בתחילת נאומו הזכיר הרב פרוש כי "לפני מספר מערכות בחירות, ניהלנו, אני וחבריי ביהדות התורה משא ומתן על תקצוב מלא של מוסדות החינוך המיוחד בציבור החרדי, הבקשה שלנו הייתה אלמנטרית ופשוטה, שאותם מוסדות יתוקצבו כפי שמתקצבים מוסדות של חינוך מיוחד בחינוך הממלכתי. פקידי האוצר שישבו איתנו, אמרנו לנו שזה בלתי אפשרי, מכיוון שלשיטתם יהדות התורה מיצתה את הכספים הקואליציוניים שלה על בקשות וצרכים אחרים שהם ביקשו עבור הציבור שלהם".
"שאלתי את אותם פקידים, מדוע הצרכים של אותו ילד בחינוך מיוחד קשורים לכספים קואליציוניים, מדוע ילד שזקוק לעזרה לא מקבל את זה בצורה הטבעית והלגיטימית, כמו כל ילד אחר שלומד בחינוך המיוחד הממלכתי. מדוע אנחנו חברי הכנסת החרדים צריכים להגיע כעניים בפתח ולבקש תקצוב עבור דבר אלמנטרי, שהרי מתבקש שהמדינה היא זו שתממן אותו בצורה אוטומטית".
"הוספתי ואמרתי, גם אם תאמרו שמדובר במוסדות שנמצאים תחת הזרם של 'מוכר שאינו רשמי' או מוסד פטור, מה אותו ילד חסר אונים שמשווע לעזרה אשם, מדוע שלא יקבל את העזרה המגיעה לו. זו דרישה ובקשה אלמנטרית עבור כל ילד מיוחד שגר במדינת ישראל ולא משנה לאיזה זרם הוא משתייך או מוסד בו הוא לומד, וזה יכול להיות ילד ששפת האם שלו היא אולי אנגלית, ערבית או איידיש. מרכיב חשוב, בנתינת העזרה זה מתן מענה בשפת האם של אותם הילדים בחינוך המיוחד, שגם ככה מתמודדים עם קשיים, זו השפה שהם מדברים בבית והיא השפה הטובה והנכונה ביותר לתקשר איתם, כאשר יש מקרים רבים שהם אינם דוברים בכלל את השפה העברית, גם בגלל המגבלות המיוחדות שלהם".
"כשאבי הרב מנחם פרוש ז"ל נפטר, אהרן ידלין שהיה שר החינוך מטעם מפלגת העבודה בממשלתו של רבין שיגר אלי מכתב תנחומים והוא כתב לי על ידידותו וקשריו עם אבי ז"ל, ואצטט מהמכתב, "נכנסנו יחדיו לחברות בכנסת הרביעית ובתפקידי כסגן שר וכשר החינוך והתרבות, שתפתי אתו פעולה לקידום החינוך העצמאי – בדאגה לבנות בתי ספר, בהכשרת המורים, בהגברת ההישגים הלימודים ובהקניית ערכים".
הוא הוסיף במכתבו אלי, "מנחם פרוש מאוד התרשם מהעזרה שהגשתי אפילו לתלמודי התורה המלמדים ביידיש, הוא מאוד העריך את חרדתי, דווקא כנאמן הלשון העברית וספרותה, לגורלה ועתידה של שפת היידיש".
"כל פגישה בינינו הייתה נרגשת ולבבית, והיא הוכיחה שעל אף הבדלי השקפות ביחסי דת ומדינה ובתחום הפוליטי – אנחנו בני עם אחד, גאים על היותנו יהודים וממשיכי היסטוריה מופלאה ארוכת שנים ושואבי השראה ממורשת הדורות".
"כלומר ניתן לראות את החשיבות הרבה שראה שר החינוך לשעבר אהרן ידלין, איש מפלגת העבודה ומפא"י, במוסדות הלימוד החרדים שמלמדים אידיש, ככאלה שממשיכם את המסורת היהודית היסטורית".
"לצערנו אנו נתקלים במקרים רבים שמגיעים לפתחנו בהם נוצר מצב שישנם ילדים עם צרכים מיוחדים ששפת האם שלהם היא אידיש, שגרים באזורים בהם אין מוסדות לחינוך מיוחד הדוברים את שפת האידיש והם מוצאים את עצמם ללא מסגרות טיפול ולימוד שיכולות לתת להם מענה".
"לעיתים להורים אין את היכולת לממן את השינוע של ילדיהם בכל יום למוסדות חינוך בעיר אחרת, כי על פי חוק מכיוון שהם תחת המוכר שאינו רשמי או פטור, הרשות המקומית אינה חייבת לסבסד את לימודיהם בעיר אחרת".
"אך במקרה הזה, של מוסדות של חינוך מיוחד, בחינוך מוכר שאינו רשמי או פטור זה לא כך והרשויות המקומיות לעיתים מקטינות ראש ואינן דואגות למוסד מתאים לתלמידים מיוחדים בתחום שיפוט של ערים אחרות כי החוק לא מחייב אותם. וגם לא מקבלים ממשרד החינוך מימון להסעת ילדים אלה. במהלך השנים האחרונות קיבלתי פניות רבות של הורים חסרי אונים, שביקשו שנעזור להם בעוול המשווע הזה".
פרוש ציין לסיום כי "אני מתקשה לראות חבר כנסת שמצביע נגד הצעת חוק כל כך חשובה, נחוצה ואלמנטרית".
חוק חשוב