לפני שש שנים חייה של שירי כהן השתנו באחת. אביה, אדם מסור, אוהב ודואג, מורה אהוב שכל סביבתו העריכה, נפטר מדום לב פתאומי בגיל 38 בלבד. מוות מהיר, בלתי נתפס, שהותיר אחריו משפחה שבורה – וילדים שנאלצו לגדול בצל אובדן כבד.
מאז אותו יום, הבית כבר לא חזר להיות כשהיה. האם, שהתאלמנה בפתאומיות, חלתה ונפגעה נפשית. הכוחות אזלו, היכולת לשאת בעול היומיומי הפכה למאבק מתמשך. גם הדברים הפשוטים ביותר – יציאה לקניות, ניהול שגרה בסיסית – אינם מובנים מאליהם. לעיתים, שירי היא זו שנושאת את האם, ולא להפך.
שלושה מהילדים כבר יצאו מהבית, כל אחד מנסה לבנות את חייו בתנאים לא פשוטים. אבל כעת הגיעה תורה של שירי. היא עומדת לפני החתונה, לפני הקמת בית משלה – בלי אב שילווה אותה, ובלי אם שיכולה לשאת בעול ההכנות.
המשפחה בקושי מחזיקה את עצמה. האם אינה מסוגלת לשאת בהוצאות, ושירי – צעירה שמגיעה לרגע שאמור להיות מלא שמחה – מוצאת את עצמה מתמודדת עם דאגה עמוקה, עם חוסר, ועם שאלה אחת שלא נותנת מנוח: איך אפשר להגיע לחופה ככה?
תורמים עכשיו ועוזרים לחתן את הכלה היתומה >>>
מדובר במקרה אחד מתוך 73 המקרים הקשים של היתומים והיתומות, החתנים והכלות המתחתנים בחודש ומתחננים לעזרתנו.
מרן המשגיח הצדיק, הגאון רבי בנימין פינקל שליט"א, מתחנן למען 73 היתומים והיתומות, ויוצא למסע ישועות נדיר על התורמים, למקום הנס 'בית השונמית', שיזכו התורמים לניסים בבני חיי ומזוני.
במכתבו, כותב המשגיח: "קול תחנוניהם של 73 יתומים באה אלינו שאין בידם להוצאות ההכרחיים, אשר לאחר ייסורים ונדודים זוכים להקים בית בישראל ומצוה גדולה לשמחם, על כן נבקש להיות שותף בקרן המיוחדת שהוקמה ב'ועד הרבנים' לצרכי נישואיהם בתרומה של לכה"פ 10 שקל לכל יתום".
"ובעזרת ה' בל"נ בער"ח שבט הבעל"ט אתפלל במקום המסוגל לניסים 'בית השונמית' על כל התורמים שיזכו לישועה בבני חיי ומזוני שהיא הברכה הכוללת הכל, וינצלו מכל הצרות והמחלות ויעשו בקרוב שידוכים הגונים, נחת מהילדים והנכדים והצלחה גדולה בפרנסה, מתוך בריאות הגוף והנפש".
לא נוכל לעמוד מנגד. כולנו שומעים עכשיו את תחנוני היתומים הזועקים ומבקשים את עזרתנו הדחופה, תורמים בעין יפה וזוכים לישועה בבני חיי ומזוני.
תורמים עכשיו ועוזרים לחתן את הכלה היתומה >>>
