הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט"א, מגדולי הפוסקים בדורנו, הכריע כי המנהג שהשתרש בשנים האחרונות – "פורס מפה ומקדש" בפורים שחל ביום שישי – אינו ראוי לכתחילה.
פסיקה זו ניתנה במענה לשאלת הגאון רבי שמחה בונם לונדינסקי, מרבני ישיבת לייקווד בניו ג'רזי, והיא מצטרפת לפסיקת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ולדברי המהרי"ל שצוינו במשנה ברורה (סימן תרצ"ה, ס"ק י').
הטעמים לפסיקה
הגר"ב קוק מציין שני חסרונות מרכזיים בעשיית 'פורס מפה ומקדש' בפורים שחל בערב שבת:
- הפסד אמירת "על הניסים" – בברכת המזון המצב חמור יותר מאשר בתפילה, כפי שמוכח במשנה ברורה (סימן תרצ"ה, ס"ק י"ד וט"ו).
- פגיעה באחת מהסעודות – אם עיקר הסעודה נעשית לאחר הקידוש, ובפרט אם היא לאחר השקיעה, יש בכך פגם בסעודת פורים, שהרי "רוב הסעודה צריכה להיות ביום" (רמ"א סימן תרצ"ה, סעיף ב'). מאידך, אם עיקר הסעודה נעשית ביום, יש בכך פגם בסעודת שבת.
כעין זה כתב כבר בשו"ת מהרי"ל (סימן נ"ו, אות ח'): "עוד שאל כשחל פורים ביום ו' איך נוהגים בסעודת פורים… ואם יתפלל ערבית ויעשה קידוש בעוד היום גדול ויתחיל בסעודה מבעוד יום, אין נראה לסעודת פורים, כי אם לכבוד שבת".
בנוסף, בכל 'פורס מפה' נכנסים ל'ספק ברכה', שכן נחלקו הפוסקים אם צריך לחזור ולברך ברכת המוציא (שולחן ערוך אורח חיים סימן רע"א, סעיף ד'). לכן כתב שולחן ערוך הגר"ז (שם, סעיף י"א): "כל בעל נפש יש לו להיזהר לכתחילה שלא לבוא לידי כך".
הוראות למי שבכל זאת עושה 'פורס מפה ומקדש'
אם בכל זאת מחליטים לעשות 'פורס מפה ומקדש', יש להקפיד על ההוראות הבאות:
- סדר הקידוש:
- יש לברך המוציא ולאכול מהפת בתחילת סעודת פורים.
- כאשר מגיע זמן הקידוש (לא לפני פלג המנחה), יש לפרוס מפה על הלחם הנמצא על השולחן ולקדש.
- מרגע שאומרים "בואו ונקדש", נאסר להמשיך לאכול ולשתות עד לאחר הקידוש.
- לגבי נשים:
- אישה המדליקה נרות נאסרת באכילה עד ששומעת קידוש.
- אם התנתה מראש שאינה מקבלת שבת בהדלקתה, מותר לה להמשיך לאכול.
- ברכת היין:
- כיוון שהרגילות בפורים היא שכבר שתו יין קודם הקידוש, אין לברך שוב "בורא פרי הגפן".
- יש לקדש ללא ברכת "בורא פרי הגפן".
- המשך הסעודה:
- לאחר הקידוש, יש להביא שתי חלות שלמות ולבצוע לחם משנה ללא ברכת המוציא.
- עדיף אם יש מישהו אחר שיכול להוציא את המקדש בברכת המוציא.
- יש להקפיד לאכול לפחות כזית (כביצה) לאחר צאת הכוכבים.
- ברכת המזון:
- בברכת המזון יש לומר "רצה" (של שבת) ללא "על הניסים" (של פורים).
לאור כל האמור, ממליצים גדולי הפוסקים לערוך את סעודת פורים מוקדם ביום, לסיימה בזמן שיאפשר להתפלל מנחה, ולאחר מכן להתפלל מעריב ולערוך סעודת שבת כהלכתה, בנפרד מסעודת פורים.
הרב שמחה קוק רב הער רחבות עשה ‘פורס מפה ומקדש’,
שב יותר חשובה מפורים, אין לשלוח השנה משלוחי מנות.