שו"ת פורים עם הפוסק: האם מותר לעלות במעלית או לקבל תרומה מאשה?

עולם הישיבות בשיאה של מערכת גיוס כספים לת"תים, 'תומכי תורה' של הישיבות, כשעיקר העבודה תהיה בימי הפורים, בהם נוהגים בחורי הישיבות לעבור מבית לבית ומכתובת לכתובת, בקבוצות מאוחדות וססגוניות, ולהתרים אנשים נדיבי לב, להחזקת הישיבה, ולהחזקת החתנים הנצרכים.

כדרכו של עולם, מלאכת אסיפת הכספים טומנת בחובה שאלות הלכתיות רבות הזקוקות להכרעתם של גדולי הפוסקים, בהנהלת הת"ת של ישיבת 'בית מדרש עליון' בראשות ראש הישיבה הגאון הגדול רבי ירחמיאל אונגרישר, החליטו לקבץ את השאלות המצויות והבוערות ביותר אצל בחורי הישיבות בימים אלו, ובכדי לקבל הכרעות חדות וברורות, שיגרו את שאלותיהם לשולחנו של הפוסק וחבר מועצת גדולי התורה, מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין, על ידי נכדו ותלמידו, בוגר הישיבה, הרב חיים מלין.

השו"ת המלא נדפס בעלון הת"ת שמוציאה הישיבה, וכן בגליון 'דברי חמד' היוצא לאור מתורת הגר"י מדי שבוע. להלן השו"ת המלא, עם הכרעותיו הבהירות והנדירות של מרן הגר"י זילברשטיין:

א. האם מותר כשאוספים בבנייני מגורים, להדליק את האור או להשתמש במעלית בלא בקשת רשות, ובאם אסור האם מספיק רשות משכן אחד?

תשובה:

לגבי האור ודאי שמותר, כי האור בא לשמש את כל מי שרוצה לעלות בבניין, וגם לאסוף כסף זה צורך של הבניין, וכמו שאמרו במסכת בבא בתרא (דף ז ע"ב) שאין לעשות בית שער בחצר, באופן שעניים לא יוכלו להכנס ולא ישמעו את קולם.

לגבי מעלית, יש הרבה מעליות שמתקלקלות במוצאי פורים מחמת השימוש המוגבר, ולפעמים שימוש ללא אחריות, ולכן יש בנינים שאוסרים לעלות במעלית בפורים, אולם בנין שאין שם מודעה כזו, מותר לעלות, אבל צריך לזכור שמותר להשתמש במעלית רק באופן רגיל, וכל שימוש לא רגיל הרי זה מזיק, ואין כאן פטור של מזיק מתוך שמחה, כי אין שום שמחה להזיק למעלית, ולכן אם קרה נזק למעלית חייבים לשלם [יעוין בזה בקובץ ווי העמודים מס' 67 עמוד נה].

ב. האם מותר לאסוף כסף לת"ת בבית כנסת ולהתרים אנשים כשהם באמצע ללמוד.

תשובה:

אין לאסוף כסף באמצע הלימוד, כדי שלא להפריע ללומדים, ויעוין בחשוקי חמד עמ"ס סנהדרין (דף מד ע"ב) ובקובץ ווי העמודים (מס' 34 עמוד נג) שאם מגיעים לאסוף כסף באמצע הלימוד וזה מפריע ללימוד, אין ליתן להם.

ג. האם מותר להתפלל מנחה בפורים בלבוש תרבוש וועסט (בלא כו"ח) או שצריך להתפלל דווקא עם כובע וחליפה.

תשובה:

יעוין בקובץ ווי העמודים (מס' 66 עמוד עז), שאם מחליף תחפושת של ליטאי לחסידי וכדו' באופן שיש אנשים שלובשים כך, ואין זה בדרך של קלות ראש מותר, אבל בתחפושת כזו, שאין אנשים שלובשים, ואין עומדים כך לפני המלך, אסור.

ד. בחור המקפיד כל שנה כדעת רבותינו זללה"ה לשמוע מגילה בבני ברק ביום ט"ו, והשנה קם מאוחר קצת בבוקר ט"ו ובאם ישמע מגילה יפסיד חלק מזמן האיסוף, אם עדיף שיוותר על קריאת המגילה, ובאם כן האם צריך התרת נדרים.

תשובה:

שלמה המלך אמר (קהלת ג א) לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם. יש לדעת שלכל דבר יש את הזמן שלו, כשאדם קם משנתו הוא צריך להתפלל בכוונה ולא למהר בתפילתו, גם קריאת המגילה אם הוא נוהג כך כל שנה, צריך להמשיך במנהגו. וזה כעת הזמן של המצוה הזו.

ובפרט שמצות איסוף כספים, אינה מוטלת עליו, אלא היא מצוה קיומית שהוא מכניס את עצמו אליו, ובנתיבות המשפט (סימן עב ס"ק יט) כתב שמשום כך אינו נקרא עוסק במצוה, ואף שיש חולקים עליו, אולם קודם שהתחיל במצוה לכו"ע עדיין אינו נקרא עוסק במצוה, וממילא כל המצוות אחרות המוטלות עליו, חשובות יותר ממצוה זו, כי אין אדם מחויב להכניס עצמו להיות גבאי צדקה.

ה. בחור שאוסף כסף בכמה בתים ושותה בכל אחד מהם פחות מרביעית יין האם הוי שינוי מקום, או דהוי כהולכי דרכים.

תשובה:

דין זה של הולכי דרכים מועיל רק אם נמצא בבית ולאחר מכן הולך בדרך, אבל אם שותה מבית לבית, אין מועיל דין של הולכי דרכים, וכמבואר במשנ"ב (סימן קעח ס"ק מב) בשם החיי אדם (סימן נט).

ולכן בעניינו שהבחורים יראי שמים שאינם שותים יין ברחוב, אלא שרוצים לשתות יין בבית אחד, ולאחר מכן בבית אחר, אין בזה דין של הולכי דרכים ויש בזה שינוי מקום, וצריכים לברך בכל פעם ששותים.

ו. האם יש עניין לאסוף בקבוצה יותר גדולה כדי לקיים מצוות האיסוף ברוב עם.

תשובה:

מצןוה זו, מהמצןות שהתוצאות הן החשובות יותר, ולכן צדקה נגבית בשנים, ויותר משנים אין צורך, ובפרט שמה שהקבוצות יותר קטנות, כך אפשר לאסוף כסף מיותר אנשים, ואם קבוצה גדולה תביא יותר אנשים, הרי שזה עדיף, והכל לפי הענין.

ז. האם מותר לעבור ברמזור אדום או במקום שאינו מעבר חציה, בשביל להספיק לאסוף בעוד מקומות מדין שלוחי מצוה אינם ניזוקין.

תשובה:

ח"ו, בפורים כיון שיש קצת גילופין, הסכנה שכיחא יותר, ולכן יש יותר להקפיד על כללי התנועה, ובפרט שכל ענין התנועה היא שכיח היזיקא, ובפרט שיש בזה גם חילול השם, כי יש ילדים שרואים מבוגרים עוברים כביש שלא במעבר חציה, והם עוברים אחריהם, ומי יכול לקחת אחריות מה יקרה להם.

ח. בדינא דאסור לקבל מאשה מתנה מרובה, מה (וכמה) הגדר בזה בזמננו.

תשובה:

אין בזה גדר ברור, אבל סכומים כאלו שכולם נותנים, זה בגדר מתנה מועטת, אבל אם זה סכום קצת חריג משאר האנשים, אם אומרת שבעלה מסכים כתב בשו"ת נודע ביהודה (יו"ד סימן עב) שנאמנת, ובפרט בנשים שלנו שהן נושאות ונותנות בתוך הבית, שבוודאי אין הבעל מקפיד, אבל לשאול אותה להדיא אין זה מתאים לבחורים, ולכן העצה לומר לה שבעזרת השם נשלח ברכת תודה לבעל, ואם אינה מתנגדת, זה סימן שהבעל מסכים.

ט. בחור שבאמצע לאסוף כסף ואם ישתה עוד קצת יין יוכל לאסוף יותר אך ע"י זה יפסיד תפילה, האם יכול להשתכר מדין עוסק במצוה פטור מן המצוה, או דהוי קום עשה לשתות.

תשובה:

ח"ו, כבר כתב הביאור הלכה (סימן תרצה ד"ה עד) בשם החיי אדם שהיודע בעצמו שיזלזל אז במצוה מן המצות בנט"י וברכה ובהמ"ז או שלא יתפלל מנחה או מעריב או שינהוג קלות ראש, מוטב שלא ישתכר, וכל מעשיו יהיו לשם שמים.

ולהתבסם בפורים הוא גם מצוה, ובכל זאת אם על ידי זה יבטל מצוה אחרת, היא אסורה, וכל שכן באסיפת כסף שבוודאי אין להשתכר בשביל זה, כשעל ידי זה יהיה לו סרך קטן של ירידה ברוחניות, כגון קלות ראש וכדו', ואין צריך להגיע לדבר רחוק כל כך שלא יוכל להתפלל.

י. בחור שאסף כסף ולאחר האיסוף גילה שחלק מהכסף מזויף, האם יש לזורקו באופן שיש אפשרות להשתמש בו בלא שיגלו שהכסף מזויף.

תשובה:

כסף מזויף אינו שווה כלום, ולכן הנותנו לאחרים ומקבל על כך תמורה, נחשב לגנב, כי קיבל חפץ ולא נתן תמורה, וגם להעבירו לנכרי אסור, כי גם גניבת דעת בנכרי אסורה, [ויעוין בזה בקובץ ווי העמודים (מס' 35 עמוד לה), ובקובץ ווי העמודים (מס' 59 עמוד ס')], ולכן יש להשמיד את הכסף.

יא. עד כמה מותר להפציר באדם שיתן עוד כסף.

תשובה:

נאמר במסכת בבא בתרא (דף ח ע"ב) "ופקדתי על כל לוחציו" ואמר ר' יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב ואפילו על גבאי צדקה. וכן נפסק בשו"ע (יו"ד סימן רמח ס"ז) והגבאי שמכלימו ושואל ממנו, עתיד הקדוש ברוך הוא ליפרע ממנו.

ונראה שהגדר בזה הוא כמו בלא תחמוד, פעם פעמיים מותר, ויותר מפעמיים זה בגדר לחיצה שאסור.

ויעוין בחשוקי חמד עמ"ס בבא בתרא (דף קסח ע"ב) שאם הם מפצירים באדם יותר מהרגיל, מותר לכתוב לו צ'ק מזויף, כשדורש צדקה שלא כדין.

יב. האם איכא דינא דאין מעבירין על המצוות בסדר הבניינים באיסוף צדקה.

תשובה:

אין מצווה לאסוף בבנין מסוים, יש מצוה על הגבאי להיות מעשה לדבר מצוה, ואין שום נפקא מינה באיזה בנין, וממילא אין שייך בזה מעבירין על המצוות.

יג. מי שאוסף כסף וקשה לו ללמוד תו"כ, האם פטור מתלמוד תורה מדין עוסק במצוה או דאדרבה לא יצא לאיסוף דכל בחור ישיבה הוא עוסק במצוות ת"ת.

תשובה:

תפקיד של בחור ישיבה הוא ללמוד, וגם חלק ממצות פורים הוא ללמוד, וכמו שכתב ברמ"א (או"ח סימן תרצה ס"ב) טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה, וסמך לדבר "ליהודים היתה אורה ושמחה" ודרשינן: אורה, זו תורה.

ובפרט שאי אפשר לומר על כל בחור שהוא כל היום עוסק במצוה, שהרי אם יהיה לו טלפון או דבר אחר, יפסיק לצרכיו, וכיון שהמצוה אינה מוטלת עליו, וגם מפסיק לצרכיו במדת הצורך, כל שכן שצריך להפסיק בשביל לימוד תורה.

ובפרט שהמצוה הזו של איסוף צדקה, צריכה הרבה אחריות, והרבה יראת שמים, כי יש אפשרות רבות להכשל בהרבה איסורים, והלימוד הוא חלק מאיסוף הצדקה כדי שזה יהיה בקדושה ובטהרה, בלי קלות ראש.