רעיית הנשיא מיכל הרצוג ומנכ"לית משרד ראש הממשלה נעמה שולץ, פתחו הבוקר (רביעי) את הכנס "כותבים את הפרק הבא ביחד – אתגר השותפויות הרב מגזריות" של היחידה לשיתופי פעולה רב-מגזריים במשרד ראש הממשלה. הכנס, אותו מובילה ד"ר עינת רונן, מהווה מרחב הזדמנות להעצמת שיתופי פעולה, שביכולתם להשפיע על עתיד החברה ואיכות החיים בישראל בשנים הבאות. במהלך הכנס, שמתקיים היום ומחר, יחקרו קבוצות עבודה משימתיות מכלל המגזרים סוגיות שונות, יזהו פערים ויתוו כיווני פעולה ליישום.
רעיית נשיא המדינה, מיכל הרצוג, אמרה בכנס כי "מפגש רב-מגזרי רחב זה מוקדש לחשיבה משותפת לקידום והעמקת הממשקים ושיתופי הפעולה הרב-מגזריים לטובת אזרחי מדינת ישראל. קיים צורך בקיומה של תשתית מערכתית וארגונית המאפשרת למגזרים השונים לקיים שיח וממשק משמעותי זה עם זה, המחבר בין שחקנים בעלי נקודות מבט ומקורות ידע וניסיון שונים לא רק באירועי שיא ומשברים – אלא גם בשגרה השוטפת. לכן, השיח הרצוף והשגרתי, ההיכרות המוקדמת בין השחקנים השונים, הרשתות שנוצרות ומתעצמות בכנסים, במפגשים ובתוכניות ההכשרה השונות, כל אלה הם הבסיס לשיתוף הפעולה ההכרחי כל כך. אני בטוחה שהכנס יסייע להצעיד את השותפות הבין-מגזרית הכל כך חשובה – צעד נוסף קדימה. אני מאחלת לכולכם מפגש פורה ומעניין. למען כולנו".
מנכ"לית משרד רה"מ, נעמה שולץ, הוסיפה בנושא: "אומנם עוד לא מוניתי למנכ"לית באופן רשמי – ועדת המינויים מתכנסת רק היום בצהרים – אבל מכיוון שהכנס נקבע עוד לפני שמישהו דמיין את ההתפתחויות האחרונות, לא רציתי לפספס את ההזדמנות לומר לכם כמה הנושא הזה חשוב לי. אני רוצה לברך את מובילי המיזם, היחידה לשיתופי פעולה רב מגזריים במשרד ראש הממשלה, תודה רבה לגברת מיכל הרצוג, רעיית נשיא המדינה, שמכבדת אותנו בנוכחותה ותודה אישית לד"ר עינת רונן שהתעקשה בחינניות שאגיע לכאן".
לדבריה, "על פי תפיסת עולמי, שיתופי פעולה רב מגזריים יכולים לשנות את פני המציאות מבחינת התמודדות עם אתגרי החברה ואיכות החיים המשותפים של כולנו. החוסן החברתי שלנו טמון בין השאר ביכולתם של אזרחים להיות מעורבים בהחלטות, ובהתמודדות מול אתגרים, דרך יצירת פתרונות רוחביים שנוגעים למציאות חיינו. לארגוני המגזר השלישי והעסקי, לרשויות המקומיות, יש פעמים רבות את הפרספקטיבה שמחוברת לצרכי השטח והם יכולים לתרום ליכולת לייצר פתרונות ישימים למצבים מורכבים אשר דורשים שיתופי פעולה של מגזרים נוספים בחברה".
"אנחנו לא צריכים ללכת רחוק כדי למצוא דוגמאות למשברים שאתגרו את החוסן החברתי שלנו ואת מרקם החיים המשותפים. אני חושבת שהדוגמאות המשמעותיות ביותר מהשנתיים האחרונות הן מבצע שומר חומות ומשבר הקורונה. בראשון חווינו מופעי אלימות קשים, שהיו בין השאר תוצאה של התגברות מתמשכת בקיטוב והקצנת השיח החברתי ברשתות החברתיות ובכלל; ובמשבר הקורונה חווינו ארוע מטלטל בריאותית שהיה מלווה בלא מעט חוסר ודאות והקצין תופעות של בדידות ונזקקות", טענה.
"בתוך שני האירועים הללו היה ברור לכולם שהמציאות משתנה ולא תחזור כל כך מהר למה שאנחנו מכירים ורגילים, אם בכלל. נדרש היה לחשוב באופן יצירתי ולהמציא דרכי התמודדות חדשניות, לחשוב מחוץ לקופסא ולנסות לשקם ולשפר את החוסן החברתי תוך כדי תנועה. ההתמודדות עם האתגרים הללו הצריכה חשיבה מחודשת על מכנים משותפים שיעזרו לצלוח אותם", הוסיפה.
"במשך שני המשברים הללו הייתה לי ההזדמנות להסתכל מהצד על ההתמודדות, על שיתופי הפעולה ועל היוזמות שעלו מהשטח. לשיתופי הפעולה הבין מגזריים היה תפקיד חשוב בהרגעת הרוחות בשומר חומות וגם בהפגת הבדידות וסיוע במיגור המגיפה בקורונה. המשמעות של שיתופי פעולה בין מגזריים היא היכולת לייצר הסכמות רחבות, לייצר אמון, ולהסתכל על עתיד שהוא משותף בהרבה היבטים", אמרה שולץ.
לדברי מנכ"לית משרד רה"מ: "היום, ניתן לזהות שלא משנה לאן נסתכל, בכל סוגיה שניגע בה, בין אם היא לאומית, חברתית, כלכלית, נוכל לראות את הצורך בישיבה משותפת של כמה מגזרים על מנת להביט על הסוגיות ולתת מענה שהוא רחב, יעיל ואף מיידי יותר. ובעיקר על מנת להגביר את האמון שנמצא בשפל. עומק שיתופי הפעולה הבין מגזריים הוא החוסן שלנו".
"במסגרת תפקידיי במשך השנים, ראיתי את חשיבותו של שיתוף הפעולה לטובת תיעול משאבים וזירוז תהליכים. הרבה פעמים התלות ההדדית היא האתגר המעכב, אך ההכרה בתלות הזו, מהווה את המפתח לזירוזם של תהליכים. דוגמא לאתגר משולחן העבודה של הממשלה שאני מאמינה שאי אפשר יהיה לפצח אותו בלי שיתוף הפעולה הזה: התכנית להביא מיליון עובדים לתעשיית ההייטק הישראלית", הצהירה.
"המחסור בעובדים ועובדות עבור תעשיית ההייטק הינו אתגר מוכר וידוע. רק כ- 10% מכלל השכירים במשק עובדים בהייטק וקיים מחסור אמיתי. הגדלת שיעור זה תעזור גם בצימצום פערים בחברה הישראלית. ישנו אתגר משמעותי של שילוב בהייטק של אוכלוסיות בתת- ייצוג: נשים, חרדים וערבים. השדה רווי בפעילות חשובה, החל מגיל בית הספר ועד לעבודה עם מבוגרים, שמטרתה לטפל בפער בכמות העובדים הנדרשת, ובהנגשת הזדמנויות תעסוקה עבור אוכלוסיות בייצוג חסר", התייחסה לנושא.
"מתכניות ממשלתיות ל"מיליון עובדים בהייטק" שפועלות בארבעה משרדי ממשלה שונים, תכניות של הרמטכ"ל להכשרת לוחמים ביחידות טכנולוגיות בסוף שירותם, ועד עבודה ענפה של עמותות מגוונות – נראה שיש ניסיון ראוי להתמודדות עם האתגר. אולם, אם המאמצים לא יסונכרנו וכל אחד ידע בדיוק באיזה שדה הוא פועל ומה היעדים שלו, לא נצליח", הצהירה בנוסף.
"במציאות הנוכחית, מדינה אשר לא תהיה לה את היכולת לקדם שיתופי פעולה בין מגזריים, לא תוכל להוביל תהליכים גדולים. החברה האזרחית, הרשויות המקומיות והמגזר העסקי פועלים בתנועה מהירה ומדויקת יותר ומסייעים לנו להגיע למקומות בהם לנושאת המטוסים של הממשלה לוקח יותר זמן לפנות ולהתכוונן. הרצון להביא פתרונות לאתגרים משותפים, לבנות תכניות משותפות לעתיד, להגביר את האמון של האזרחים במדינה ולהסתכל קדימה אל עבר חברה מאוחדת ועמידה בפני האתגרים הבאים -תלוי ביכולת שלנו לעבוד יחד", אמרה לסיום.
