שו"ת בדיני בשר בחלב המצויים בתנורים / הגאון רבי יוסף אביטבול

דיני השימוש בתנור בשרי וחלבי ביחד

שימוש תנור דו תאי לבשר וחלב באותו זמן

שאלה: האם אפשר להשתמש בתנור דו תאי, לבשרי ולחלבי ביחד.

תשובה: א). תנור אפיה שאין לו כשרות, אם הוא מולחם אחד לשני, דינם ככלי אחד, ומותר להשתמש בהם רק בבשרי ולאחר מכן חלבי, כיון שהזיעה עולה מהתנור אחד לשני, אבל אם משתמש בו רק ךבשרי, ובתנור החלבי אופה פרווה ע"מ לאוכלו עם חלבי, מותר, [ורק לאפות שניהם ביחד יש לאסור, אבל בנ"ט בר נ"ט יש להתיר, כיון שכל השימוש בתנור חלבי אחרי בשרי הוא חומרא בעלמא, כיון שהוא רק אדים]. אבל אם השני תאים מחוברים בברגים/ניטים אחד ליד יכול להשתמש בתא אחד לבשרי ותא אחד לחלבי, [וכל תנור לגופו].

ב). תנור דו תאי  בהשגחה מהודרת, [שיש ארובה נפרדת לכל תא, או שהארובה רק לתא אחד ולתא השני אין ארובה] אפשר להשתמש בבשרי ובחלבי ביחד, ויש מהדרים עוד שלא להשתמש בתא החלבי לחלבי מתוך מעת לעת מהשימוש בתא הבשרי לבשר.

דיני הכשרת התנור

הכשרת התנור לכתחילה מבשרי לחלבי ולהיפך

שאלה: האם אפשר להשתמש בתנור אחד לבשרי וחלבי בשעת הצורך, ע"י הכשרה, והאם לכתחילה לעשות כן, או שיש לקנות תנור עם שני תאים.

תשובה: ראוי ונכון לכתחילה לקנות תנור עם שני תאים לבשרי וחלבי. מ"מ מי שיש לו רק תנור עם תא אחד, אף שלכתחילה נהגו להחמיר להשתמש בתנור אפיה ובישול תא אחד למאכלי חלב ותא אחד למאכלי בשר, [ולהשתמש בתבניות נפרדות לבשר, ותבניות נפרדות למאכלי חלב], מ"מ לבני ספרד: אפשר להכשיר את התנור מבשרי לחלבי או להיפך ע"י, ואף שמעיקר הדין אפשר לעשות כן בקביעות, מ"מ לא ראוי לעשות כן בתדירות גבוהה כדי שלא יבוא לידי מכשול, ויבוא לשכוח אם התנור הוא בשרי או חלבי, או שבטעות יכניס לתנור הבשרי, מאכל חלבי, ואף לבני אשכנז: שנהגו שלא להגעיל מבשרי לחלבי, מ"מ בתנורים, שדינם כזיעה, וחומרא בעלמא, רבים מקילים להעבירם מבשרי לחלבי. [ויש מחמירים בזה]. וצורת ההכשרה בזה כמו שיתבאר להלן בתשובה הבאה.

צורת הכשרת תנורים רגילים

שאלה: כיצד סדר הכשרת התנורים רגילים מבשרי לחלבי, ולהיפך.

תשובה: א]. אם בושל בו מאכל יבש או מאכל רטוב מכוסה, אפשר להכשיר את התנור מיד,  ואם בושל מאכל רטוב יש לחכות  24 שעות משימוש מהבשרי/חלבי, ב]. יש לנקות היטב את התנור ואת תבניות התנור היטב בחומרי ניקוי, עד שלא ישאר לכלוך בעין,, ג]. יש להדליק את התנור עם התבניות על החום הכי גבוה למשך חצי שעה, [ויש מחמירים להדליקו כשעה].

הכשרה מבשר לחלב תא הטורבו בתנורים

שאלה: האם אפשר להכשיר תנורי טורבו מבשר לחלב, ולהיפך, כיון שנכנסים במאורר שיורי מאכל, ואח"כ חוזר ונכנס האוכל לתוך התנור.

תשובה: מותר להכשירו מבשר לחלב וידליקו למשך שעה על החום הכי גבוה ששורף כל מה שנשאר שם. [ואף החוששים לשיירי מאכל בתא הטורבו, כיון שדינו כנותן טעם לפגם, ועוד שבשר בחלב דינו כהיתרא בלע]. (עי' בארוכה בשערי יוסף פסח תשפ"ה).

שימוש בתנור פירוליטי מבשר לחלב

שאלה: האם אפשר להכשיר תנור פירוליטי מבשר לחלב.

תשובה: תנורי פירוליטי שחומם מגיע לכ500 מעלות,  ע"י הדלקתו לתוכנית פירוליטי על חום הכי גבוה, וגם את התבניות והרשת ניתן להכשירם ע"י השארתם בתנור שדלוק תוכנית פירוליטי [-ניקוי עצמי] על החום הכי גבוה.  ואין צריך להמתין 24 שעות לאחר השימוש בהם, ואף אין צריך לנקותם לפני, אלא אפשר להכשירם מיד לאחר השימוש מהבשרי או מהחלבי. [ויש מחמירים לייחד תבניות נפרדות לבשרי ולחלבי, וראה בהערה].

הכשרת טאבון מבשר לחלב

שאלה: האם אפשר להכשיר לכתחילה מבשר לחלב, טאבון [או גריל גז] מבשר לחלב.

תשובה: לבני ספרד: אפשר להכשירו מבשר לחלב, אף אם מגיע לחום 250 מעלות, וכנ"ל, וימתין 24 כדין הכשרת התנור וכנ"ל, ואם מגיע לחום של 400 מעלות, שדינו כליבון חמור ידליק אותו למשך חצי שעה ממתי שיגיע לחום הגבוה, ואפשר להשתמש אף שהוא בן יומו, [אך לגבי אבן השמוט, יש להזהר שלא מועיל הגעלה, כיון שרובו עשווי מאבן ודינו ככלי חרס שלא מועיל לו הגעלה]. ולבני אשכנז: אפשר להשתמש בו באותו רק אם מגיע לחום של 470 מעלות, ואף אם רשום עליו חום של 470 מעלות, בדרך כלל אינו מגיע לשיעור הנ"ל. (עי' במה שנתבאר בקובץ שערי יוסף פסקי הלכות בין הזמנים עמ' 40).

הכשרת טוסטר אובן

שאלה: האם אפשר להכשיר טוסטר אובן מבשר לחלב ולהיפך.

תשובה: אם מגיע לחום של 250 מעלות, הכשרתו כדין תנור שנתבאר דינה לעיל, אך יזהר לנקותו היטב שלא ישאר שם שיורי מאכל, ויש מחמירים שטוסטר אובן בשרי שעברו והשתמשו בו בחלבי, אי אפשר להכשירו לבשרי [ולהיפך], אך מ"מ אף להכשירו, ואם מכשירו יכול להשתמש בו שהוא מכוסה או במאכל יבש.

דיני טעויות בתנורים ובתבניות

הקדמה: דיני טעויות בתנורים ובתבניות, יש בזה כמה ואופנים, בין בן יומו לאינו בן יומו, בין יבש לרטוב, בין מכוסה למגולה, בין תבנית אלומניום לנייר אפיה, ובין אפיה על התבנית עצמה, ופרטי הדינים כדלהלן.

א] אפו חלבי ובשרי ביחד

שאלה: אם עבר בטעות והכניס לתנור מאכל חלבי שהיה בו בשר בחימום, האם המאכלים נאסרו.

תשובה: אם אחד מהם היה מכוסה היטב, המאכל והתנור והתבניות מותרים בשימוש. אבל אם שניהם גלויים ולחים [בין אם המאכל לח למעלה, וכ"ש אם היה למטה] התבניות והתנור, צריכים הכשרה, וכנ"ל, והמאכל אסור באכילה. [אלא א"כ יש שישים באוכל כנגד המאכל שבתבנית השניה שהמאכל מותר באכילה והסיר צריך הכשרה] אבל אם אחד מהם היה מכוסה הכל מותר. אך אם שניהם היו יבשים או שהתנור גדול, ואינו תנור ביתי, ישנם אופנים שהמאכל אינו נאסר, [ויש לעשות שאלת חכם].

ב] בישל בשר בתנור חלבי בן יומו ולהיפך

שאלה: אם עבר ובישל בשר בתנור חלבי, בן יומו מה דין הבשר, ומה דין התבניות והתנור.

תשובה: אין לחמם לכתחילה מאכל בשרי בתנור חלבי ולהיפך, מ"מ בדיעבד אם שניהם היו גלויים ורטובים האוכל אסור באכילה, וצריך להכשיר את התנור [כדיני הכשרת התנור שנ"ל], ואם הבשר היה יבש או מכוסה, היטב כגון ע"י נייר כסף, האוכל מותר. ולגבי התנור אם האוכל יבש לכתחילה התנור והתבניות צריכים הכשרה [אלא א"כ השתמש בתבניות אלומניום או בנייר אפייה עבה]. ואם היה מכוסה, התנור אינו צריך הכשרה.

ג]  טעויות בתנורים – תנור שאינו בן יומו

שאלה: אם היה טעות בתנור, ובישל  בשר בתנור חלבי שאינו בן יומו.

תשובה: אם הבשר היה מכוסה הכל מותר, [כיון שבמכוסה אין חשש זיעה].

אם אפה בנייר אפיה בתבנית אלומניום נפרדת או בתוך סיר או פיירקס, האוכל מותר, והתנור והתבנית צריכים הכשרה, [וכנ"ל הסדר]. אך היינו דוקא הבשר לח, אך אם חימם מאכל בשרי יבש האוכל מותר והתבניות והתנור אינם צריכים הכשרה. [רק אם נאפה בתבנית אלומניום/נייר אפייה עבה].

ד] טעויות בתבניות – מאכל  רטוב

שאלה: עבר בטעות ואפו עוגת גבינה בתבנית אפייה ובתנור בשריים, האם העוגה מותרת באכילה.

תשובה: יש בזה כמה פרטים א]. אם הניחו על התבנית עצמה, אם התנור והתבנית בת יומא, אם הוא ללא הפסק, העוגה אסורה באכילה, והתנור צריך הכשרה ולתבנית לא מועיל ליבון קל והכשרה בתוך התנור, וצריך ליבון חמור וכיון שא"א ללבן את התבנית, בתנאי שהניחו תמיד מאכל בשרי על התבנית. [כיון שהמאכל רטוב יש זיעה שאוסרת (רמ"א סי' ק"ח)] ואם התבנית אינה בת יומא אף שהתנור בן יומו העוגה מותרת באכילה, והתבנית והתנור צריכים הכשרה, כסדר שנ"ל, [כיון שיש בו זיעה שאוסרת, ככל דיני סיר שאינו בן יומו, אך המקילים יש להם על מה לסמוך, כיון שאין לחוש לזיעה בתנורים אף בדבר לח כיון שהחום מיד שורף וכמ"ש בשו"ת מהרש"ם, ובפרט שהוא בתבנית].

ב]. אם העוגה/המאכל החלבי היה מונח בתוך תבנית אלומניום חד פעמית [או תבנית אחרת], אף אם התנור בן יומו, העוגה/המאכל מותרים. אך התנור צריך הכשרה כנ"ל.

ג]. אם העוגה/המאכל היה מונח מעל נייר אפייה עבה וחזק, והאוכל לא חדר מתחת התבנית, אף בבן יומו בדיעבד המאכל מותר, כיון שמהתבנית לא עובר בליעה למאכל, וצריך להכשיר את התנור, ואת התבנית, וכסדר ההכשרה שנ"ל, אך לפעמים נקרע או נשרף והמאכל היה רטוב ונזל לתבנית, אם התבנית בת יומא, והניחו עליה מהמין ההופכי ממש, צריכה ליבון חמור לתבנית, אם הניחו עליה בשרי ממש, וכיון שצריכה ליבון חמור וא"א ללבנה, א"א להשתמש בה, אך בד"כ לא מצוי שמניחים אוכל ישירות על התבנית.  ואם התבנית אינה בת  יומא אפשר להכשירה שינקה אותו היטב, ויגעיל אותה ברותחים ג' פעמים, (הגר"ש וואזנר קובץ מבית לוי שם).

[ה] טעויות בתבניות – מאכל יבש

שאלה: אם אפה שניצל בתנור חלבי, על התבנית חלבית.

תשובה: אם הניח את השניצל מעל התבנית בת יומא, אף אם היא נקייה המאכל אסור באכילה, והתבנת צריכה הכשרה, אבל אם השתמש עם נייר אפייה חזק או בתבנית אלומניות המאכל מותר, כיון שהוא דבר יבש.  אך אם התבנית לא בת יומא בכל אופן המאכל מותר, וכיון שהניח את השניצל על התבנית צריכה הכשרה כסדר ההכשרה שנ"ל, [והתבנית אינה צריכה הגעלה כנ"ל, כיון שהיא אינה בת יומא בדבר יבש, ובצירוף מאי דקימ"ל דבב"ח חשוב כהיתרא בלע] ואם השתמש בנייר אפיה חזק או בתבנית אלומניום, התבנית אינה צריכה הכשרה. (עי' רמ"א סי' קח ס"א).

שאלות המצויות בתנורים

גדר מאכל יבש ורטוב

שאלה: מהו גדר מאכל יבש ומהו דבר רטוב.

תשובה: דבר יבש הוא אף שיש בו מעט שמן או מים, [ואין חשש כיון שנשרף ולא מעלה מעט זיעה, ואף אם מעלה מיד נשרף], ודבר רטוב הוא בבישול תבנית עם רוטב או מים או שמן.  [עי' מנחת יעקב (כלל סקכ"א) שבזעה מועטת בב"ח אין לאסור ע"ש, ועי' שו"ת אג"מ (חיו"ד ח"א סי' נ"ט) שרק בבישול סיר יש זיעה, אבל באפיה אין חשש זיעה, ולמעשה נראה שבמעט רטיבות, אין להחמיר, ובקובץ שערי הוראה (שם עמ' קפה) וכן הסכים הג"ר יהודה לנדמן שליט"א].

חימם את התנור לפני האפייה האם דינו כהכשר

שאלה: אם חימם את התנור לפני האפייה האם דינו כהכשרת התנור, ועתה התנור אינו נחשב כבשרי, ונפק"מ בדיעבד.

תשובה: אם מדליקים את התנור כעשרים דקות לפני האפיה או הבישול כמצוי בזמנינו הרבה פעמים, אך היינו דוקא שדלק למשך כ20 דקות, ועל חום גובה של 180 מעלות לפחות [או 15 דקות על 250 מעלות], וכיון שדלק שיעור זמן וחום זה, הרי הוא נחשב כמלובן. [ויש מחמירים שצריך שידלק כשעה].

האם אפיית פרווה בין הבשרי לחלבי מכשירה את התנור

שאלה: האם אפיית פרווה בין הבשרי לחלבי, מכשירה את התנור, בדיעבד, שאין המאכל נאסר אף אם הוא רטוב ובן יומו, וכן האם לאחר שבושל בו פרווה אפשר לכתחילה לאפות בו מאכל חלבי יבש אף שהתנור בן יומו.

תשובה: אפשר לסמוך בשעת הצורך [כגון שאין זמן להסיק את התנור, לצורך מצוה או בערב שבת] שנחשב כהכשרת התנור.

בישול בשר עם חלב באותו תנור שהוא מכוסה

שאלה: האם אפשר  לבשל [או לחמם] בשר בתנור חלבי או שיש בו חלב כשהוא מכוסה, [וכן להיפך].

תשובה: אף שהוא מכוסה, לכתחילה נהגו להחמיר שלא לחממו בתנור בשרי או שיש בו חלב, אך בשעת הצורך אם הוא מכוסה היטב, [או בורקס בשר, שיש בתוכו בשר, ומכוסה מכל צדדיו בבצק, ואין חשש שיגע בחלב] מותר.

איך התנור נהיה בשרי או חלבי

שאלה: בתנור שהכשיר אותו מבשרי לחלבי, והשתמש בו רק לחימום מאכל יבש, האם התנור דינו כבשרי.

תשובה: אם בישל בתנור מאכל בשרי או חלבי אף עם מעט רוטב התנור נהיה בשרי, אך אם המאכל בשרי היה יבש כגון שניצלים התנור נשאר פרווה. [שו"ע ורמ"א (סי' ק"ח ס"א) וכנ"ל].

הכניס מאכל לכמה דקות ולא התחמם

שאלה: אם הכניס מאכל בשרי רטוב לתנור חלבי בן יומו והוציאו לאחר כמה דקות, ולא הספיק להתחמם, האם צריך להכשיר את התנור.

תשובה: אם לא הספיק להתחמם בשיעור חום יד סולדת המאכל מותר.

השתמש בתנור אחד לתבנית אפייה חלבית ובשרית

שאלה: אם השתמש בתנור גם בתבנית אפייה חלבית וגם בתבנית אפייה בשרית, במאכלי פרווה, האם התבניות צריכות הכשרה.

תשובה: אינם צריכות הכשרה, [ויש מחמירים שצריכים להכשירם].

פרווה שנאפה בתנור עם בשרי

שאלה: פרווה שנאפה בתנור עם בשרי, האם מותר לאוכלו עם חלבי.

תשובה:  אם הבשרי היה מכוסה או דבר יבש, [שאין זיעה], מותר לאוכלו עם חלבי,  [ויש שמחמירים]. אם אינו מכוסה או שדבר לח, אסור לאוכלו עם חלבי. ונתבארו בזה עוד פרטים בדיני המתנה לאחר תבשיל של בשר.

פרווה שנאפה בתנור בשרי בן יומו לאוכלו עם חלבי

שאלה: פרווה שנאפה בתנור בשרי בן יומו, האם מותר לאוכלו עם חלבי.

תשובה: אף אם התנור בן יומו, אם משתמשים בתבנית אלומניום נפרדת או בנייר אפייה מותר, מותר לכתחילה לאוכלו עם חלבי, אף לבני אשכנז.  (גדולי ההוראה שליט"א) ויתבאר בארוכה בגליונות הבאים בדיני נ"ט בר נ"ט, [ויש מחמירים, ואף למחמירים, ידליקו את התנור חצי שעה על החום הכי גבוה, ובתבניות נפרדות, מותר לכתחילה].

דבר חריף שנאפו בתנור חלבי

שאלה: פלפלים חריפים שנאפו בתנור חלבי בן יומו, האם מותר לאוכלם עם בשרי.

תשובה: כיון שדינם כדבר יבש, ומעיקר הדין אין זיעה בתנורים, מותר לאוכלם עם בשרי. [אך באופן שהוא רטוב, יש מקום להחמיר כיון שאין דיני נ"ט בר נ"ט בדבר חריף, ויתבארו הפרטים בזה בדיני דבר חריף].

תבניות שהתערבו ואינו יודע מהם

שאלה: תבניות שהתערבבו ואינו יודע מהם, אם הם בשרי או חלבי.

תשובה: יכניס אותם לכל התנור למשך כחצי שעה על החום הכי גבוה, ויכול להשתמש בהם, אחד לחלבי או אחד לבשרי.

רשת של תנור חלבית שהניחו עליה תבנית בשרית

שאלה: רשת של תנור חלבית שהניחו עליה תבנית בשרית שיש בה עופות, האם הרשת צריכה הכשרה.

תשובה: האוכל מותר, ואף התבנית אין צריך להכשירה, כיון שבליעה עוברת מכלי לכלי, ללא רוטב, אך אם נשפך עליה בשר צריך להכשירה בתנור כסדר ההכשרה שנ"ל, [ואף שיש זיעה אם בישל עליה בשר, מ"מ אפשר לסמוך ע"ד הפוסקים שבתנורים שהכל נשרף מיד זיעה]. והמחמיר להכשירה תע"ב.

דיני אפיית דגים בתנור בשרי/חלבי

אפיית דגים בתנור בשרי

שאלה: האם אפשר לאפות דגים בתנור בשרי.

תשובה: מותר לאפות דגים בתנור בשרי אף שהוא בן יומו, ואף באותה תבנית שבישל שם בשרי, אם התבניות והתנור נקיים, [ואי"צ להחמיר להסיק ולהדליק את התנור למשך כחצי שעה]. ויש מבני אשכנז שמחמירים שלא לאפות דגים בתנור בשרי בן יומו, אך אם הדגים מכוסים, מותר לבשלם לכתחילה בתנור בשרי. [וכן אפשר להכשיר את התנור, באופני ההכשרה שנ"ל], ובאינו בן יומו מותר לכו"ע.

בישול דגים עם בשר באותו תנור

שאלה: אם בדיעבד חימם/בישל דגים עם בשר באותו תנור, האם מותרים באכילה.

תשובה: לכתחילה אין לחממם או לבשלם ביחד, (עי' רמ"א שם) מ"מ אם אחד מהם היו מכוסה או ששניהם היו יבשים מותרים באכילה, ואם היו רטובים וגלויים, הכל נאסר, (פת"ש שם סק"ג בשם התפארת למשה), וצריך להכשיר את התנור לאחר 24 שעות, וכנ"ל, ואם יש שישים בדגים כנגד הבשר שאז הדגים מותרים או ששים בבשר כנגד הדגים שאז הבשר מותר.  [ע"פ מבואר במג"א (או"ח סי' תמ"ז סק"ד), ובביה"ל (שם ס"א ד"ה ששייך). וע"פ הנ"ל בארוכה בגדר תנורים בזמנינו].

לחם שנאפה בתנור בשרי לאוכלו עם דגים

שאלה: האם  מותר לאכול לחם שנאפה בתנור בשרי, עם דגים.

תשובה:  אף אם יש בדגים רוטב, מותר.

אפיית דגים בתנור חלבי

שאלה: האם מותר לאפות דגים בתנור חלבי.

תשובה: מותר כיון שאין בתנורים זיעה. [וכנתבאר בתשובה לעיל].

דיני הכשרת התנור מאינם שומרי תורה ומצוות או מגוי, או מספק שהשתמשו בו לטריפות, או הכשרים שאינו אוכל, נתבאר בגליון נוסף בפנ"ע, וניתן לקבלו באימייל המופיע בסוף הגליון.

שאלות שמורה הוראה צריך לברר ששואלים על תנורים

• האם התנור בן יומו.
• האם התבנית מאותו מין או ממין אחר.
• האם השתמש בתבנית אלומניום או בנייר אפייה.
• האם התבניות הונוחו עליהם בשר או חלב ממש.
• האם המאכל רטוב או יבש, או היה מכוסה.
• האם הדליק את התנור לחמם לפני זה בחום גבוה למשך זמן או שאפה לפני זה פרווה.
• האם התנור היה נקי או שהיה שנשאר בו שיירי בשר או חלב.

לשאלות בהלכה – ולקבלת הגליון המורחב

 ניתן לפנות באימייל: [email protected] או בפאלפון,058-3233587