מי באמת צריך לדאוג מהאיחוד של גדעון סער ובני גנץ? / פרשנות

בסבב הבחירות הראשון בשנת 2019 מערכת הבחירות געשה ורעשה בעקבות הקמת מפלגת כחול לבן של בני גנץ עם לפיד, בוגי יעלון וגבי אשכנזי. בסבב ב' ליברמן הודיע על נטישת נתניהו. בסבב ג' הרגע המכונן היה תחקיר הבוטים על הליכוד. בסבב ד' ההבטחה של בנט שלא יקים ממשלה עם לפיד. כעת בסבב החמישי מסתמן כי האיחוד בין גנץ לסער הוא האירוע המכונן לעת עתה.

אז מי אמור לחשוש מהאיחוד, מי ישמח ואיזה מועמד מתרחק מראשות הממשלה? העיתונאי עמית סגל מנתח את האפשרויות וטוען כי בין הגושים כנראה לא יקרה הרבה: בלוק נתניהו כולל אלה שאינם פוסלים אותו מסתובב סביב 59 מנדטים כבר שנה וחצי. אבל אם עד עכשיו נראה היה שיתפתח קרב דו ראשי: נתניהו מול לפיד, איחוד תקווה חדשה וכחול לבן מנסה לייצר קרב תלת ראשי: הימין בראשות נתניהו, השמאל בראשות לפיד, והמרכז בראשות גנץ וסער שיכול לקרוץ למצביעי ימין מתונים.

גנץ הצטייד הפעם בשישה דתיים לאומיים, חלקם יוצאי ליכוד וינסה לטעון שהוא היחיד שיכול להקים ממשלה עם כולם. כך גם הצהיר בנאום שנשא הערב עם גדעון סער "הכוונה שלנו היא להקים לאחר הבחירות ממשלת אחדות, מרכזית, יציבה וממלכתית. ממשלה שתגיד – לא לגזענות, לא לקיצוניות וכן לאחדות בין כל חלקי העם וכל אזרחי המדינה: חרדים, דתיים וחילונים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ויהודים – ממשלה שתיצור חיבור, בין כל מי שמאמין בישראל יהודית, דמוקרטית ובטוחה".

כולם רצויים בממשלה שינסה להקים, אבל, חוץ מבן-גביר וטיבי. וכמובן הוא ינסה למנוע מנתניהו את המנדט השישים ואחת ואז להקים את ממשלת כחול לבן והימין, אך הפעם כשגנץ ראשון, ונתניהו שני: אם יזוכה עד אז, מה טוב. אם לא, יהפוך יו"ר הליכוד הבא לראש הממשלה ברוטציה.

כדי להגיע לתכנית הגדולה הזו הסכים גנץ, שוב, לשלם בשפע של מקומות לשותפיו: לפני שלוש שנים שילם מחיר מופקע למשה יעלון. זה השתלם לו והוא כפה איחוד על לפיד שהוליד את כחול לבן ההיא. כעת, הוא מציע מחיר נדיב של שמונה מקומות בעשרים הראשונים לגדעון סער שמצוי על גבול אחוז החסימה. למה הוא עושה זאת כל כך מוקדם במערכת הבחירות? כיוון שהבין שאלמלא זאת, לפיד יצבור עוד ועוד נפח ותמיכה מכס ראש הממשלה.

בשלב הראשון המטרה תהיה צמצום הפער מלפיד לממדים סבירים. ואז, להביא את איזנקוט כמספר שלוש ולחלוף על פני יש עתיד. חלק מהמנדטים חונים אצל לפיד כראש החץ מול נתניהו. הם יעזבו בלי סנטימנטים לגנץ, אם זה יהפוך לראש החץ. עבור כך, גנץ מציע לתת לאיזנקוט עוד שלושה מקומות. הנה כי כן, בפעם השנייה בתוך ארבע שנים, גנץ משיק סטרטאפ: הוא מגייס משקיעים ומציע אופציות נדיבות, הכול כדי להפוך לחד-קרן.

אם לסכם: האיחוד הזה הוא חדשות רעות ליאיר לפיד שיצטרך לנהל מחדש את המאבק על ראשות הגוש; חדשות טובות למרב מיכאלי ולאיילת שקד – הראשונה תטען שגנץ התגלה כימני והשנייה – שסער התגלה כשמאלן. ואלה חדשות מורכבות לנתניהו, שיצטרך לנהל מאבק משולש, לא ראש בראש כפי שהוא אוהב.

ואלה כמובן חדשות רעות מאוד לצמד האוזר והנדל, שהחלו בלשכת נתניהו, המשיכו תחת יעלון, עברו לסיעת יחיד, חברו לסער ועכשיו ניצבים בפני מבוי סתום: שני הצדדים למשא ומתן לא נלחמו עליהם, בלשון המעטה.