החתונה של ריקי סיטבון (שם נעורים), היתה נרגשת במיוחד. האווירה היתה שמחה ועליזה, אבל בחלל האולם שררה גם תחושה מסוימת של כובד ראש. זאת לא סתם חתונה חתונה רגילה, זאת חתונה של כלה שרק לפני כמה ימים קמה מה'שבעה' על אמה, ועוד הרבה קודם לכן התייתמה גם מאביה.
ריקי נולדה לבית שאינו שומר תורה ומצוות. היא ואחותה הגדולה ממנה בשנה עשו כברת דרך ארוכה של התקרבות לחיי תורה ומצוות. יחד הן השילו מעליהן את אורח החיים לו הורגלו מקטנות, התרגלו ללבוש בגדים אחרים, לדבר בסגנון שונה, לחשוב בצורה אחרת, העיקר להתקרב לאביהן שבשמים, אבי יתומים.
בשעה טובה שתיהן התארסו באחרונה, אבל פחות משבועיים לפני החתונה של הראשונה מביניהן, ריקי, נפטרה האם סיגלית סטיבון ע"ה.
בקושי הספיקו לקום מהשבעה ואתמול כבר לבשו השתיים מחלצות. ריקי לבשה את שמלת הכלה, ואחותה באה גם היא בלבוש חגיגי במיוחד, לכבוד החתונה של האחות.
לפני החופה פנתה האחות אל הכלה ולחשה על אוזנה: "אמא רצתה שתשמחי בחתונה שלך, היא לא היתה רוצה שתבכי עליה ותתאבלי עליה", ושתיהן פרצו בבכי חסר מעצורים.
אבל כאב היתמות הוא לא הבעיה היחידה: המצוקה הכלכלית גם היא מעיבה על השמחה. ריקי התחתנה ובקושי בקושי הצליחה לגרד את ההוצאות לכיסוי החתונה עצמה, חלק לקחה בהלוואות שאותן היא צריכה לכסות, ובדירה הזמנית שמצאו בני הזוג הצעיר, עדיין חסרים פריטים בסיסיים, כמו מצעים, שמיכות, כריות, כלים בסיסיים למטבח.
היא תעבוד ותתפרנס, בעלה ילמד לפחות בשנה הראשונה בכולל ויקבל מלגה צנועה, אבל זה לא מספיק. כדי להתחיל את החיים ברגל ימין, הם זקוקים לעזרה שלנו. בואו נעזור להם, בואו נשתדל לרפד את החיים שלהם, ללפחות בתחילת הדרך, כדי שיוכלו להקים בית בריא ואיתן, בית שיגדל דורות של יהודים יראים ושלמים, לאורך ימים ושנים.
