הנושא הלוהט ביותר בעולם הכוללים בתקופה האחרונה, הוא סביב התוספת של כמה מאות שקלים שנוספו למלגת הדתות הקבועה, וכמו כן סביב מה שקיבלו ראשי הכוללים מענק חד פעמי על כל אברך, כהשלמה על המלגה החסרה מתחילת השנה הלועזית. דבר שיצר שיח ציבורי נרחב למי המלגה והתוספת החד פעמית שייכים, האם לאברכים החיים גם כך מתוך הדחק, או שזה מיועד לראשי הכוללים להקל מעליהם את עול גיוס הכספים, ואשר רבים מהם שרויים בחובות גדולים.
כמו רוב ככל השאלות הקשות בדורנו, המתנקזות לפתחו ולבית מדרשו של הגר"י זילברשטיין שליט"א, כך גם שאלה זו הגיעה משואלים רבים לפתחו, ואכן בקובץ 'ווי העמודים וחשוקיהם' היוצא לאור ע"י כולל 'בית דוד' בחולון, פרסם הרב תשובה מסודרת וברורה בנושא.
בראשית הדברים נדפס מכתב ארוך ממנהלת עמותה המנהלת רשת כוללים, במכתב מפרטת המנהלת את כל הפולמוס הנרחב שהתעורר, ואת הקולות שהם מקבלים מאברכי הכוללים ומנשותיהם, וכי אינם מבינים כיצד יש זכות לראשי הכוללים לקחת את התוספת לעצמם ולגזול מהאברכים את פת לחמם, ומאידך מפרטת המנהלת את ההשקעה והעבודה הרבה שיש להם בניהול כל הכוללים, וגם בתקופות שהמלגה קוצצה הם הוסיפו מאמץ וכוחות נפש כדי להשלים את החסר כדי שהאברכים לא יפגעו. והמצב הגיע כעת שהם חשים שלא מכירים טובה לראשי הכוללים על כל מאמציהם בכל השנה, ואין ערך לעבודה המאומצת שלהם, עד כדי כך שעלה צד אולי לסגור ולצמצם חלק מהכוללים, בסיום המכתב היא מדגישה שהציבור רוצה לשמוע דעת תורה מעמוד ההוראה, בשאלה כבדת משקל זו, גם למי שייך התוספת, וגם בענין השיח הציבורי שנוצר סביב זה.
הרב זילברשטיין בתשובתו מתייחס לשלושה נידונים שונים, הראשון הוא לגבי מעלת החזקת כולל אברכים, ומאריך שכל המחזיק כולל הוא מהנה תלמידי חכמים מנכסיו, וגורם שתתרבה התורה בישראל, ואותם אברכים הם מגינים בתורתם על עם ישראל, ובוודאי שאין לסגור שום כולל ח"ו בשביל שיקולים צדדיים. כמו כן מתייחס לנקודה שלא מכירים טובה לראש הכולל, ומאריך שזו זכות גדולה יותר לראש הכולל, שעושה לשם שמים בלי לקבל כבוד, ואם מבזים אותו זה מוסיף לו הרבה זכויות.
כמו כן תוקף בחריפות את מה שכותבת אותה מנהלת בשם נשות האברכים, כי בוודאי אין זה נוסח הדיבור של נשות אברכים אלא אנשים שונאי תורה הם אלה שטוענים טענות אלו ומתקיפים כל דבר שיש לו ריח תורה, ואברכי כוללים בוודאי מכירים טובה לכל ראשי הכוללים, וחס וחלילה שידברו סרה בראש הכולל המוסר נפשו להחזיק תורה, ובוודאי שאינם מדברים בשפה רחובית כזו.
בסוף התשובה מתייחס לשאלה הבוערת, למי הולך הכסף שהוסיפו כעת, וקובע כך: "הנה אם הכולל משלם לפי הדתות עם תוספת מסויימת, הרי שאת הכסף צריך להוסיף לאברכים. אך אם הכולל משלם מלגה קבועה ללא קשר לדתות, וגם כשמורידים אינם פוחתים מהמלגה, גם כעת התוספת שייך לראש הכולל".
אך מסתייג הרב ופוסק: "אמנם נראה, שבכל זאת גם מקום שהמלגה קבועה, ואין נותנים את המלגה לפי הדתות, יתחלקו האברכים וראשי הכוללים בתוספת, שני שליש יקבלו האברכים, ושליש לראש הכולל, כדי להוריד ממנו את העול".
ובסוף הדברים מנמק את טעמו: "והטעם, כי היה סייעתא דשמיא גדולה כדי להגדיל את המלגה, והיה צריך לזה הרבה זכויות, זכות האברכים הלומדים תורה מתוך הדחק, וזכות ראש הכולל המוסר נפשו למען השגת המלגה, ואין ידוע זכות מי גדול יותר, ומסתבר שזה וזה גורם, ולכן יתחלקו בזה שניהם, ויוסיפו עוד קצת לאברכים, והסיבה כי ערך הכסף היום מאד נשחק, ויוקר המחיה עלה מאד, וכהיום יותר קל להשיג כסף אבל יותר קשה לקנות עם זה מוצרים, ולכן יוסיפו קצת לאברכים, כדי להתגבר על הפער הגדול של יוקר המחיה שעלה מאד בזמן האחרון".





















הנימוק ההלכתי מדיני חושן משפט הוא שיש כאן ספק למי שייך הכסף דאף אם הראש כולל עושה מאמץ מ"מ יש לצדד שהכסף אינו שלא כיון שלא על דעת התוספת עשה את המאמץ של אתמול ומאידך מוסרית יש לו טענה בהחלט שהוא מתאמץ יותר ולא מוריד לאברכים ומאידך מה יותר מוסרי מלתת ולהוסיף לאברכים בתקופה כה קשה ומזה המסקנה שכשיש ספק עושים פשרה של שני שליש ושליש הפשרה שכבר החתם סופר העריך בספרו ואשרי מי שעמלו בתורה ועץ חיים היא למחזיקים בה שבת שלום
אני לא רואה כאן שום ספק כמבואר היטב בדברי הרב שאם הכולל נותן מילגה קבועה ללא קשר למשרד הדתות בין עולה ובין יורד המילגה נשארת קבועה אזי התוספת שייכת לראש הכולל (כאילו שהוא משתמש בזה לעצמו….)
ואם המילגה בנויה מדתות פלוס תוספת אזי הדתות של האברכים וכך נהוג בכל המקומות כמו שהרב שליט"אכתב במפורש בתשובתו ואין זה ספק כלל וכלל ..
הרב הוסיף וכתב שהיה מן הראוי להגדיל את המילגה באופן קבוע כדי להשלים את יוקר המחיה ובאמת ראש כולל שמסוגל ויכול עושה את זה בשמחה
ההתעסקות והתדיינות סביב הנושא מורידה הרבה ממצב הרוח של ראש הכולל לרצות לעזור ולהוסיף לאברכים "נודניקים" שרק מוציאים ת'מיץ והורסים את האוירה הטובה של הלימוד והשטייגען
בחודש הבא שכנראה לא יהיה דתות ..
הם יבינו שהם חא מקבלים כלום ?
איך אפשר לרקוד על שתי החתונות,
שכשיש יותר לבקש תוספת,
וכשיש פחות להמשיך לקבל רגיל??