הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף פרסם מכתב עם שתי הנחיות חשובות בעניין 'מנהג הכפרות'. ההנחיה הראשונה על הפיקוח במעמד הכפרות, כדי למנוע סכנה. השנייה, על הימנעות מגרימת צער בעלי חיים.
בפתח מכתבו ציין הראשל"צ כי "למרות שהיו ראשונים שהתנגדו לכך", נוהגים בימים אלו, ימי הסליחות והרחמים, בקהילות ישראל לערוך מנהג כפרות, "אך בזה גדול כח המנהג. וכבר נשתרש מנהג זה והוא חלק מההכנה לקראת יום הכיפורים". הוא הוסיף כי "מנהג זה יסודו בהררי קודש".
בהמשך כתב "שני נושאים עיקריים בזמן קיום מצוות הכפרות:
– "בנושא השחיטה:
השחיטה צריכה להיעשות כדת וכדין ע"י שוחט ממוחה וירא שמים. כמו כן, יש להקפיד על מקומות בהם השחיטה תתבצע. אין לבצע שחיטת בעלי חיים במקומות בהם נערך מעמד הכפרות, אלא רק במקומות בהם יש פיקוח, או להעבירם למשחטות שנמצאות תחת פיקוח הלכתי ויטרנרי, יש לעקוב על כך כי העופות נמצאים תחת פיקוח של השירותים הוויטרנריים של משרד ממשלתי, שהרי לעיתים מוזמנות מעבירים העופות למקומות בהם נערך טקס הכפרות, והעופות הם ממקורות שאין פיקוח עליהם ויש בכך חשש סכנה, וחמירא סכנתא מאיסורא".
– "נושא צער בעלי חיים:
חובה להקפיד על תנאים ראויים להחזקת העופות, לא לעבור על איסור צער בעלי חיים, ויש לספק לעופות את המרחב הראוי, מקום מוצל, ולדאוג להם למזון ושתיה, כדי שלא יצא ח"ו שכרנו בהפסדנו.
"מי שמקיים מצווה זו בעבירה של צער בעלי חיים, אנו חוששים שאין הוא מקיים כלל את המנהג, אלא עובר על צער בעלי חיים דאורייתא.
"ורבים נהגו כיום לערוך את הכפרות במעות, והסכום הוא כל אחד כפי מה שלבו חפץ, לאברכים עניים. וכך היה מנהגו של מרן אאמו"ר עט"ר זצ"ל בשנותיו האחרונות לערוך את הכפרות במעות. והנכון הוא ליתן סך 25 ש' דמי עוף".





















מצוות כפרות ולא מנהג כפרות
מנהג
המילה " מצווה" מתיחסת לדבר שצווה ע"י הבורא או ע"י חז"ל
אין חיוב לעשות כפרות אלא שזה מנהג עתיק של יותר מאלף שנה
אין שום מצוה לעשות כפרות אדרבה נהגו שלא ע"פ מרן השו"ע מטעם דרכי האמורי