במחנה בלז'ץ מצאו את מותם קרוב לחצי מיליון יהודים הי"ד, אולם המחנה לא קיבל את פרסומו עקב כך שכמעט לא נותרו ממנו שרידים. ידוע על שלושה בני אדם בלבד שיצאו את שערי המחנה בחיים. בלז'ץ היה מחנה ההשמדה הראשון בשטחי פולין הכבושה שלא סופחו לגרמניה, לפני "סוביבור" ו"טרבלינקה" ומיקומו נבחר עקב הסמיכות לגבול לובלין –גאליציה.
בלז'ץ נבנתה קרוב לשנה בידי עובדי כפיה והוקמו בה תאי גז נייחים בהם הומתו אלף איש ביום. עובדי הכפיה שהקימו את המחנה הומתו בחנק בשלב הניסוי שבוצע בהם בסוף פברואר 1942, כשגז הפחמן הוזרם לראשונה באמצאות צינורות אל התאים שאותם הקימו במו ידיהם. מאות האלפים שמצאו את מותם הטראגי במחנה זה, היו מובלים לתאי הגזים שהוסוו כמקלחות כדי שהקרבנות לא יבינו לקראת מה הם הולכים, ולא יגלו כל התנגדות. בודדים ממאות האלפים שהיו מגיעים לבלז'ץ נותרו בחיים למשך זמן קצוב ובהם השתמשו הגרמנים להפעלת המחנה ולמיון חפצי הנספים והשמדת גופותיהם, אולם גם הם לאחר תקופה קצרה היו מובלים לתאי החנק ומוחלפים בעובדי תפעול חדשים.
מיום פתיחת שערי הגהינום בבלז'ץ, יום כ"ח אדר תש"ב, במשך ארבעה שבועות ברציפות, נהרגו בתאי הגזים שלושים אלף יהודים מלובלין, 15 אלף יהודים מלבוב, ועוד אלפים מסביבת לובלין. סה"כ נהרגו בחודש הראשון כשמונים אלף יהודים, הי"ד.
האוקראינים התנדבו
מאותו יום מר, כ"ח אדר תש"ב, בו הופעלו לראשונה תאי הגזים בבלז'ץ, במשך קרוב לשנה, הגיעה מידי יום רכבת בת ארבעים קרונות בהם נדחסו יהודים בתת תנאים לא מזון ומים, לנסיעה בת שעות ארוכות, או אפילו ימים ספורים.
בתחנה הרכבת היו הנאצים מחלקים את הרכבת לשניים: עשרים קרונות היו מוכנסים ישר לתחומי המחנה, כל קרון הכיל כ-120 יהודים, שהורצו בצרחות אימים ל"מקלחות" בהם היו מוצאים את מותם תוך דקות ספורות. אחרי פינוי התאים והארגון מחדש, היו עשרים הקרונות האחרים נכנסים לתחומי המחנה לתהליך זהה.
שלושים חיילים נאצים בלבד 'שירתו' במחנה בלז'ץ, ועוד כמאה אוקראינים שהתנדבו לסייע לנאצים במשימה זו נטלו חלק פעיל בתפעול אתר ההשמדה.
קרוב לשנה פעלה מכונת ההשמדה בבלז'ץ, עד שהחליטו הגרמנים להפסיק את פעילות המחנה, ובימים ספורים נחרב כולו והושמד, ומאות אלפי הגופות פונו מהקברים ונשרפו.
בתום מלחמת השנייה, מקומיים פולנים חפרו בקברי האחים ושדדו מתוכם חפצי ערך שהותירו הקרבנות, ביזו את הגופות ואף הקימו בניינים מעל בורות קברי האחים.
רק אחרי שנת תשמ"ט, עם נפילת מסך הברזל, הוקמה אנדרטה בסמוך למקום שלושים ושלושה קברי האחים שגודרו וסומנו מחדש.
434,508 יהודים נרצחו
שמונים ושתיים שנה חלפו מאז פתיחת שערי המחנה הידוע לשמצה. 434,508 יהודים מצאו בו את מותם, מלבד עשרות אלפים שמתו בדרך לבלז'ץ, ברכבות הדחוסות שחוטאו בחומרים רעילים וגרמו למוות בחניקה לרבים מבין אלו שנדחסו בהם.
ר. רדר, היחיד שהצליח להימלט מבלז'ץ, הסתתר בלבוב עד שנת תש"ה, עד כניסת הצבא האדום ללבוב. בספרון שחיבר, הוא סיפר לעולם את שהתרחש בגהינום הנורא ההוא, וזה קטע מעדותו: "אני יחד עם פועלים נוספים שהושארו ממשלוחים קודמים, היינו ניגשים לעבודה בלי שיראו על פנינו כל סימן לרגש. בעוד אנו סוחבים אלפי גוויות של אנשים לקברי הענק המשותפים, הייתה התזמורת מנגנת מבוקר עד ערב… העובדים במחנה היו על פי רוב אנשים שבני משפחותיהם הומתו בגזים".
"רבים השיגו טלית ותפילין מהמחסן, ובשעה שהיו נועלים את הצריף למשך הלילה, היינו שומעים מהאצטבאות את לחש התפילה. קדיש. היינו מתפללים לזכר הקרבנות. אחר כך הייתה משתררת דממה… איני יכול להגדיר באיזה מצב רוח היינו אנחנו, האסירים שנידונו למוות, ומה הרגשנו בשמענו את הזעקות האיומות של האנשים הנחנקים יום-יום ואת קריאות הילדים".
"שלוש פעמים ביום ראינו אלפי אנשים, שהיו קרובים לטירוף הדעת. גם אנחנו היינו קרובים לשיגעון. עבר עלינו יום אחר יום, איננו יודעים בעצמנו איך. לא חיינו אף רגע באשליה. גווענו בכל יום קצת, יחד עם כל משלוח ועם אלה שקיוו עוד רגע שלא ימותו. לא הרגשנו רעב או קור. כל אחד חיכה לתורו, ידע שיתענה בעינויים שהם למעלה מהכוח האנושי ולבסוף ימות. רק בשעה שהיינו שומעים את קריאות הילדים: "אמאל'ה, הן הייתי ילד טוב! חושך! חושך!" – היה לבנו נקרע לגזרים. ואחרי כן שוב היינו חדלים להרגיש".
כ"ח באדר תש"ב, יום פתיחת מכונת ההשמדה 'בלז'ץ', הוא בעצם יום תחילת ביצוע 'מבצע ריינהרד', – התכנית הגרמנית להשמדת יהדות אירופה באמצעות מחנות הרג ייעודיים. במסגרת 'מבצע ריינהרד' נהרגו בבלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה כמיליון ושבע מאות אלף יהודים בתהליך מהיר שלא היה כדוגמתו משחר ההיסטוריה.
הכתבה נערכה בסיוע גנזך קידוש השם
'יום יזכרם'; פרוייקט מיוחד ב'חדשות JDN'
"שם שנאו אותנו כי היינו זרים ופה שונאים אותנו כי אנחנו בבית שלנו"
שבת במחנה עבודה: "ביקשתי מה' 'רצה נא במנוחתנו', אנחנו כבר רוצים…" • צפו
ברכבת לאושוויץ: "התפללנו מנחה עם 'וידוי הגדול' כמו בערב יוה"כ, ליתר ביטחון" • צפו
ימח שמם וזכרם של הגרמנים