בעיצומם של ימי ההכנה לחג המצות, כאשר ריח הניקיון וההתחדשות עומד באוויר, התכנסו ילדי תשב"ר לשמוע דברים חוצבים מפי הרה"ג רבי שלמה ליפשיץ. בשיחה מרגשת ובלתי נשכחת, הצליח הרב להפוך את המציאות המורכבת של ימינו לשיעור חי באמונה ובביטחון, תוך שהוא חוזר לימי "מלחמת המפרץ" ומשווה אותם לניסים הגלויים שאנו זוכים לראות בדורנו אנו.
"כשהייתי ילד בכיתה ז'", פתח הרב בזיכרון אישי, "סדאם חוסיין הרשע איים על העולם כולו. אני זוכר את האזעקה הראשונה באמצע הלילה, את הפחד הראשוני, אך בעיקר אני זוכר את הביטחון של אבא, ששלח אותי לסגור את התריס ולחזור לישון". הרב תיאר כיצד החדר האטום, שבמקור היה אמור להיות מקום של חרדה, הפך לסלון מלא דודים וקרובי משפחה שישנו על מזרנים בשמחה ובאחדות. "היום", אמר הרב לילדים המרותקים, "הזיכרון שנשאר לי הוא לא הפחד, אלא האור והשמחה שהיו בבית".
במרכז דבריו עמד המסר המרעיש: אנו חיים בתקופה של גילוי שכינה שאינה נופלת מימי יציאת מצרים. הרב ליפשיץ הסביר כי בעוד שבעבר הרשע היה ממוקד ב"המן" אחד, הרי שבדורנו אנו זוכים לראות בביעור הרע מהעולם כולו. "אני מקנא בכם", הפתיע הרב את הילדים, "אתם דור מיוחד שרואה בחוש כיצד הקדוש ברוך הוא נלחם עבורנו. כשאתם שומעים על מאות טילים שנורים ורואים ש'כמעט לא קורה כלום', זהו נס גלוי בסגנון מגילת אסתר – שם השם אמנם מוסתר, אך המלך, מלכו של עולם, מנהיג את הכל ביד רמה".
במהלך השיחה פרצו הילדים בשירת "והיא שעמדה" ו"הטוב הטוב", כשעיניהם בורקות מהבנה חדשה של המילים המוכרות. הרב הדגיש כי המשימה המוטלת על ה"חיילים" הצעירים של הדור היא להיות שותפים אקטיביים בתיקון העולם. "איך מתקנים עולם?" שאל והשיב: "כשרואים חבר שקשה לו – עוזרים לו. כשרואים את אמא עמוסה בניקיונות הפסח – נרתמים לסייע. כל מצווה, כל דף גמרא וכל מעשה חסד של ילד יהודי, הם אלו שמכריעים את הרשעים ומביאים את האור לעולם".
לקראת סיום, הביא הרב את דברי משה רבנו לעם ישראל בעיצומה של יציאת מצרים: "זכור את היום הזה". משה רבנו לא חיכה שהניסים יסתיימו כדי לצוות על הזיכרון, אלא דרש מהעם להפנים את עוצמת הנס בעודו מתרחש. כך גם אנו, עלינו לפקוח עיניים ולראות את יד השם המלווה אותנו בכל רגע ורגע.
השיחה הסתיימה בתחושת התרוממות רוח ובקריאה לילדים להיות ה"מספרים" של הדור הבא, אלו שיעידו בפני נכדיהם וניניהם על הניסים הגדולים של שנות תשפ"ד-תשפ"ו, מתוך אמונה יוקדת שהגאולה השלמה קרובה לבוא.
אשרינו שיש לנו רבי כזה!
הרב הוא שלנו