לראשונה שיחה מיוחדת ונדירה עם הרה"ח ר' אברהם מנחם אייזנבאך שליט"א – האברך שמכונה "מיילך פירר של עולם היעוץ הטיפולי"

ההחלטה הנרחצת של מרן ה"שבט הלוי" זי"ע / מהי שיטת הטיפול המבטיחה ביותר / מה ביקש האדמו"ר לברר בעיצומם של ימי התשובה / איזה מידע נחוץ בדחיפות לגדול בישראל בשביל להשיב לשואל / כשאשת האברך ברחה עם ילדיה מהבית בעיצומה של השבת / מדוע פרץ רב השכונה בבכי מר בטלפון / מה הם ארבעת השלבים בדרך להצלחה / מדוע טרח שר המשפטים יריב לוין לעלות למשרד בבני ברק / 'כשרות לטיפול' יש דבר כזה? / מה היתה הוראתו הנחרצת של האדמו"ר מזוטשקא בהקמת המרכז / איך ניצל הנער מהתאבדות ברגע האחרון / למה כדאי לנצל את ימי חוה"מ הארוכים

לראשונה שיחה מיוחדת ונדירה עם הרה"ח ר' אברהם מנחם אייזנבאך שליט"א – האברך שמכונה "מיילך פירר של עולם היעוץ הטיפולי" שחושף בגילוי אישי את סיפורו המטלטל, מספר על האימפריה שהקים, מעניק כלים מדהימים ומדבר באופן גלוי על הבעיות הקשות.

מילד מושפל לאימפריה חינוכית

שעת צהריים בני ברקית לוהטת של שלהי תשפ"ג אני מוצא את עצמי מפלס את דרכי בקושי בפקקים הנצחיים של רחוב רבי עקיבא ההומה. התחושות מעורבות. מצד אחד אני מזדרז כדי לא לפספס מומנטום של ראיון נדיר שכזה, מצד שני אני לא בדיוק יודע לכוון את השעה שאליה יש לי למהר. "תבוא מתי שאתה רוצה זה בין כה לא כל כך משנה" כך אמרו לי במשרדי "מגדלור" כשקבעתי את הראיון. בתחילה, כשנחשפתי להיקף הפעילות האדיר ביקשתי לנסות לקבוע את הראיון לשעת לילה מאוחרת, לתומי סברתי  מנסיוני שזו תהיה שעה רגועה יותר שבה אוכל לראיין בשקט וברוגע ללא קטיעות בלתי פוסקות של פונים שונים. אך מהר מאד הבנתי שככל שמדובר באגדה ששמו הרה"ח ר' אברהם מנחם אייזנבאך, הרי שהכללים הידועים שונים לחלוטין. שכן זה כלל לא משנה באיזו שעה ביממה נפגוש אותו, לפנות בוקר או אחר חצות ליל, תמיד הטלפון יצלצל לקריאות שרובן ככולן בגדר פיקוח נפש. פעם יהיה זה ר"מ חשוב בישיבה שרוצה להציל תלמיד מרדת שחת, פעם מנהל מחלקה פסיכיאטרית שזקוק בדחיפות לשיתוף פעולה עם מטופל מאנ"ש, פעם יהיה זה אדמו"ר חשוב המנסה למלט את חסידו מיד נושיו ופעם יהיו אלו 'רק' הורים שזועקים בדמעות על נפש בנם ששוב נתפס בקלקלתו ועתידו הרוחני בסכנה.

סיפורו של האיש שמאחורי המפעל האדיר הזה הוא מעורר חשיבה ומביא דמעות, סיפור כמעט בלתי נתפס. מסתבר שלא תמיד הוא עמד בראש הפרמידה והגיע להשגים כאלו מדהימים.

כילד הוא סבל מבעיה דידקטית ובכלים המעטים שהיו אז בידי הציבור החרדי לא נותרו הרבה ברירות והוא עבר מסע קשה ומטלטל. הוא  נדד בין לא פחות משישה תלמודי-תורה שונים! כשכל אחד מהם מנסה להתמודד עם הבעיה בכלים המועטים שבידיו, ובינתיים נפשו הרגישה של הילד הכישרוני חווה השפלות ומצבים קשים במיוחד. אם לא די בכך, סאת היסורים שעבר אברומי הקטן לא באה אל קיצה, משבר קשה פוקד את הקן המשפחתי החמים והוא שוב נאלץ להתמודד מול עולם מר ואפל, נער אחד קטן ורגיש מול עולם שלם ומורכב כל כך. כבר אז הבטיח לעצמו שכשיגדל הוא לא יאפשר לילדים אחרים לעבור את הגיהנם שעבר. כבר אז החלו חבלי לידתה של "מגדלור" ומחלקת שיבוץ המוסדות הייחודית שלה.

משבר רגשי קשה ביותר שעבר חבר קרוב, אירוע שהוביל את אותו חבר למחוזות נוראיים ברוח ונפש השפיע גם הוא על ההחלטות הנחושות של הנער הצעיר. היו לא תהיה. הוא יהפוך את העולם להציל נפשות!

מסע החיים הלא פשוט חישל את אברהם מנחם הצעיר, שהחל מפלס לעצמו דרך של התמודדות מחד ועזרה לזולת מאידך. הוא החליט להקדיש לכך את חייו. מגיל צעיר מאד כבר השתלב בתפקידי חינוך והשפעה במוסדות נחשבים בהצלחה רבה במיוחד.

לאחר נישואיו, כשחלם בכלל על עתיד כרב ומורה הוראה בישראל מרן הגר"ש וואזנער ה"שבט הלוי" זי"ע ביטל את החלום במחי יד, כשבאופן נחרץ שאינו משתמע לשני פנים הוא מורה לו לעזוב הכל ולהציל נשמות בדרכו המיוחדת. את העתיד המזהיר שצפו לו בתחום ההשפעה החסידית, שעה שכיהן בתפקידים רמים בישיבות חסידיות נחשבות ניתבו גדולי ישראל ובפרט מורו ורבו כ"ק האדמו"ר מזוטשקא שליט"א להקמת ארגונים ומסגרות פורצי דרך בתחום החינוך והנפש.

כלים מתקדמים בסגנון 'היימיש'

כשאך דרכו רגלי על מפתנה של "מגדלור" קיבלתי סחרור קצר ובעיקר שיעור רב ערך בדעות קדומות. בניגוד משווע לתדמית שיש לי על משרדי ארגונים של אנ"ש ו"מאכערים" למיניהם, המשרד הזה היה שונה לחלוטין משדמיינתי.

המקום מפואר ומזמין, מעוצב בטוב טעם ודעת "זה שחרדים צריכים עזרה, זה לא אומר שאפשר לזלזל בהם. ההשקעה הרבה במקום הזה היא חלק מהמשימה שלנו" אומר לי המנכ"ל הנמרץ הרב מאיר וינברג "שגם שמגיעים למצב שנזקקים לעזרה זה יקרה בדרך הכי נוחה, הכי מכובדת ומכבדת."

אכן, המקום הומה ושוקק חיים. זה נכנס וזה יוצא, הטלפונים מצלצלים ללא הפסקה, הצוות המורחב לא נח לרגע. ועם כל זה אי אפשר לפספס את התחושה הנוחה והכבוד שמקבל כאן כל אחד. קטן כגדול. שליח של אדמו"ר כנער בר מצווה, אברך שעוטה כובע רחב תיתורא כמו נער שהחיים הובילו אותו לחבוש 'כיפה שקופה'. כאן כולם בני מלכים. "ויעשו כולם אגודה אחת" אני מזמזם בשקט מתפילת הימים הקרבים, ומבין לפתע שיש אנשים שהקדישו את חיים למטרה הזו של "לעשות רצונך בלבב שלם". לב שלם ושמח, לא שבור ופצוע חלילה. עוד שילוב נדיר במקום הזה, שלמרות החזות המעוצבת והנוחה להפליא, כזו שגורמת תחושת נוחות מרבית לכל הנכנס, ולמרות שיושבים שם מקצוענים בעלי ניסיון מהשורה הראשונה, הכל צועק "היימיש". הצוות המקצועי כולו אברכים יראי שמיים מאנ"ש, כאלו שבין גברא לגברא יחליפו ביניהם ווארט עסיסי של ר' מיילך בידרמן, כשאך מיותר לציין שצעצועי טכנולוגיה אסורה הם מחוץ לתחום. עוד הוכחה עד כמה נחוץ המפעל הכביר הזה.

בהמשך נתוודע לעובדה שלא רק רבנן ותלמידהון, שליחים של גדולי ישראל וראשי ישיבות נודעים, פוקדים את המקום, אלא גם פוליטיקאים בכירים מהשורה הראשונה. רק בשנה האחרונה למשל טרח לעלות ולבקר במשרד שר המשפטים יריב לוין, שבא לראות מקרוב את הפלא העצום  לאחר שהתוודע לעובדה שבמשרד הזה שיבצו קרוב לחמשת אלפים (!) נערים ונערות במוסדות מתאימים.

אני ממתין למטרה שלשמה עשיתי את דרכי הנה – שיחה עם האיש הנדיר שעומד בראש המפעל האדיר הזה. בעודי ממתין לתורי, מרגע לרגע, אני קולט עד כמה עוז ותעצומות ומסירות נפש יש ליהודי הזה. המראות שקלטו עיני בעשר דקות של שהותי במקום הותירו אותי המום לחלוטין. כשביקשו ממני לסקר את "מגדלור" לא שיערתי שתיתכן במציאות עוצמה שכזו בתוככי בני ברק.

"בבקשה, אתה יכול להיכנס אל הרב אייזנבאך" מבשר בחיוך כובש הרב שמעון דוב קרישבסקי מנהל מחלקת 'שיקום משפחות' בארגון (כשלעצמו ת"ח מפורסם ומחבר ספרים. י.ש.),  "רק תשתדל לקצר כי יש קצת עומס" מסתבר ש'קצת' עומס זה אפילו לא במושגים שלנו.

צרור אמנים באמצע ראיון

עוד לפני שאני מתיישב בלשכה המזמינה והנינוחה יש משהו שקשה לפספס – החיוך. מה שהפך לסמל של הרב אייזנבאך. עם כל השמועות שמזינות את ליבו הרחב, היה אולי ראוי לבכות יומם וליל. אבל הרב אייזנבאך לפני הכל הוא דבר אחד – חסיד של אמת. ככזה הוא רואה את עצמו וככזה כולם רואים אותו. מגדולי האדמו"רים עד להבדיל הפרופסורים הרחוקים מחיי שמירת התורה. ועל החסיד כידוע נאמר "אבלו בליבו וצהלתו בפניו". הרב אייזנבאך הוא התגלמות של חסיד בפניו ובליבו. במהלך כל השיחה נתוודע שוב ושוב לבערה החסידית הלזו. בביטול מוחלט לצדיקים, בהקפדות השונות מבלי לשנות כמלא נימה, בלבוש ובדיבור.

אני נמצא כאן רק כמה דקות אבל עדיין לא מעכל את המראות, זה אמיתי? יש דבר כזה ארגון שפשוט לקח על עצמו את לרכז את כל המשימות בצורה מושלמת שאיש לא חלם? על כגון זה נאמר "איפה היינו עד היום?!"

"אכן" אומר הרב אייזנבאך "בסייעתא דשמיא ובחסדי ה' גלויים הגענו לאן שהגענו והיד עוד נטויה. זו פשוט דרישה שהגיעה מהשטח ולא הותירה הרבה ברירות. אחרי שנים של עשיה בתחום החינוך והטיפול, מגיל מאד צעיר, ואחרי חויות שחויתי באופן אישי כצעיר חרדי, נפלה פתאום ההבנה שישנה בעיה מהותית מאד בכל תחום העזרה הטיפולית במגזר החרדי שדורשת שינוי רוחבי מהשורש."

ניכר שכל הראיון הזה לא מאד נח לאיש שיחנו. כל מי שמכיר את הרב אייזנבאך יודע שהוא לפני ואחרי הכל – איש עשיה שאינה פוסקת. למרות שתחום ההשפעה וההרצאות הוא מרכיב בלתי נפרד מהעשייה. אבל בעיקר בגלל הסיבה הנוספת, הדיסקרטיות שהיא חלק מהותי במשימת חייו. סודיות מוחלטת ולא כקלישאה וכפרסומת אלא כחובה גמורה. בהמשך הרב אייזנבאך ישתף אותנו על קצה המזלג במעט מן  הים מהסיפורים שעוברים את מפתנה של "מגדלור", כמובן בטישטוש פרטים מוחלט, או אז נבין כמה הסודיות כאן פשוט קריטית. זו הסיבה גם שהראיון הזה נקטע באיבו כמה פעמים, שעה שהרב אייזנבאך מסמן לי להמתין ומתרחק עם מכשיר הסוללאר כדי שלא יגיע מידע רגיש לאוזניים זרות. בשיחה נכנסת אחת אני דווקא כן זוכה להיות נוכח. כשהטלפון מצלצל הרב אייזנבאך נדרך לפתע, מתיישר בכסאו בחדרת קודש וממתין. השיחה מתנהלת בטון שקט ונרגש וביידיש מתגלגלת. היא קצרה מאד הפעם ולא מכילה החלפת מידע מקצועי אלא רק צרור אמנים "אומיין, אומיין, אומיין, סאיז מיין זכות" פולט לתוך הפומית. כשהשיחה מסתיימת הוא מסביר "זה היה אדמו"ר חשוב שהתקשר להודות ולברך על תיק מורכב במיוחד של משפחה מחצרו שהחלה עולה בס"ד על דרך המלך אחרי שנים של תלאות קשות במיוחד".

אני נפעם שוב ומבקש לחזור לנושא בו פתחנו והרב אייזנבאך ממשיך "הקב"ה זיכה אותי במשך שנים לעזור לאינספור מקרים טיפוליים שונים ומשונים ברמות שונות. הן במסגרת תפקידיי החינוכיים בישיבות חסידיות נחשבות והן בכובעי כמטפל ויועץ. אחת הנקודות שהציקו לי ללא הרף היתה העובדה שיש כאן בעיה מערכתית בלתי פתורה. בילבול. כשאדם חרדי נזקק לטיפול הוא בשלב מהיר מאד מאבד ידיים ורגליים. א' – כי לכל בעיה יש אינספור פתרונות, עשרות שיטות טיפול ומאות מטפלים שונים. ב' – במקרים רבים מספור טיפול בבעיה אחת לא פותרת בעיות אחרות. וכך נמצא שבמקום לטפל בצורה נאותה ונכונה המטופל נכנס לסחרור עצום של ניסוי וטעיה. כספים רבים שנשפכים וזמן רב שמתבזבז לריק. כשכל מי שקצת בעולם הטיפול שצורה כזו גם לרוב לא רק שלא מועילה אלא מדרדרת את המצב בהרבה."

כואב לשמוע מחד ומשמח לשמוע מאידך שיש פיתרון. אפשר מעט דוגמאות?

"כמעט כל תיק שמגיע לפתחנו הוא כזה, אבל אסביר. לצורך העניין – מגיעים זוג הורים בוכיים ומספרים על ילד שכבר חצי שנה יושב בבית ולא פוקד את הישיבה, שום דבר לא עוזר. הם ניסו מפה ומשם. השקיעו כספים, זמן ונסיעות וניכר שכל עמלם לריק. אנחנו עורכים את הבדיקות שלנו ומחליטים לקבל את התיק לטיפולינו. כמובן שכל פתיחת תיק מלווה בעבודת מחקר רצינית מאד. עם המשפחה, המחנכים, הרב וכדו'. מסתבר שהבעיה של הבחור בבית היא רק חלק אחד בפאזל. שכן, ההורים עצמם כבר זמן רב סובלים מבעיות קשות בשלום בית – מה שמצריך טיפול מעמיק בפני עצמו וממילא מובן הרבה יותר שהבעיה של בחור היא לא 'חוסר געשמאק בלימוד' כמו שטעה לחשוב הר"מ המסור שכלל לא ידע מכל הרקע. כשאנחנו פותחים במסע לטיפול זוגי אצל ההורים אנחנו מקבלים רושם שהבעיות בשלום הבית נובעות מקושי כלכלי שארע בעקבות הסתבכות של אב המשפחה בהשקעה כושלת. או אז העלילה מקבלת תפנית חדשה ובמקביל לטיפול בהורים ובבחור, התיק מועבר גם למחלקה הכלכלית שלנו, שתפקידה להעמיד על הרגליים וללוות כלכלית משפחות שנפלו למצוקה. וזו רק דוגמה אחת. מסתבר שאילולא חישוב מערכתי של הסיפור המשפחה כולה עלולה הייתה להידרדר חלילה עוד ועוד ולצבור הררי מצוקות ובעיות."

כך ניצלו חייו של הבחור

בעצם נראה שלמרבה הצער אנשים במצוקה פשוט מסתובבים סביב עצמם. עד כדי כך שיש כאלו שממש הרימו ידיים והתייאשו

"חלילה וחס" נזעק הרב אייזנבאך, ניכר שנגענו בנקודה כואבת במיוחד,"אסור להתייאש מאף אחד! כל אחד יכול להצליח וראוי להצליח! לכן בדיוק הקמנו את "מגדלור". יותר מזה, אנחנו חיים היום ב"ה בדור של שפע, השוק מוצף באינספור שיטות ומטפלים. כולם אהובים כולם ברורים. אבל לא כל שיטה מתאימה בהכרח לכל מטופל הן מבחינה משפחתית, מבחינה דתית, והן מהבחינה המקצועית. טיפול רגשי מסויים יעבוד אצל ילד אחד אבל לא יתאים לחלוטין לילד אחר. המטרה שלנו זה בעצם לעשות סדר בכל הבלאגן הזה."

זו ממש בשורה עצומה בדיוק כמו שקיים בעולם הטיפול הגופני

"בדיוק! אנחנו קוראים לזה 'חדר מיון טיפולי' שכשמו כן הוא – מיועד להתאים ולייעד לכל בעיה ומצוקה את הטיפול המתאים לה ביותר! כי לפעמים חוסר התאמה עלול להיות פשוט אסון! לילה אחד אני מקבל טלפון בהול בשעה מאוחרת מאד, אפשר לומר שזה לא חידוש עבורי, רק שהפעם היה מדובר בגבאי של אחד מגדולי האדמו"רים מארה"ב שהתנצל על השעה וביקש אם האדמו"ר יוכל לשוחח עימי, כמובן שהתייצבתי מיד בחרדת קודש. תוך שניות ספורות האדמו"ר עלה לקו כשהוא מבקש ממני בבהילות לקחת לטיפולי כבר מחר בבוקר מקרה קשה של בחור מחסידיו הלומד באחד מהישיבות הנחשבות בירושלים. האדמו"ר הסביר את הבהילות בכך שהבחור עבר משבר מסוים וההורים המסורים לא חסכו בשביל לדאוג לו, דא עקא שהערב הם בישרו לאדמו"ר בצער שהמטפל האישי של הבחור הרים ידיים והבחור מאיים לנקוט בפעולות קיצוניות עד כדי איבוד נפש רח"ל. כמובן שמיד יצרנו קשר עם הבחור שהיה במצב רגשי ונפשי קשה, אבל מה שהסתבר שהמטפל אליו נשלח כלל לא הכיר את הסגנון החסידי-אמריקאי, עולם שהיה רחוק ממנו מאד, מה שכמובן הקשה על הטיפול ודירדר את המצב למרות שמדובר במטפל מעולה במיוחד."

אולי נעשה רגע סדר בדברים, מה התהליך שעובר יהודי שפונה לראשונה ל"מגדלור"?

"אז ככה, זה עובד בארבעה שלבים מסודרים די דומה למה שמתרחש בטיפול הגופני. בשלב הראשון – אחרי שנפתח התיק באופן מסודר, נעשה מיון ראשוני במטרה להבין את הנדרש וללמוד את המורכבות, בשלב השני – בנית תוכנית עבודה רצינית המתאימה ספציפית למקרה ולפונה, באיזון מדויק של גורמי המקצוע המתאימים, בשלב השלישי – הפניה מדויקת למטפל הרלוונטי והמקצועי ביותר בהתאם לתוכנית העבודה, השלב הרביעי – פיקוח וליווי של צוות "מגדלור" לאורך כל התהליך, ככל שיידרש כולל כל הבעיות שעלולות להתעורר באמצע, עד לסיום הטיפול כשהמטופל עולה על המסלול בס"ד"

מחריד. יש נושא שמעיק על רבים מאנ"ש זוהי חוסר האמון באנשי מקצוע מהעולם שבחוץ לעיתים בצדק

"אני מבין את זה לגמרי. מי שרחוק מאורח חיינו מדוע שיבין למצוקתינו? וזו עוד סיבה שאני כאן. ברוך ה' אני מחזיק בקשר אישי ממש עם אלפי (!) מטפלים בכל הארץ ואפילו בעולם, בכל תחומי הטיפול האפשריים, כולל בכירים ביותר. בנפש, כלכלה, רווחה חינוך וכל מה שנזקק אליו אדם חרדי במצוקה. זו אחת הסיבות שגדולי ישראל דחפו אותי להקים את המפעל הזה. כדי שאדם חרדי החדר על נפשו ונפש עולליו לא יצטרך להאבד מול כל מה שיש לעולם הטיפול להציע. לפעמים עניין קטן של ניואנסים יכול לפתור בעיות רבות. לא פעם אני מקבל טלפון מבכיר מאד במחלקה פסיכיאטרית שמספר על מטופל שמסרב לשתף פעולה, לעיתים מסתבר שמילה קטנה שאינה ראויה או צורך דתי שלא קוים מציירים אצל המטופל תדמית של איום מצד המוסד ומקשים על הטיפול. הגיע לכאן פעם שיחה דחופה מגבאי של אדמו"ר חשוב בעיצומם של עשי"ת – הגבאי סיפר כי האדמו"ר מבקש לברר בדחיפות על שיטת טיפול מסוימת האם וכיצד היא תואמת את ערכי היהדות, חסיד שנקלע למצוקה ומטופל באותה שיטה נכנס לקבלת הקהל וסיפר על כך. או למשל אחד מגדולי ומאורי הדור ששולח לברר פעם אחר פעם על מטפלים שונים, בעיקר מהמגזר הכללי, האם הם מחזיקים בקשר איתנו והאם הם במעקב אצלנו, כדי שהמטופלים לא יגיעו חלילה למחוזות שלא שיערום אבותינו"

אבל יש גם לא מעט מטפלים 'משלנו' כיום

"בהחלט. אבל לצערנו נוכחנו לא פעם שגם מטפל בעל חזות חרדית לחלוטין לא מתנהג עם מטופליו כפי שמצופה, או להיפך – תופעה כואבת במיוחד שפה מאד במחוזותינו שראוי להתריע עליה : בעוד כשמתגלות בעיות חלילה בבריאות הגוף הרי ש'הופכים את העולם' למצוא את הרופא הטוב ביותר וכמעט לא מתחשבים בעלות או בטרחה, הרי שדווקא בבריאות הנפש המצב הוא עגום לחלוטין. מנסים לחסוך ככל שניתן ופונים למטפלים על פי תג המחיר שלהם. כמובן לא בהכרח שמטפל יקר יותר הוא טוב יותר, אבל התופעה הזו גוררת לפעמים חורבנות של ממש, כאשר אנשים בלתי מוסמכים או בלתי מנוסים מטפלים בבעיות שלא בתחומם או שגדולות בעשרת מונים על ניסיונם והנזקים במקרים האלו לפעמים הם נוראים ואיומים. היה לדוגמה סיפור קשה שהגיע לכאן על ילד חמד שבמשך השנים הפך ל'שק החבטות' של הכיתה. הוא הוחרם ונודה פעם אחר פעם, הישגיו בלימודים היו נמוכים להחריד וכל המלמדים לא הצליחו להסתדר עימו. מצבו של הילד הלך והידרדר עד כדי כך שהוא פשוט סרב ללכת לחיידר. התיק הגיע לכאן כשהילד היה כרב במצב נפשי ורגשי מזעזע. ההורים הבוכיים פרקו את ליבם, הם לא זנחו חלילה ובמשך שנים השקיעו כספים שלא היו להם במטפל מאנ"ש שיקדם את הילד. וכאן, כמו באלפי מקרים שוב התבררה הטעות, ההורים המסורים שלא התברכו בממון רב רצו באמת לטפל במצקותיו של ילדם אך במקום זאת מסרו אותו ל'מטפל' שכלל אינו כזה. הוא אמנם יהודי נחמד ות"ח אך מעולם לא עבר הכשרה מקצועית או צבר ניסיון. וכך הפסידו שנים יקרות שבהם מצב הילד הידרדר עד לשאול, עד שבס"ד הגיעו לכאן בהפניה של רב השכונה. הילד, וגם ההורים, עברו תהליך יסודי אצל בעלי מקצוע אמיתיים מאנ"ש וב"ה בס"ד הוא כיום תלמיד מובחר בישיבה קטנה נחשבת המשביע את הוריו ומוריו נחת לרוב"

כשהאב האבוד שב למשפחתו

אני שם לב שאחד הדברים היחודיים כאן ב"מגדלור" שהמרכז, העומד בראשו, הוא רב זרועות. מטפלים בבעיות נפשיות, בשיבוץ בחורים לישיבות, בליווי כלכלי, בהתאמה למסגרות, ביעוץ זוגי, בסגירת חובות וכדו' איך כל זה מתקשר אחד עם השני? תמיד ידענו שכל אחד מהתחומים האלו הוא התמחות נפרדת?

"אוהו נגעת בדיוק בנקודה" מחייך הרב אייזנבאך "אתן לך גם לזה סיטואציה אמיתית. הגיע לכאן מקרה כואב מאד – אברך למדן ובר-אוריין שהיה ממצוייני ישיבתו, נישא לבת למשפחה חשובה מאד כשכמובן הוא מקבל את כל התנאים כדי שיוכל להמשיך ולהתעלות. שנים ספורות לאחר החתונה, לפתע חל שינוי באברך, בתחילה שינוי הדרגתי אבל מהר מאד זה הידרדר למחוזות קשים. הוא לפתע החל לגלות סימנים מדאיגים שהלכו והתגברו, עד לאותה שבת נוראית בה חילל את השבת מול אשתו וילדיו הרכים בריש גלי שכשהוא מצהיר הצהרות נוראיות. עוד באותה השבת נמלטה האישה הצעירה לבית הוריה כשעולמה חרב עליה. רב השכונה התקשר אלינו מיד בצאת השבת כשהוא פורץ בבכי נסער, מספר על האברך שהוא מפארי הקהילה ומטובי הלמדנים ומתחנן שלא נתשהה רגע. למדנו מפי המשפחה והמכרים את תהלוכותיו, אבל כולם הביעו פליאה על ההידרדרות. כשפתחנו את התיק והאברך נשלח לטיפול המתאים, התברר שהידרדור הרוחני הוא רק קצה קרחון של סיפור קשה הרבה יותר. עסקה נוצצת שהציע נוכל ערמומי, האברך התפתה ונפל למציאות קשה כשהוא מסתיר את הדבר מאשתו שלא ידעה על המתרחש. הדבר כמובן גרם ללחץ נפשי כבד שהוביל לאן שהוביל. בסיפור הזה למשל נזקקנו גם לטיפול רגשי ונפשי, גם ליעוץ רוחני, גם לליווי זוגי פרטני בכדי לבסס את הבית מחדש למרות הכל וכמובן גם לליווי כלכלי וסגירת חובות. ב"ה שאחרי עמל ויגיעה רבים גם האברך הזה כבר שב לספסל הלימודים והבית עלה המסלול למרבה האושר והשמחה."

כשרות טיפולית

צלצול טלפון שוב קוטע את שיחתנו, כבר הפסקתי לספור. אך גם השיחה הזו נערכת הפעם בנוכחותי. היא מתנהלת שוב ביידיש אך מעורבים בה מונחים מקצועיים בקצב מסחרר. מוזכר בה גם שם של איש מקצוע בכיר במיוחד, לא שם שנשמע חרדי. בסיומה אני רק מבין שהייתה כאן בכלל שאלה הלכתית.

לא רוצה להתערב חלילה, אבל ניכר מנימת השיחה שהתנהל כאן דיון הלכתי כלשהו, מה עניין שמיטה להר סיני? מה עניין הלכה למושגי טיפול פסיכיאטרי שאת רובם אגב לא הבנתי?

"הווו טוב מאד שאתה שואל" מחייך הרב אייזנבאך "נגעת בנקודה רגישה מאד. אחת הנקודות שלשמה הוקם "מגדלור! בעולם הרפואי הכללי אנחנו מכירים מאז ומתמיד את המושג 'רפואה והלכה', כולם מבינים שבעניינים רפואיים רבים אסור לנו רק לציית לרופא אלא בראש ובראשונה לקבל דת תורה ולציית לגדולי התורה. לצערנו הרב בעולם טיפולי הנפש לא רבים שמים על זה דגש מספיק. ולפעמים הנזק הרוחני הוא חמור עד בלתי הפיך! בפרט כשאנחנו נדרשים לעיתים לאיש מקצוע בכיר שאינו נמנה על 'מניחי תפילין דרבינו תם' או אז הסיכון הוא חמור שבעתיים. אבל גם בלא זה, מצער מאד לראות מטפלים חרדים שלא פועלים תמיד על פי דעת תורה וההלכה לא נר לרגליהם.

כשהקמתי את המרכז הורה לי באופן ברור מורי ורבי כ"ק מרן אדמו"ר מזוטשקא שליט"א שידוע בגישתו המיוחדת לעולם החינוך שנים רבות, שלמרכז חייב להיות איש צוות נוסף – רב ומורה הוראה. הרבי חוזר בכאב לא פעם בשיחותיו בפני משפיעים ואנשי חינוך על התופעה שאין פיקוח רוחני והלכתי על מקומות טיפול ואנשי מקצוע בתחום. צריך לזכור שאנחנו מפקידים בידי המטפלים את עתידו הגשמי והרוחני של היקר לנו מכל, חובה עלינו לצעוד בדרך הזו בליווי דעת תורה על כל צעד ושעל.

ואכן זכינו שמלווה אותנו באופן צמוד הגה"צ ר' אפרים נייהויז שליט"א, דומ"ץ חסידי ויז'ניץ ומחשובי רבני בני ברק, אשר ידיו רב לו בכל הנושאים הקשורים לרפואת הנפש וטיפולים רגשיים. גם השיחה ששמעת עכשיו למשל הייתה בעקבות פניה של בכיר באחד ממרכזי רפואת הנפש בארץ שביקש לברר את דעתו של הרב, כאשר רק לאחר האישור ההלכתי יוכל להתקדם בטיפול."

אנחנו במציאות לא פשוטה – רוחנית וגשמית – רק הסיפורים ששמענו כאן בדקות האחרונות יעידו, מה באמת אפשר לעשות כדי להיטיב אותה? כדי לתת עוגן נפשי ורוחני טוב יותר?

"דבר ראשון – להיות מודעים למציאות הזו. להקדיש זמן ומחשבה לכך. מספרים שיהודי אחד הגיע פעם לשאול את הגה"צ ר' בנימין רבינוביץ' זצ"ל כמה זמן עליו להקדיש כדי לשוחח עם בנו הבחור, ענה לו הרב "לפחות את אותו זמן שהיצה"ר מקדיש לשוחח איתו.." זו  משימה כלל לא פשוטה. אבל צריך לזכור שאחד הדברים שאני נוכח לדעת פעם אחר פעם עד כמה הם קריטיים – זו החויה האישית בבית! כשהבית הוא מקום מאושר וחוייתי, כשמכל נושא של יידישקייט או שבת עושים עסק וחוויה, זה מונע הרבה מאד בעיות. הילד קולט מה באמת חשוב וכמה זה באמת שווה. הרחוב היום מוצף בפיתויים רגשיים, גירויים בלתי פוסקים, כשניתן לבחור בבית או בביהמ"ד חוויה שהוא לא יוכל לקבל בחוץ הוא אוטומטית ירצה לצעוד במסלול"

השיטה הטובה ביותר

"כמובן ואת זה כבר שמעתם – לא להזניח בשום אופן! מתעוררת בעיה יש לפנות מיד לטיפול, לא לחכות ולקוות שהבעיה תחלוף מאליה. בשביל זה אנחנו כאן. אנחנו בדור שצצו בו בעיות בכל התחומים שלא היו קודם. חובה לזהות ולטפל ובזמן. וכמובן אצל אלו שהוסמכו לכך".

אני מבין את הצורך בפניה מיידית ולא להתמהמה, אבל פעמים רבות הורים או מחנכים עומדים בפני בלבול עצום, השוק מוצף בעשרות או מאות שיטות טיפול, כשכל אחת מהן מבטיחה הרים וגבעות, מהי אם כן השיטה הנכונה?

"אני חוזר ואומר: אין שיטת טיפול טובה יותר או טובה פחות! יש שיטת טיפול מתאימה או לא מתאימה! לכל מטופל פוטנציאלי יש את הנפש הרגישה והיחודית שלו, את הרקע והמשפחה שלו. לפעמים בעיות נוספות רגשיות או חברתיות שונות. "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות". לכן אי אפשר להכריז על שיטה מסוימת כמתאימה לכולם ועל אחרת כנכשלת. בעוד ילד אחד עשוי להצליח מאד אצל מטפל פלוני, ילד אחר עשוי דווקא לנחול כישלון ולהתאים למטפל אלמוני. זו אכן אחת הבשורות המרכזיות של "מגדלור" – מיון והתאמה מיטבית בין המטופל לשיטות הנכונות. ולעיתים נדרשות שילוב של מספר שיטות טיפול במינון מדויק. וכמובן כשמוצאים את הדרך בין המטופל למטפל. שיבינו אחד את שפתו ומושגיו של רעהו. לחיבורים האלו יש תהליך קריטי על ההצלחה.

בעברי זכיתי להקים כמה ארגונים בתחום היעוץ החינוכי והטיפולי וכן לעמוד בראשות ישיבה בחו"ל  לנוער מתמודד. ישיבה שהייתה מיועדת לבחורים שכבר נמצאו כמעט על פי פחת. ושם שמתי לב לתופעה מצערת – רבים מהנערים יכלו להגיע למקום טוב בהרבה אם רק היו מקבלים יעוץ וטיפול בזמן הנכון, מהאדם הנכון ובמינון הנכון. וכמובן אם היו מתאימים להם את הישיבה הנכונה. הייתי רואה שוב ושוב, שנה אחרי שנה, את אותו ילד מגיע לטיפול ולייעוץ כשהבעיה עדיין בעיצומה. זה אחד הטריגרים שגרמו לי לקום ולעשות מעשה. לרכז את הכל במקום אחד תוך הפניה מדויקת ומצקועית"

מהי ישיבה טובה

 הזכרנו ישיבות, יש לא מעט נערים שלמרות כל ההשקעה חשים תחושת דחיה וחוסר סיפוק מה אפשר לעשות בנידון?

"הבעיה מוכרת וכואבת מאד לרוב זה נובע ממיקום לא נכון. אחת הבעיות הקשות ביותר בדורינו שבמקרים רבים אין התאמה בין הנער למוסד שהוא לומד בו, זו בעיה קריטית שגוררת אחריה בעיות רבות אחרות. זו בדיוק הסיבה שאצלינו ב"מגדלור" משקיעים מאמצים כבירים ומשאבים עצומים במחלקה לשיבוץ מוסדות. אנחנו עומדים בקשר רציף ואישי ממש עם מרבית המוסדות החרדיים, ברמה של היכרות אישית עם אנשי הצוות. אנשי המקצוע מתאימים לכל אחד ואחת את המוסד המתאים לה בדיוק. לפעמים נער או נערה סובלים שנים רק בגלל חוסר התאמה. אם הזכרנו מקודם את הגה"צ ר' בנימין רבינוביץ' אזכיר עוד הוראה חינוכית חשובה שהיא נר לרגלינו – עדיף לנער ללמוד במוסד בו הוא יהיה "ראש לשועלים" ולא "זנב לאריות". כי אם נער יחוש בישיבה שגדולה על מידותיו סוג ג', גם בחדרי חדרים הוא יחוש סוג ג', ואחריתה מי ישורנה"

מה קורה שכבחור לא עומד בכללי הישיבה ומעוניינים 'לזרוק' אותו

"זו סוגיה קריטית! הקוצקער זי"ע אומר שבן סורר ומורה נהרג על שם סופו, דהיינו על שמו הסופי 'מורה', דהיינו שהורה לאחרים. במקרים רבים אבא מקבל טלפון מראש הישיבה שאומר לו 'הבן שלך לא לומד קח אותו מכאן', לפעמים זו טרגדיה שאחריתה מי ישורנה. שמעתי הוראה ברורה מכמה גדולי הדור – מעולם אין להוציא בחור מהישיבה אם אינו גורם לאחרים להתקלקל וגם אז מחויבים לדאוג לעתידו הרוחני. לצערי היד קלה מידי על ההדק בנושא הזה."

עד עכשיו דיברנו על ההורים בעיקר, האם גם המחנכים יכולים לתרום לכל המכלול הזה?

"בוודאי! לכן בדיוק בעידוד גדולי ישראל הקמנו כאן ב"מגדלור" את מרכז ההכשרות שמיועד בעיקר לצוותות של מחנכים ומשפיעים שרוצים לתת את הטוב ביותר. במהלך ההכשרות הם ילמדו על המתרחש בעולם הטיפול, על הכלים המוצעים ויקבלו ארגז כלים נרחב לפתרון בעיות בס"ד"

האוצר של ימי חול המועד

 אני רואה שזמנינו הולך ואוזל. אנחנו עומדים עכשיו בערב זמן שמחתינו מה נוכל לקחת מהחג הזה למען עתיד ילדינו?

"בעזרת ה' נסב יחדיו ב'צילא דמהימנותא', בצל הסוכה הקדושה, זה בדיוק הזמן המתאים, בפרט בימי חוה"מ שבהם אנחנו נמנעים מכל טרדות החול המקיפים אותנו יומם וליל, להקדיש זמן לילדינו. פשוט לשבת בימי חוה"מ הארוכים עם כל ילד וילד בנפרד. לתת לו את המקום היחודי רק לו, המקום שבו הוא יוכל להתבטא בצורה היחודית ביותר. להקשיב, לדבר, לצחוק יחדיו ולתת את כל הלב"

אני לא שם לב לזמן שחולף ומעוניין לשאוב עוד מבארו של היהודי המדהים הזה. עוד עצה, עוד אמרה עוד ווארט חסידי. פשוט שעה של קורת רוח אמיתית. אך למרבה הצער הרב אייזנבאך נחפז לצאת לנסיעה לטפל באירוע חירום שאינו סובל דיחוי. אנחנו נפרדים בלחיצת יד איתנה וחמימה והוא נחפז לצאת.

ביציאה אני פוגש שוב את המנכ"ל הבלתי נלאה הרב מאיר וינברג ומשתף אותו בתחושתיי מהשיחה, הרב וינברג מפתיע אותי ומסתבר שמה שראיתי ושמעתי זה עדיין רק קצה הקרחון. "בעזרת ה' לאור ההצלחה הכבירה והביקוש הרב מהציבור ומגדולי ישראל, אנחנו כל הזמן עם הפנים קדימה. כרגע בעיצומו של תהליך הקמה ותפעול מוגבר של שבעה (!) סניפים בכל הריכוזים החרדיים בכדי לענות על הצורך המוגבר" בשורה של ממש.

השיחה הזו אחת המרתקות והמעוררות שהיו לי, שיחה שמותירה עם מחשבות לא פשוטות. מחד –על עומק והיקף ההתמודדות של דורינו, מאידך – על ההקדמת רפואה למכה כשהקב"ה שולח לנו שליחים נפלאים שכאלו. יותר מזה, על אברך אחד צעיר שלא מוותר על כלום וכמעט בידיים חשופות חותר את דרכו בסלעים מול הררי קשיים ועושה את הבלתי יאמן. ר' אברהם מנחם מחייב את כולנו!