הנוכחים במעמד ברית המילה שנערך בימים האחרונה בישיבה-גדולה במרכז הארץ יכולים היו להבחין כי אין מדובר בשמחה משפחתית גרידא אלא בסגירת מעגל מרגשת. ברגע שהמוהל הכריז כי הרב שמואל ליפשיץ, מראשי יד לאחים, מכובד בסנדקאות, הבינו הנוכחים כולם כי הם עדים לסיומו הטוב של עוד חילוץ שהארגון אמון עליו ועל דומיו. איש מהם לא יכול היה לשער את כל הפרטים עוצרי הנשימה של הפרשה הנוכחית.
שבעה מדורים של גיהינום עברו על ר', בת למשפחת מצוקה מדרום הארץ, שעה שנקלעה לקשר אפל ורווי סכנות עם ערבי תושב כפר עוין במיוחד. במהלך התקופה הזו נאלצה להתאסלם. היה זה כשניסתה ביום מן הימים למלט עצמה מהכפר בכוחות עצמה, ובד בבד לקשור קשר עם אחדים מבני משפחתה שהסכימו לקלוט אותה ולנסות לשקמה. זמן קצר לאחר מכן, החמולה הערבית שדלקה אחריה, הצליחה לאתר אותה ולהשיבה אל הכפר ולהכריחה להתאסלם, לאחר שכביכול הפרה את התחייבותה הקודמת, בניסיונה לשוב לעמה היהודי.
כשסיפורה הקשה של ר' הגיע ליד לאחים ונסללה הדרך לחילוצה, ננקטו כל האמצעים הנדרשים על מנת לחלץ אותה בבטחה, להבטיח את שלומה ובמקביל להביא לכך שהפעם איש ממבקשי נפשה לא יוכל לאתרה. גם ההתאסלמות הכפויה בבית הדין השרעי בוטלה במעמד השבה ליהדות בבית הדין הרבני. כל זרועות ההצלה של יד לאחים היו מעורבים בסיפור הזה. תחילה היו אלו אנשי הביטחון שדאגו לחילוץ שעבר בפעולה מדויקת ומהירה ללא כל עכבות ועקבות; במקביל נכנסה לפעולה המחלקה המשפטית שליוותה את האירוע תוך דרישה להעמדה לדין של כל המעורבים באחזקתה הכפויה עד כה; ומעל לכול – היו אלו העובדות הסוציאליות בארגון, אשר ליוו את הניצולה מדי יום ביומו, בתהליך טיפול שיקומי ובחיזוק הזהות היהודית.
"מותר לי לומר תהילים אחרי שהתאסלמתי על כורחי?", שאלה באחד השלבים הראשונים שלאחר חילוצה והתרגשה כל כך לשמוע שאף פעם לא מאוחר וכי שערי דמעות לא ננעלים.
השבוע כאמור נערכה ברית המילה של בנה התינוק ברוב פאר והדר כשתלמידי הישיבה שאירחה את המעמד משמשים יחד עם פעילי יד לאחים כבני המשפחה הקרובים של האם והרך הנימול לשמונה. התרגשות ניכרה בקולו של המוהל, הרב יוסף קורט, כשהכריז את הפסוק הפותח את מעמד הברית: "אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך, נשבעה בטוב ביתך, קדוש היכלך". הנוכחים כולם הבינו את המשמעות הכפולה של תיבות הפסוק, בהתקרבה של המשפחה החדשה להיכל ה'.
