כך נחטף הישראלי: תפסו אותו כשיצא מהעבודה, שלחו הודעה ודרשו כופר

אחרי חטיפת איש העסקים הישראלי-ברזילאי, בקהילה היהודית בסאו פאולו הודו כי זה לא היה המקרה הראשון מסוגו. באופן כללי, מדובר בתופעה רווחת בעת האחרונה בברזיל, שזכתה לכינוי "חטיפות בזק". הקורבן הפעם היה איש משה בנדק מיד בנימין, יליד סאו פאולו שמוכר שם בשם אלכסנדר בנדק, מייסד ומנהל מסחרי של מותג תיקים בשם "ססטיני".

על פי דיווחי התקשורת המקומית בנדק נחטף כבר ביום חמישי על ידי כנופיית עבריינים בגוארולהוס, עיר לווין של מטרופולין סאו פאולו בת 12 מיליון התושבים. הוא שוחרר 20 ק"מ משם, בשכונה הקטנה טאיפס, באזור הצפוני של העיר, לאחר שהקבוצה דרשה כופר בהעברות בנקאיות. מפקד כוח המשטרה שהוקם לטיפול בחטיפות סיפר כי בנדק נלקח כשיצא במכוניתו ממשרדי החברה שלו.

תחילה, החוטפים לקחו אותו למקום מסתור אחד ואז העבירו אותו לאחר. לדבריו של מפקד הכוח, החוטפים שלחו מהטלפון הנייד של איש העסקים הודעה למשרדו, שבה דרשו 9,000 ריאל (כ-1,600 דולר), והבטיחו שאחרי העברת הכסף הוא ישוחרר מיידית. הדרישה לא נענתה, והחוטפים דרשו כופר שלוש או ארבע פעמים נוספות. מהמשטרה נמסר כי טרם הצליחו לתפוס חשודים, וחברי כנופיות באזורים אוססקו וטאיפס נחקרים.

תופעת החטיפות בברזיל הייתה מוכרת בעבר בנוסחים שונים, כמו למשל אילוץ הקורבן באיומי אקדח למשוך כסף מהכספומט, אך לאחרונה שוב תפסה תאוצה, בעקבות אפליקציית העברת כספים שהשיק בנובמבר האחרון הבנק המרכזי בברזיל, בשם פיקס (Pix). היישומון מאפשר העברת כספים בזמן קצר ובכל שעות היממה, וצבר כבר כעשרה מיליון משתמשים. מצד אחד האפליקציה שיפרה מאוד את שירותי הבנקאות במדינה, הידועים כאיטיים ומסורבלים, אך מנגד מייחסים לה את גל הפשיעה הנוכחי, חלקו על ידי כנופיות שעברו מתחומי פשיעה אחרים לעסוק בחטיפות תמורת העברת כופר שנעשתה קלה כל כך.

לאחר מקרים שבהם הקורבן מסר את סיסמתו לאפליקציה באיומי אקדח, וכך ביצעו העברות כספים גדולות, הבנק המרכזי התבקש כבר להגביל את הסכומים ואת השעות שבהן ניתן להעביר סכומים גדולים. בראיון לחדשות BBC ברזיל, אישר מפקד אחר ביחידה נגד חטיפות של משטרת סאו פאולו כי רשויות אכיפת החוק רואות עלייה בחטיפות שבהן הקורבנות נאלצים להעביר כסף דרך פיקס. לדבריו, בחלק מהכנופיות המתוחכמות מדובר בשני צוותים – האחד אחראי על החטיפה והשני על המשא ומתן אחריה.