שלום חבר: ליצן, ידיד ישראל, וראש ממשלה לשלוש שנים בלבד • בוריס ג'ונסון – הסוף

אחרי ש-59 בכירי ממשלה התפטרו מהקבינט הבריטי מאז יום שלישי, בהם 26 שרים שעזבו – מספר גבוה יותר מכלל ההתפטרויות ב-11 שנים של שלטונה של מרגרט תאצ'ר או במהלך שבע שנות שלטונו של ג'ון מייג'ור, ועוד שרים זוטרים וחברי פרלמנט שמרנים שגם עזבו, כולם תוך בפחות מ-48 שעות – הודיע ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון בכניסה לדאונינג 10 כי הוא פורש מתפקידו.

ג'ונסון צפויי להישאר בתפקידו עד שייבחר מנהיג חדש למפלגה בקיץ. בכך ג'ונסון הצטרף למרגרט תאצ'ר, דיוויד קמרון ותרזה מיי, שלושה מתוך ארבעה ראשי הממשלה השמרנים ב-30 השנה האחרונות – שנאלצו להסכים להתפטר בגלל לחץ מפלגתי. ג'ונסון מנסה להישאר בתפקיד עד לבחירת מחליפו בפריימריז במפלגה השמרנית כדי לעקוף בעוד כחודש את זמנה של תרזה מיי בראשות הממשלה, אחרת ידורג כראש הממשלה הבריטי הרביעי בעל הכהונה הקצרה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.

הדרמה התחילה לאחר שחבר פרלמנט שמרן בשם כריס פינצ׳ר, מונה לתפקיד מצליף המפלגה בפרלמנט על ידי ג'ונסון, אך התברר כי נהג שלא כשורה, ואז ראש הממשלה היוצא שיקר שלא ידע על כך.  שלטונו של בוריס ג׳ונסון כבר סבל מטלטלות בגלל טעויות חמורות שהוא עשה. החל ממדיניות הקורונה הכושלת, שהובילה למוות המוני בגלל הנגיף וקריסת מערכת הבריאות בה אושפזו רבבות, בהם גם ג'ונסון עצמו שהיה במצב קשה, ואחר כך התפוצצה פרשת ה'פארטיגייט' שהוכיחה שבזמן שכל אזרחי בריטניה היו בסגר קפדני, ג׳ונסון חגג עם אנשים במעון רה"מ בדאונינג 10 במספר מסיבות. הוא עמד תחת חקירה עצמאית מיוחדת. ובפני הצבעת אי אמון – ושרד אותה.

עיתונאי ופוליטיקאי

ג'ונסון נולד בניו יורק לפני 58 שנה ובילה את השנים הראשונות לחייו במעבר בין מדינות עם משפחתו, כאשר אביו סטנלי ניהל קריירה בינלאומית מגוונת. בצעירותו התנדב בקיבוץ כפר הנשיא ונחשב כתומך של ישראל. הוא למד במוסדות אקדמיים שונים והיה בהמשך נשיא איגוד הדיונים של אוקספורד. לאחר שסיים את לימודיו הוא החל קריירה עיתונאית ב'טיימס' עד שפוטר בגלל שהמציא ציטוט בסיפור. בגיל 25 הוא הפך לכתב של ה'דיילי טלגרף' בבריסל, ושמו ככותב נקשר עם מאמרים מפקפקים ומלעגים לחוקים והנחיות מהנציבות האירופית.

לדברי עמיתים מאותה תקופה, זה היה הזמן שבו גיבש ג'ונסון את התדמית שלו, כולל ההופעה החיצונית המרושלת הידועה לשמצה. התדמית הזאת היתה אמורה לגרום למתחריו לחוש כי הוא אינו מהווה איום ולגרום להם להיות שאננים. כשחזר ללונדון הפך לבעל טור קבוע בטלגרף והחל לכתוב ב-'הספקטייטור'. בנוסף החל להופיע בשידורי ה-BBC. בתפקידו האחרון בעיתונות ערך את 'הספקטייטור'.

ג'ונסון כתב מספר ספרים, בהם מספר אוספים מטוריו בעיתונות, וביוגרפיה של וינסטון צ'רצ'יל. לג'ונסון מוניטין של ליצן, והוא אף התבדח על כך כשאמר "מאחורי המסכה של מוקיון המדבר שטויות, אורב מוקיון אמיתי המדבר שטויות". הוא ידוע בזכות השיער הבלונדיני הפרוע שלו ואישיותו הססגונית. מיוחסות לו גם אמירות לא תקינות פוליטית.

לפני 21 שנה נבחר לפרלמנט במושב השמרני הבטוח של הנלי באוקספורדשייר. הוא המשיך במקביל לחברתו בפרלמנט להיות עורך 'הספקטייטור', גם בעת שהיה שר האמנויות בממשלת הצללים, תפקיד חסר המשמעות שפוטר ממנו כעבור שנה, בהמשך התפטר מתפקיד העורך וחזר לספסל הקדמי של האופוזיציה כדובר ההשכלה הגבוהה ממשלת הצללים. הוא המשיך לכתוב טור קבוע ב'דיילי טלגרף'.

אחרי שש שנים בפרלמנט החל לתכנן מעבר ללונדון והודיע כי יתמודד על תפקיד ראש העיר. הוא ניצח במרוץ לראשות העיר לונדון, עם 53% מהקולות, תוך שהוא מצליח להביס את מועמד הלייבור, בכהונתו כראש העיר לונדון, הוא ניצח גם בבחירות לקדנציה השנייה. לפני 6 שנים עזב את העירייה וחזר לזירה הארצית.

הפריצה עם הברקזיט

ג'ונסון שב לפרלמנט בתור חבר פרלמנט של אוקסברידג' ודרום רוסליפ. הוא היה מנהיגו העיקרי של המחנה בעד פרישה במשאל העם על חברות הממלכה המאוחדת באיחוד האירופי, והסתמן כמועמד מוביל להחליף את מנהיג המפלגה השמרנית, דייוויד קמרון, שהתנגד לפרישת בריטניה מהאיחוד והתפטר לאחר זכיית מחנה הפרישה במשאל העם.

ג'ונסון היה קרוב מתמיד למשרה הבכירה ונחשב מועמד מוביל לראשות המפלגה השמרנית. עם זאת, הוא הפתיע את כולם והודיע במסיבת עיתונאים כי לא יתמודד על התפקיד, לאחר שעמיתו לשעבר מייקל גוב הודיע אף הוא על התמודדות למשרה. תרזה מיי, שרת הפנים דאז, נהפכה למנהיגת השמרנים ולראש ממשלת בריטניה. ג'ונסון מונה לשר החוץ, תפקיד ממנו התפטר עקב חילוקי דעות על תנאי הפרישה מהאיחוד האירופי.

לאחר שמיי נאלצה להתפטר בשל כישלון ביצוע הברקזיט, לקול ביקורת עזה מצד ג'ונסון, הקרב על החלפתה בדאונינג 10 הצטמצם לג'רמי האנט, אז שר החוץ, ולג'ונסון שהבטיח להוציא לפועל את הברקזיט. 66% מחברי המפלגה השמרנית תמכו בו אז. כבר בנאומו הראשון כראש מממשלה הבטיח ג'ונסון שבריטניה תעזוב את האיחוד האירופי, גם ללא הסכם. ואכן, בית הנבחרים הבריטי אישר את הסכם הברקזיט של ג'ונסון, ובריטניה יצאה באופן רשמי מהאיחוד האירופי. הוא הקדים את הבחירות לפרלמנט ומפלגתו זכתה ברוב גדול.

החודשים הראשונים של ג'ונסון בראשות הממשלה היו קשים. המחוקקים התנגדו למתווה הברקזיט שלו, וג'ונסון, שהצהיר שהוא מוכן לעזוב את האיחוד האירופי גם ללא הסכם – השעה את פעילות הפרלמנט, כדי שהמחוקקים לא ימנעו ממנו את האפשרות הזאת. בית המשפט קבע שהשעיית הפרלמנט אינה חוקית. לבסוף הסכם הברקזיט של ג'ונסון ובריסל אושר בפרלמנט.

ג'ונסון הוא דמות מעוררת מחלוקת בפוליטיקה של בריטניה ובעיתונות הבריטית. תומכיו משבחים אותו כדמות מבדרת, הומוריסטית ופופולרית, ועל הצלחתו למשוך אל קהל בוחריו מצביעים שאינם השמרנים המסורתיים. הוא מושא לביקורת על ידי מבקריו, שמאשימים אותו בשימוש בשפה גזענית, וגם מעלים נגדו טענות על אליטיזם והולכת שולל.

כשרוסיה פלשה לאוקראינה, גרמה לג'ונסון ולתקשורת הבריטית להתמקד במדיניות החוץ: ראש הממשלה גרף שבחים מהקהילה הבינלאומית על הסיוע הצבאי והכלכלי לאוקראינה. הוא נסע פעמיים לקייב כדי להיפגש עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי – שאחרי שג'ונסון הודיע על התפטרותו שוחח איתו והודה לו על הסיוע לקייב.

הוא נחשב לידיד ישראל. במאמר מיוחד שפרסם ב'ידיעות אחרונות', הגדיר את עצמו "תומך ומגן נלהב של ישראל". באותו מאמר הביע התנגדות לתוכנית הסיפוח שעמדה אז על הפרק. ג'ונסון, שכבר זכה לכינוי "ציוני נלהב", ידוע כמתנגד בולט של תנועת ה־BDS ולא הסתיר את זעמו על קריאות אנטי־ישראליות ברחובות לונדון במהלך פעולות צה"ל בעזה. כאשר הגיע לביקור בישראל ב־2015, הוא שם דגש על שיתוף הפעולה בין תל אביב ללונדון בתחום ההייטק, ואף ביקר בכותל המערבי.  באיגרת עבר ששלח לחברי הקהילה היהודית לכבוד ראש השנה, הצהיר ג'ונסון כי הוא רוצה "לבנות את היחסים החזקים ביותר אי פעם בין בריטניה לבין ישראל". "הממלכה המאוחדת וישראל הולכות לעבוד יחד, לגדול יחד ולשגשג יחד", הבטיח.

שערורייה רודפת שערורייה

בתחילת מגפת הקורונה, נקט תחילה ג'ונסון בגישת "חסינות העדר", ללא הגבלות משמעותיות. הממשלה חזרה בה ואימצה מדיניות של איסור יציאות לא הכרחיות מן הבתים.  שורה של פרשיות הכתימו את ממשלו. בתחילת המגפה, ג'ונסון הבטיח לעם הבריטי כי הוא מוכן למצב. אך עם התפשטות הווירוס, הוא המשיך להתכחש למצב ואף המשיך ללחוץ ידיים עם כולם, אפילו עם חולי קורונה. בהמשך הגישה שלו השתנתה והוא הודה כי "משפחות רבות יאבדו יקירים לפני זמנם". שבוע לאחר שהודיע על סגר לאומי, ג'ונסון נדבק בקורונה ואושפז בבית חולים, מצבו היה קשה ובממשלה נערכו כבר כיצד להודיע על מותו.

המומנטום השלילי שלו החל למעשה לפני מספר חודשים כאשר מצאו תמונות מפלילות נגדו על כך שהפר ביודעין את הסגרים הנוקשים שהטיל בזמן שיאי מגפת הקורונה. בנוסף לכך, משטרת המטרופולין, שסירבה לבדוק את ההאשמות עד כה, הכריזה לפתע על חקירה פלילית רשמית.

הדרמה ברחוב דאונינג עלתה מדרגה נוספת בפברואר עם התפטרותה של מונירה מירזה, ראש הלשכה המדינית של ג'ונסון ואחד מהעוזרות הקרובות והוותיקות שלו. עזיבתה של מירזה עוררה "ניקוי אורוות" של הצוות הבכיר, שכלל את ראש מערך הדוברות של ראש הממשלה ג'ק דויל, ראש הסגל דן רוזנפילד והמזכיר הפרטי הראשי מרטין ריינולדס, אולם גם זה לא עזר לבלום את גל החדשות הרעות.

וזה לא הכל, ועדת הבחירות בבריטניה פתחה בחקירת מימון שיפוץ מעונו של ג'ונסון בחשד שנעשו עבירות על החוק. בנוסף נאלץ ג'ונסון להתמודד עם תהיות לגבי התנהלותו במגוון נושאים: מתורים בתחנות דלק ומחסור בנהגי משאיות, לארוחות חינם בבתי ספר, עלייה במספר המהגרים שחוצים את התעלה לבריטניה והעלאת מסים – כל אלה על רקע אינפלציה מתחזקת.

בחודש שעבר, ג'ונסון שרד את הצבעת אי האמון במפלגה השמרנית אחרי שקיבל 211 קולות, מול 148 חברי פרלמנט שהצביעו נגדו. הפרשה האחרונה, יחד עם הירידה החדה בפופולריות של השמרנים בבריטניה, כולל הפסד בשני מירוצים על מושבים פנויים בבית הנבחרים לאחרונה, הובילו לזעם כבד בקרב חברי ממשלתו השבוע ולבסוף גם לדרישה להתפטרותו.

הדרמה הגיעה לשיאים חדשים השבוע לאחר ששלושה בכירים במפלגתו השמרנית התפטרו מתפקידם, כאשר ביניהם: שר האוצר, רישי סונאק, שר הבריאות, סג'יד ג'וויד וסגן יו"ר המפלגה השמרנית, בים אפולמי. מה שהוביל בסופו של דבר להודעת ההתפטרות של ג'ונסון.

התפטרותו של ג'ונסון מראשות המפלגה מתניעה באופן מיידי מרוץ לראשות המפלגה מבין חברי הפרלמנט שלה. הסבב האחרון של המרוץ ייערך לקראת הסתיו, בקרב כל חברי המפלגה בבריטניה, שישלחו קולם בדואר. המנצח במרוץ, מתוקף היותו ראש מפלגת השלטון, יבקש את אישורה של המלכה להרכיב ממשלה והוא צפוי לקבל אותה. באותו הרגע ג'ונסון יחדל להיות ראש ממשלה.

למעשה ההכרזה על פרישה מראשות המפלגה יצרה זעם מחודש כלפי ג'ונסון שכן רבים מחברי סיעתו קיוו שיפרוש מיידית מראשות הממשלה ויפנה את הדרך לממלא המקום שלו דומיניק ראב, על מנת להשכיח כמה שיותר את העבר הבעייתי של ממשלתו. ייתכן מאוד שהזעם החדש שנוצר עם ההודעה של ג'ונסון יגרור ביקורת שבה הוא לא יוכל לעמוד. לחלופין גם האופוזיציה צפויה לבצע מהלך משלה ולהגיש הצבעת אי אמון בממשלו. אם הצבעת אי האמון תעבור, קרוב לוודאי שבית הנבחרים יפוזר ויערכו בחירות כלליות, אך ישנו גם תרחיש שבו מביעים אמון בממשלה חלופית.