"אם הכנסת מתפזרת והולכים לבחירות בתוך 90 יום, הימין מפסיד בין 6 ל-12 מנדטים (בכפוף לאחוז ההצבעה במגזר הערבי). הסיבה: לאזרחי ישראל שגרים בגדה המערבית אסור מהערב להצביע בבחירות. וכמו כן: מהישראלים הנכים והמובטלים שגרים שם נשללה הערב קצבת הביטוח הלאומי. והכל בקולות ח"כי הימין. מדהים". הציטוט הנ"ל הוא חלק ממתקפת פייק ניוז בהובלת הבנטיסטים ברשתות החברתיות, בניסיון להטעות את הציבור כי ממשלת לפיד-בנט-עבאס טובה לימין ובצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר הם אויבי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.
למעשה אין מילה אחת את בציטוט הנ"ל, של "העיתונאי" חיים הר זהב, שצוטט במהרה על ידי הבוטים האנושיים של ימינה. קודם כל, אם הכנסת מתפזרת כל התקנות לשעת חירום מוארכות אוטומטית עד לחודשיים אחרי כהונת הכנסת החדשה. הביטוח הלאומי העביר שהקצבאות לא ישללו לאזרחי ישראל שגרים ביהודה ושומרון. ובכלל, לא מדובר מהערב, התקנות פגות תוקף רק בתחילת החודש הלועזי הבא. אבל שקט, אל תפריעו, מאתרגים.
כאמור, הציטוט איתו פתחנו הוא רק חלק ממפעל הדיסאינפורמציה המופץ בחסות הממשלה ואוהדיה, על חוק שרוב אזרחי ישראל כלל לא ידעו על קיומו לפני כמה ימים, ובטח לא על משמעויות שלו. לפני שעוד תאמינו לאגרת של ראש הממשלה נפתלי בנט על חורבן הבית השלישי שטרם נבנה (וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא), הנה קצת סדר בנושא שמסעיר את סדר היום.
מהן "תקנות שעת חירום יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית"?
תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, הוארך מזמן לזמן בחקיקה ראשית עד יום א' בתמוז התשפ"ב, 30 ביוני 2022.
ההסדרים הכלולים בתקנות נוגעים בעיקרם לסמכויות השיפוט של בתי המשפט בישראל כלפי ישראלים שעברו עבירות באזור יהודה ושומרון או בשטחי הרשות הפלסטינית, לסמכויות הרשויות בישראל לבצע בישראל עונשים ומעצרים שהוטלו על ידי השלטונות הצבאיים באזור, וכן לאפשרות לבצע באזור צווים ועונשים שהוטלו בישראל על תושב האזור.
התקנות מחילות באופן פרסונלי חוקים ישראליים על ישראלים המתגוררים באזור, והן נועדו להסדיר את מכלול מתן העזרה המשפטית בין ישראל לבין הגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית. החוק מציע להאריך את תוקפן של התקנות בחמש שנים נוספות, עד יום כ"ה בסיוון התשפ"ז, 30 ביוני 2027.
מה מטרת התקנות?
מאז הניצחון במלחמת ששת הימים, ישראל לא סיפחה רשמית את יהודה ושומרון. השלטון באזור הוא שלטון צבאי. עם כללים וחוקים משלו שלאו דווקא מקבילים לאלו שיש בישראל. זמן קצת אחרי המלחמה ישראל חוקקה תקנות, סוג של גשר בין הדין ביהודה ושומרון לדין בתוך הקו. בעיקר, אבל לא רק, בתחום הפלילי ואכיפת החוק.
מטרתן של התקנות בתחילת ימיהן הוצגה בדברי ההסבר להצעת חוק להארכת תוקפן: "לעזור לבתי המשפט הצבאיים, שהוקמו בשטחים המוחזקים בידי צבא הגנה לישראל מחוץ לגבולות המדינה לבצע את תפקידם, וזאת במתן סמכות ליועץ המשפטי לממשלה להורות על העברת אדם הנמצא בישראל לידי שלטונות צבא הגנה לישראל בשטחים המוחזקים, כדי שיועמד שם לדין בבית משפט צבאי בעבירה על צווים של המפקד הצבאי, להעניק לשוטרים סמכויות חקירה בישראל וסמכויות אחרות לגבי עבירות שהן בני עונשין בבתי המשפט הצבאיים בשטחים המוחזקים, לאפשר חבישתם של תושבי ישראל בבתי סוהר בישראל לביצוע עונש מאסר שהוטל עליהם בבתי המשפט הצבאיים האמורים ואת גבייתם בישראל של קנסות שהוטלו בבתי המשפט הצבאיים".
מטרה אחרת של התקנות הייתה "לאפשר לבתי המשפט בישראל לשפוט תושב ישראל, שבשטחים המוחזקים בידי צבא הגנה לישראל עבר עבירה שהייתה בת עונשין אילו בוצעה בישראל".
המשמעות הפלילית
חוות דעת של המשנה ליועמ"ש אביטל סומפולינסקי מן השבוע שעבר מסבירה כי לפקיעת התקנות יהיו השלכות דרמטיות. פקיעה של התקנות תגרור בהכרח היווצרות של חיץ בין מערכת אכיפת החוק ביו"ש לבין מערכת אכיפת החוק בתוך הקו הירוק. כך למשל, לדברי עו"ד סומפולינסקי, לא ניתן יהיה להעביר ראיות, עדויות וכו' שנאספו על ידי המשטרה וגורמי הביטחון במסגרת חקירות פליליות לישראל ולהפך – למעשה, יהיו משטרת יו"ש ומשטרת ישראל מופרדות פורמלית ומשפטית.
כך למשל ישראלים שיבצעו עבירות פליליות ביו"ש לא יוכלו להישפט על פי חוקי המדינה בבתי משפט בישראל, אלא רק ביו"ש ועל פי החוק הצבאי הפועל בשטח. כמו כן, עבריין ישראלי שיברח ליו"ש אחרי ביצוע פשע בארץ יהיה לכאורה מוגן מחקירת המשטרה, כיוון שהאזור אינו מוגדר חוקית כחלק ממדינת ישראל.
החשש הוא ששטחי יו"ש יהפכו למעין "עיר מקלט" לעבריינים הנמלטים מאימת הדין. גם ישראלים שיבצעו עבירות בשטחי יהודה ושומרון יוכלו למצוא מקלט בתחומי הקו הירוק, דבר שיקשה על גורמי האכיפה למצות איתם את הדין. אם התקנות לא יוארכו, ישראלים שנפגעו בתאונות דרכים על ידי פלסטינים לא יוכלו לתבוע נזיקין ולא ניתן יהיה לאכוף חוזים מסחריים במסגרת עסקים של ישראלים עם תושבי הרשות הפלסטינית.
המשמעות הביטחונית
כיום, בבתי הדין הצבאיים ביהודה ושומרון נידונים פלסטינים בגין עבירות ביטחוניות שביצעו בשטחים, אך מרצים את עונשם בבתי כלא בישראל. בהיעדר חקיקה מותאמת, ידרשו בצה"ל להעביר את כלל האסירים הביטחוניים לבתי כלא בשטחים – שלא פעילים כיום. מדובר בכ-3,500 אסירים ביטחוניים תושבי יהודה ושומרון המוחזקים בבתי כלא בישראל. אליהם עשויים להצטרף כחצי מיליון ישראלים שנידונו עד היום בבתי משפט בישראל, שידרשו לעמוד לדין בבתי הדין הצבאיים ביהודה ושומרון בדומה לפלסטינים ואף לרצות את עונשם בבתי הכלא בשטחים.
עוד צוין בחוות הדעת המשנה ליועמ"ש אביטל סומפולינסקי כי סעיף 4 לתקנות קובע כיום שניתן להעביר מישראל ליו"ש ישראלי שחשוד שעבר על עבירה מכוח תחיקת הביטחון. זהו למעשה סעיף "הסגרה" ליו"ש, המאפשר מכוחו לעצור ישראלי שביצע עבירה ביו"ש ועבר לתוך תחומי ישראל ולהביאו לדין ביו"ש.
מלבד זאת, מאחר שהרש"פ אינה מדינת חוץ, משמעות ביטול החוק עלולה להיות שלא ניתן יהיה כלל להמציא מסמכים משפטיים לרש"פ – וגם לא לנהל הליכים אזרחיים כנגד תושבי הרש"פ או כנגד הרש"פ עצמה. לא ניתן לאכוף חוזים מסחריים במסגרת עסקים של ישראלים עם תושבי הרש"פ, ועוד.
המשמעות המשפטית
פקיעת התקנות תשלול לכאורה מישראלים תושבי יו"ש גם את האפשרות לקבל רישיון פסיכולוג או עורך דין, שכן חוקים אלה מותנים גם הם בתושבות בישראל. בנוסף, יהיה קושי להכיר בתושבי יו"ש הישראלים כתושבי ישראל לעניין חוק הירושה.
יש מי בקרב ראשי המתיישבים ששואב עידוד מפקיעת תקנות יהודה ושומרון בכך שהיעדר סמכויות המדינה על עבירות בנייה יאפשר הקמה והרחבה של התנחלויות ללא כל מגבלות.
בניגוד לספינים שרצו, בביטוח הלאומי הבהירו שגם אם החוק זה יעבור – החוק עדיין מכניס את תושבי ישראל ביו"ש תחת חוק הביטוח הלאומי והם זכאים לקצבאות. אזרחי ישראל תושבי הודה ושומרון יוכלו להצביע בוודאות לכנסת, השאלה האם יידרשו לעשות זאת בתוך שטח הקו הירוק, מה שיצריך הנאת ההמונים אל הקלפי, או שיימצאו פתרונות גם לזה.
זה באמת יקרה?
התקנות יפוגו בסוף חודש יוני (החודש הלועזי הנוכחי). הקואליציה תצטרך להעלות את ההצבעה מחדש לקריאה ראשונה עד אז.
ח״כ משה ארבל מציין כי לפי "סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת קובע כי חוק שפוקע בחודשיים האחרונים של הכנסת ימשיך לחול עד שלושה חודשים לתוך הכנסת הבאה. הרי שאם התקנות לא תעבורנה בגלל רעמ ומרצ, על ״מגיני ההתיישבות״ מתקווה חדשה וימינה תהיה חובה להחליט: לחבור לימין או להביא לפיזור הכנסת. ועד אז כמובן המצב החוקי נשאר על כנו. אל תצפו מאיתנו להיות מכונת הנשמה לממשלה הרעה הזו".
חשוב גם לציין שברגע שהממשלה נופלת שום דבר לא ימנע מלעלות את ההצעה להצבעה בכנסת, בדיון מיוחד למרות פגרת הבחירות, ולאשר את החוק ברוב מוחץ של למעלה מ-70 חברי כנסת המתקראים ימין.
סיכום מעולה