במרכז השכונה הירושלמית הר נוף עומדים חמישה יתומים, בודדים בעולם. אמא שלהם, מרת יוכבד בלאט ע"ה, נלחמה במחלה ארורה במשך תשע שנים. היא התייסרה פיזית ונפשית, אך מעולם לא ויתרה: על החינוך של ילדיה, על הבית, ועל התקווה שהקב"ה יושיע.
גם כשהמחלה התפשטה בגופה, כשהכוחות דעכו והטיפולים לא הועילו – המשיכה אמא לעמוד כחומה בצורה מול כל הקשיים. היא ביקשה ברכות מרבנים, היא דאגה להמשיך לשגר את ילדיה למוסדות התורה, והיא חיזקה אותם באמונה שלא תסולא בפז: “הקב"ה מחליט כמה זמן נחיה, ואני אמשיך לחנך את הילדים לתורה".
אבל כוחותיה אזלו. אמא שהסתירה את מכאוביה, שלא רצתה שהילדים יסבלו, עברה בסוף למצב סיעודי קשה. הילדים טיפלו בה במסירות – משום שאפילו אחיות לא הסכימו לטפל במצבה הקשה. לפני זמן קצר היא נלקחה לבית עולמה, והשאירה אחריה חמישה יתומים.
הצלת נפשות בגשמיות וברוחניות: תורמים עכשיו ליתומי מרת יוכבד בלאט ע"ה
היתום הקטן ביותר, ילד בן 12 בלבד, נמצא על הרצף האוטיסטי, מעליו יש בחורים בני 14 ו-15, מעליהם בחור בן 23 והבת הבכורה בת 25. היא הותירה אחריה עוד 2 ילדים, שכבר זכו להקים בית נאמן בישראל.
לפני פטירתה ביקשה האם בקשה אחת ברורה מילדיה הגדולים: “תדאגו שהילדים ימשיכו בחינוך תורני". זה היה כל חלומה. היא לא ביקשה לעצמה כלום – רק שנשמותיהם הטהורות של ילדיה יישארו קרובות לתורה וליראת שמיים.
היתומים נותרו לבד. האחים הבוגרים התפטרו מעבודתם כדי לטפל באמם, ועכשיו, אחרי פטירתה, הם עצמם ניצבים בפני שוקת שבורה: גם הם בגיל שידוכים – אך אין להם אפילו אגורה לחתונה.
בהוראת גדולי ישראל שליט"א, הקימו ב'ועד הרבנים' קרן מיוחדת עבור חמשת היתומים, מתוך מטרה להצליח לדאוג להמשך חינוך תורני עבור היתומים, לחתן בהקדם את הגדולים שבהם ולהמשיך לטפל כראוי בילד הקטן, על הרצף האוטיסטי.
זוהי שעת מבחן. לא נוכל לעמוד מנגד מול קריאה כזו. חמישה יתומים, ילד אחד עם צרכים מיוחדים, ללא אב, ללא אם, ללא כלום – זקוקים לנו.
מדובר בפיקוח נפש של ממש, כולל הצלת נפשות ברוחניות ובגשמיות גם יחד. זו הייתה הבקשה האחרונה של מרת יוכבד בלאט ע"ה, הצוואה שלה והמלחמה שניהלה כל שנות חייה. אסור לנו להפקיר את היתומים. מוכרחים לדאוג להם.
הצלת נפשות בגשמיות וברוחניות: תורמים עכשיו ליתומי מרת יוכבד בלאט ע"ה
כמה סבלה האישה הזו…