שו"ת בדיני הושענא רבא
[נתבאר בהרחבה בשערי יוסף דיני ומנהגי הושענא רבא]
תיקון בליל הו"ר, וקריאת ספר דברים
שאלה: האם יש חיוב לומר את התיקון בליל הו"ר, וקריאת ספר דברים.
תשובה: נוהגים לקרוא ספר דברים, ומנהג בני אשכנז וספרד להוציא ספר תורה ולקרוא בו כל חומש דברים בלא ברכה לפניו ולאחריו, (עי' כה"ח שם סק"ד ובערוך השולחן סי' תרס"ד). ובני ספרד נהגו לקרוא ספר דברים ולומר תיקון קריאי מועד של הושענא רבא, ואומרים בו אדרא זוטא וספר דברים, ומדרש רבה על פרשת וזאת הברכה. ולאחר חצות קוראים את כל התהילים עם התפילות של שבעה כורתי ברית שהם בקשת רחמים.
להיות נעורים כל ליל הו"ר
שאלה: האם יש חיוב להשאר ער כל ליל הו"ר.
תשבה: נוהגים להיות ערים כל ליל הושענא רבא, וכן פשט המנהג אצל בני ספרד ויש מבני אשכנז שנהגו בו. (שיבולי הלקט, שער הכוונות, ומשנ"ב סי' תרס"ד סק"א). מי שלא יכול להיות ער כל הלילה ישאר ער עד חצות הלילה ואח"כ ילך לישן. (כן נראה ע"פ שעיקר החיתום הוא בחצות, וכ"כ באחרונים, וכן שמעתי לדינא מהגר"ע פריד שליט"א).
הקפות בהושענות
שאלה: האם יש חיוב להקיף את הד' מינים, והאם אפשר להקיף לפני תפילת שחרית.
תשובה: אחרי אמירת ההלל מקיפים את התיבה עם ארבעת המינים, כמו בכל ימי החג ועושים שבעה הקפות, ומרבים בתחינות וסליחות על המים, ויקפיד אף בז' ההקפות להקיף את הבימה שהד' מינים דבוקים שני ידיו.
ואף שיש שנוהגים לומר הושענות ביום הושענא רבא בעלות השחר לפני תפילת שחרית, לניעורים כל הלילה שעייפים ורוצים לסיים את התפילה מוקדם, ואין ראוי לעשות כן.
מתירין איגודו של לולב
שאלה: האם יש חיוב להתיר איגודו של לולב.
תשובה: בהושענא רבא נוהגין להתיר אגודו של לולב (שו"ע סי' תרס"ד ס"א), והיינו שצריך להפריד את המינים זה מזה. יש שנהגו רק להתיר את איגוד הלולב בחלק העליון. (ביכור"י שם סק"י), ויש שנהגו שלא להפריד את האיגוד של הלולב כלל. ויש הנוהגים להתירו קודם נטילת הלולב ויש הנוהגים לאחר הנטילה קודם הלל, ויש הנוהגים לאחר הלל קודם הושענות, ומי שאין לו מנהג יסיר את הטבעות לאחר הנטילה לפני אמירת הלל. ומנהג בני ספרד: שלא להתיר את איגוד הלולב כלל.
חיבוט הערבה ביום הושענא רבא
שאלה: מהם מנהגי חיבוט הערבה ביום הושענא רבא.
תשובה: נטילת ה' ערבות לחיבוט – ביום הו"ר נהגו ליטול ערבה, ואף שמן הדין די בערבה אחת כבר נהגו ע"פ הקבלה ליטול ה' ערבות. (משנ"ב סקט"ז ובא"ח וכה"ח סקל"ד).
פסול בערבות להושענות – פסולי ערבות הו"ר כדיני פסולי ערבה שבלולב, ולכן צריך להקפיד שהערבה תהיה כשרה בשיעור ג' טפחים, שלימה ולא קטומה, ולכתחילה רובה עם עלים, ולא חשש גזולה, ולא יבשה, ולהידור מצוה לקחת ערבות יפות ולחות.
אגידת ההושענות – נוהגים לקשור את החמש ערבות ביחד, (משנ"ב סקי"ז וכה"ח סקל"ה). לכתחילה יש נוהגים לקשור בגבעול ערבה שלא השתמשו בה לנטילת לולב. ואם לא יכול לאגוד את הערבות בחוט של לולב שלא השתשמו בו לנטילת לולב, אך הרבה נוהגים להשתמש בחוט הלולב ואף שהוקצה למצותו לב בי"ד מתנה עליהם.
אגידה בגומיה וכדו' – מי שאין לו חוט מלולב או שמחמיר שלא להשתמש בלולב לאחר שהוקצה למצותו, יכול לאגוד את הערבות בגומיה או באזיקון, אך צריך להקפיד שלא לאחוז באגד אלא בערבות כדי שלא יהיה חציצה.
שיעור אורך הערבה – שיעור אורך הערבה, כמו שיעור ערבה שבלולב. (שו"ע סי' תרס"ד ס"ד). וכן מנהג בני ספרד, ובני אשכנז נוהגים לקחת ערבה יותר ארוכה, ויש שנהגו לקחת מורביות גבוהות כמו שלקחו בבית המקדש. (חיי אדם כלל קנג ס"ג).
זמן חיבוט הערבה – נהגו לעשות החבטות אחרי התפילה, וע"פ הקבלה יש לעשות את חיבוט הערבה לאחר ההושענות. (עי' כה"ח שם סקל"ב).
על מה חובטים את הערבות – מנהג בני ספרד לחבוט את הערבה על קרקע עולם, ומנהג בני אשכנז לחבוט אף על רצפת קרקע בית הכנסת. (עי' שו"ע שם ס"ד, ובמשנ"ב שם סקי"ט).
חיבוט הערבות עד שינשרו רוב העלים – יש לחבוט את הערבה שנים ושלשה פעמים, אך מנהג בני אשכנז יש לחבוט את הערבה כמה פעמים עד שינשרו העלים, ויש שנהגו שינשרו רוב העלים. (עי' שו"ע ומשנ"ב שם, ובשעה"צ, ובמקור חיים, ובכה"ח סקל"ז).
להשתמש בערבות שחברו חבט בהם – נהגו שכל אחד ישתמש בערבות שלו, אך אם אין לו ערבות אחרות יכול להשתמש בערבות שחבירו חבט בהם, אך בתנאי שנשארו בהם עלי ערבה כדי שתשאר כשרה. (עי' שו"ת זקן אהרן או"ח ח"א סי' ל).
להשתמש בערבות הלולב – לכתחילה אין להשתמש בערבות שהשתמש בהם ללולב, אך אם אין לו ערבות אחרות יכול להשתמש בהם. (עי' שו"ע שם ס"ו).
חיבוט הערבה לאשה ולקטן – יש שנהגו שאף אשה וקטן חובטים את הערבה, אך ע"פ הקבלה אשה לא תעשה. (שו"ת רב פעלם ח"א סוד ישרים סי' יב). ויש שנהגו לחבוט עבור תינוק בן יומו, אך אין צריך לחבוט עבור עוברים.
עשיית סעודה ביום הו"ר
שאלה: האם יש חיוב לעשות סעודה ביום הו"ר.
תשובה: בכל יום מימי חוה"מ יש חובה לשתותיין לשמחה, ובהו"ר רבים נהגו להוסיף מאכלים נוספים כמו בסעודת יו"ט. (עי' מנורת המאור, ביאור הגר"א וערוך השולחן סי' תרסד).
להערות והוספות ניתן לפנות באימייל: [email protected] או בפאלפון,058-3233587
