעורר בזה בתקופת ימי החנוכה, אשר אור ל"ו נרות חנוכה רומז לאור השלום המגרשת החשכות של מחלוקת, וכמרומז בתיבות "ל"ו נר חנוכה" שזה בגימטריא "שלום", ובזכות זה נזכה להתנוצצות אורו של משיח בב"א".





















הלוואי וישפיע בראש וראשונה על האדמורי":ם