היסטוריה מרתקת: בין הזמנים – מישיבת פומבדיתא עד ימינו אנו

מודעת הבין הזמנים הראשונה בעולם נתלתה ככל הנראה לפני קרוב לאלפיים שנה בישיבת פומבדיתא בנשיאותו של גדול הדור רבא.

"א"ל רבא לרבנן", מספרת הגמרא בברכות (ל"ה:), " במטותא מינייכו ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא". רש"י (שם) מבאר שבימי תשרי נהוג לדרוך את הענבים בגתות, ובימי ניסן קוצרים את התבואה. לכאורה נראה כי ה'בין הזמנים' היווה פסק זמן לעבודות חקלאיות, אך הגרא"מ שך זצ"ל (מחשבת מוסר ח"ב) הוכיח מכאן את המקור התלמודי ל'בין הזמנים'.

ההתנגדות

עם זאת רבים מגדולי ישראל וממנהגי האומה לא ראו בעין יפה את חופשת ה'בין הזמנים'.

על קטע הגמרא המפורסם (שבת קי"ט:) "לא חרבה ירושלים אלא בשביל ביטול תינוקות של בית רבן," כותב המהרש"א (חי' אגדות שם): "ביטול תינוקות של בית רבן הוא מצוי בכל קהילה, גם הבחורים מבטלים רוב הימים בבין הזמנים והולכים ברחובות בביטולים ובטיולים וכו' ויש לכל ירא ה' וחרד לשום לבו לכל זאת, והיה ראוי להאריך בכל זה, אך אמרתי אולי לא יהיה משגיח בדבר…"

ביטוי חריף נוסף אנו מוצאים בשל"ה הקדוש על מסכת שבועות (נר מצווה ל"ה, ל"ח): "ועיקר הכולל הכל, יהיה נעקר ונשרש מן העולם השם של 'בין הזמנים', לא ייזכר ולא ייפקד. רק כל העתים שווים לטובה. יתנהגו במנהג אחד לתורה, כמו שכתוב 'והגית בו יומם ולילה.'"

גם רבינו המהר"ל (דרוש על התורה ע' מ"ה) תקף בחריפות את ביטול התורה בימים אלו: "לא תמידים כי אם לתקופת השנה ואחר כך יקראו דרור לארץ לכנות הזמן "בין הזמנים", וכל אחד הולך בשרירות ליבו הרע… לחשוב שאין צריך ללמוד כלל, וכאילו אין זה זמן לתורה."

אכן, מקובל ממרן הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל כי ממציא ה'בין הזמנים' עתיד לתת על כך דין וחשבון.

תעסוקה לבין הזמנים

מעניין להתחיל דווקא בספר המרתק "מנהגי וורמיישא" (ע' קע"ה), שם מתוארים שיעורי כתיבה לתלמידים: "בבין הזמנים אחר חצות כל יום יצווה עליהם שיכתבו כל אחד דף אחד מאגרת שלום, וכה"ג, כדי שירגילו לאמן ידיהם לכתוב. וכל דבר תועלת לתלמידים יצוום לעשותם לעצמם, אם יוכלו לעשות, ואם לאו, המלמד יודע להם הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון."

רבי ישכר בער איילנבורג זצ"ל ראה דווקא סיעתא דשמיא מיוחדת בלימוד בבין הזמנים. כך הוא כותב בהקדמה לספרו 'באר שבע' (על מס' הוריות): "כי עין בעין ראיתי סייעתא דשמיא כמה פנים שונים כאשר התחלתי ללמוד עם חברים מקשיבים לקולי מסכת הוריות ביומי דמפגרי בהו רבנן שקורין בארצינו 'בין הזמנים', בלי שעלה על דעתי ועל מחשבתי כלל לחבר שום דבר עליה רק להיות כי גרסה נפשי לתאבה להשלים מסכתא אחת בין הזמנים…"

גם בעל ה'מנחת שי' הגריש"ר נורצי זצ"ל מספר בהקדמה לספרו על לימודו בבין הזמנים (ע' י"ח): "והדן אותי לכף זכות המקום ידין אותו לכף זכות. כמ"ש בשבת פ' מפנין, יען עשיתי זה הרבה ממנו סירוגין סירוגין, מעת לעת, ומפקידה לפקידה, ביומי ניסן וביומי תשרי שקורין בארצות אשכנז 'בין הזמנים'".

הג"ר יצחק קולדצקי סיפר תחת אחד השיחים (דברי שי"ח 186) כי בעבר עלו ראשי ישיבות לביתו של מנהיג הדור, הגרא"מ שך זצ"ל, בהצעה לערוך שינויים ב'בין הזמנים'. לאחר ששמע את טענותיהם, ענה להם הגרא"מ שך זצ"ל, כי במשך כל הזמן הוא עסוק בלימוד סדרי 'נשים' ו'נזיקין' ורק בבין הזמנים הוא מתפנה ללימוד 'סדר קדשים' לשמחתו. ואכן, ספרו 'אבי עזרי' על סדר קדשים חובר בימי בין הזמנים.

בחור שאל את מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצ"ל אם בבין הזמנים ילמד 'עזרה ראשונה' או שייצא לטייל. מרן זצ"ל ענה לו "לשבת ללמוד בהתמדה".

עם זאת, נסיים בהקדמה לספר 'מנוחת אמת' של הגר"מ גרוס, (ספר נפלא ומחכים על בין הזמנים מהזווית ההלכתית,) שהביא בשם מרן החזון אי"ש זצ"ל שהים נברא ללומדי התורה, כי האוויר טוב לשכל האדם.

בברכת (ישעיה מ' ל"א) "וקווי ה' יחליפו כח"