בקהילה היהודית בציריך הושלמה לאחרונה הקמת עירוב, לאחר תהליך מסודר של הידברות עם רשויות העיר ובתיאום מלא עם החוק המקומי. העירוב, שנועד לאפשר לשומרי תורה ומצוות לטלטל בשבת קודש לצורכי החיים ההכרחיים, התקבל בהבנה מצד גורמי העירייה, והפך למודל של שיתוף פעולה מכובד בין קהילה יהודית לבין רשויות השלטון.
על רקע הצלחה זו, מתנהלים בימים אלה בערים אחרות בשווייץ מגעים להקמת עירוב דומה בעיר.
אלא שהמהלך עורר תגובה חריגה מצד אחד מחברי מועצת המדינות של שווייץ, הגוף העליון של הפרלמנט השוויצרי, הסנאטור המייצג את קנטון ז'נבה מאורו פוג'יה, אשר התבטא בחריפות בשתי הודעות שפרסם. בהודעה אחת תקף בחריפות את מדינת ישראל, ובמסגרת דבריו קשר בין אירועים שונים ובהם האירוע הטרגי בעיירת הסקי 'קראנס – מונטנה' בה נספו עשרות בני אדם ואף הזכיר את טבח שמחת תורה ואת המלחמה בעזה. בהודעה נוספת התייחס במישרין ליוזמת העירוב, וכתב כי הוא 'מזועזע' מן המהלך, שלדבריו יביא ל'תחימה נראית לעין' של אזור מגורי יהודים, ואף השתמש בביטוי 'גטו מרצון' כדי לתאר את היוזמה.
בדבריו תהה כיצד ניתן לדבר על מאבק באנטישמיות ובו בזמן לאפשר, כלשונו, 'גטואיזציה רצונית' בלב העיר. הדברים עוררו תגובות חריפות בקהילה היהודית.
בקהילות היהודיות בשווייץ הביעו זעזוע עמוק מן הדברים. לדבריהם, עצם השימוש במונח 'גטו' בהקשר של עירוב מהווה עיוות מושגים חמור ופגיעה בזיכרון ההיסטורי של העם היהודי.
בקהילת ציריך הבהירו כי הקמת העירוב בעיר לא נועדה ליצור הסתגרות או תחימה, אלא להקל על חיי השבת. רבה הראשי של הקהילה הגדולה בציריך הרב נועם הרטיג שקשריו הטובים עם השלטונות סללו את הדרך להקמת העירוב אמר בתגובה כי; "הקמת העירוב לא הייתה מהלך של 'הסתגרות', אלא פרי של הידברות מכובדת וקידוש ה' ברבים עם רשויות העיר. זכיתי לבאר לחברי המועצה כי אין העירוב חומה של הפרדה, אלא הסדר הלכתי טהור, שכל תכליתו לאפשר ליהודי שומר מצוות לטלטל חפצים ביום השבת קודש. הדגשתי בפניהם כי עיקר התועלת היא עבור חלושי הכוח, זקנים ואימהות לתינוקות, שעד כה היו בבחינת 'כלואים' בביתם בשבת. דברים אלו התקבלו בבינה ובאהדה".
הרב הרטיג אמר כי "בפרויקט משותף של הקהילות המרכזיות בעיר ובהם; הקהילה החסידית 'אגודת אחים' בראשות הגאב"ד הרה"ג רבי אלימלך פדווא שליט"א והקהילה הפרנקפורטאית 'עדת ישורון' בראשות הגאב"ד הרה"ג רבי חיים משה לוי שליט"א, ובעזרתו המקצועית של מומחה העירובין הרב מרדכי פפר שליט"א ראש מחלקת העירובין של 'ועידת רבני אירופה', זכינו בסייעתא דשמיא לברך על המוגמר לפני כחודשיים, מתוך שלום ואחדות עם כלל תושבי העיר".
"למילה 'גטו' מטען היסטורי ספוג בדם ודמעות; הגטאות מעולם לא היו 'מרצון', אלא כלי שרת בידי צוררינו להדרה וכפייה. להשוות עירוב – שאין בו כפייה על איש ואין בו יצירת מערכת משפט מקבילה – למושגים של הפרדה וניכור, הרי זה עיוות ההיסטוריה וסילוף האמת".
בכל שווייץ מבהירים כי אין מדובר במהלך של הסתגרות, אלא ביוזמה הלכתית מקובלת שנועדה לאפשר שמירת שבת כהלכתה במסגרת החוק. גורמים בקהילה ציינו כי העובדה שמודל העירוב בציריך יושם בהצלחה, היא שעמדה בבסיס הרצון ליישם מתווה דומה בז׳נבה.
רבה של ז׳נבה, הרב מיכאל בן אדמון אמר כי: "הניסיון של חבר הסנאט השוויצרי, מאורו פאוז'יה, לכנות את העירוב בציריך 'גטואיזציה רצונית' הוא שיא של צביעות ואנטישמיות מודרנית. כאן הפרדוקס האירופי זועק לשמים: בשם 'הגנה' על זכויות היהודים, פאוז'יה מבקש להילחם במנהגיהם. אחרי השחיטה וברית המילה, הגיע תורו של העירוב להפוך למטרה תחת הרטוריקה של 'הפחדה מפני המיעוטים'. זו אינה נאורות, אלא ניסיון למחוק את הזהות היהודית במרחב הציבורי. מי שמטיף לחופש וליברליזם אך מפקיע מהיהודים את זכותם הדתית הבסיסית, חוטא לאמת ולערכי המוסר. דבריו הם דברי בלע במסווה של דמוקרטיה".
הגאון רבי פנחס גולדשמידט, נשיא 'ועידת רבני אירופה' ואב"ד שווייץ אמר כי: "יש משהו מעוות במיוחד בניסיון לנצל את הטרגדיה המקומית באתר הסקי כדי להדביק אשמה קולקטיבית ליהודים ולהפוך יוזמה הלכתית בסיסית לניסיון לפסול את עצם הלגיטימיות שלה. עירוב אינו 'גטו' ואינו כפייה. זהו הסדר הלכתי שנועד לאפשר ליהודים שומרי מצוות לחיות את שבת קודש בדרך מכובדת וראויה, מבלי להגביל אדם אחר ומבלי לשנות כהוא זה את החוק האזרחי. שימוש במונחים טעונים כמו 'גטו' כדי להכפיש קהילה יהודית הוא זילות של ההיסטוריה ופגיעה בחיים המשותפים. מי שבא בשם 'דאגה' אך מערער על עצם הזכות לחיים יהודיים גלויים, אינו נאבק באנטישמיות, אלא מלביש אותה בלבוש חדש".
