בימים אלה מלאו חמישה חודשים לפרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, והפלישה הצבאית של הראשונה לשטחה של השנייה. רמת העיסוק הבינלאומי אמנם ירד, אבל המלחמה ממשיכה לגבות קורבנות ולעצב את העולם החדש.
המחיר האנושי
המלחמה עלתה בחייהם של עשרות אלפי בני אדם, והמידע המדויק לגבי זה כלל לא ברור. לפי האו"ם 3,381 אזרחים נהרגו, מנגד להערכת הממשל האוקראיני המספר הא על בין עשרת אלפים ל-25 אלף בני אדם – על פי הממשל בקייב יש עוד כשלושת אלפים חיילים אוקראינים הרוגים.
הרוסים מדווחים על 1,351 חיילים הרוגים ועוד 3,825 פצועים. באוקראינה טוענים כי הרגו 14 אלף חיילים רוסים. הפנטגון האמריקאי מעריך את מספר ההרוגים בקרב הצבא האדום על כעשרת אלפים חיילים.
לצד אלו שאיבדו את חייהם, יש המונים שהפכו לחסרי בית וחסרי כל. יותר מ-9 מיליון אוקראינים עזבו את ביתם מאז הפלישה הרוסית. כמעט 5 מיליון עברו את הגבול לפולין, מיליון וחצי לרוסיה, מיליון להונגריה, 900 אלף לרומניה, כחצי מיליון לסלובקיה, חצי מיליון למולדובה, וכ-20 אלף לבלארוס. משם המשיכו רבים למדינות אחרות באירופה ולעולם כולו, מתוכם כ-30 אלף לישראל.
שדה הקרב
בשבועות האחרונים המלחמה באוקראינה מתרכזת בלוגנסק ובדונייצק – שני מחוזות בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה. באזור נהרגו כמחצית מסך ההרוגים בכל אוקראינה מאז תחילת המלחמה. התקדמות בלוגנסק ובדונייצק היא קריטית לרוסים כדי שיוכלו להציג הצלחות משמעותיות במלחמה. אם תשתלט על מחוזות אלו, רוסיה תוכל לטעון שהשיגה לפחות אחת ממטרותיה במלחמה.
המלחמה בדונבאס התחילה זמן רב לפני הפלישה. בשנת 2014 הגיעה המתיחות לשיא – לאחר נפילת השלטון הפרו-רוסי באוקראינה, החלו מחאות ברחבי המדינה. בחבל דונבאס פרצה מלחמה בין בדלנים שתומכים ברוסיה ובין הצבא האוקראיני. במרץ 2014 סיפחה רוסיה את חצי האי קרים.

התנועות הבדלניות במזרח אוקראינה ניצלו את הנוכחות הרוסית כדי להשתלט על יותר משליש משטח המחוזות דונייצק ולוגנסק שבדונבאס. מאז, העימותים לא נפסקו. אחת המטרות שאיתן יצא פוטין למבצע בפברואר האחרון היא "לשחרר" את מחוז דונבאס – לטענת רוסיה, מתבצע רצח עם נגד תושבים פרו-רוסים באזור.
גורמים במודיעין האמריקאי מעריכים שבכוונת פוטין לספח את כל דונבאס. המחוזות לוגנסק ודונייצק נחשבים חלק מ"נובורוסיה" – שטחים בדרום אוקראינה שהיו חלק מהאימפריה הרוסית. מומחים במערב סבורים שפוטין רואה את עצמו כמי שיחייה את האימפריה הרוסית הגדולה – זאת לא תוכל להתקיים ללא שליטה על לוגנסק ודונייצק.
חבל דונבאס עשיר בתעשיות של פלדה ופחם ולאורך המאה ה-20 היה הלב הפועם של התעשייה הכבדה בברית המועצות. ההשפעה המערבית והאירופאית באזור חלשה יותר יחסית למערב אוקראינה, ולכן היה קרקע פורייה לפעילות בדלנית בהכוונה רוסית.
פרק ההדחה
לצד המלחמה העקובה מדם, נשיא אוקראינה, וולודמיר זלנסקי, ממשיך להסתכל מאחורי גבו. הנשיא שנכנס לתפקידו רק לפני 3 שנים, והגיע לחלוטין מחוץ לתחום, יודע שהוא לא הספיק עדיין לנקות את האורוות בשלטון המושחת. לכן, בין קרב לקרב, הוא מוצא את עצמו מאתר חשודים בבגידה ומדיח אותם.
מאות חקירות כבר נפתחו נגד עובדי מדינה וזלנסקי הודיע על הדחת שורה של בכירים בשירות המודיעין האוקראיני במסגרת מבצע הטיהור שלו נגד פקידים שערקו לצד השני. בשבוע החלוף פיטר שני בכירים בממשלו מאחר שלדבריו לא היו נחושים מספיק לחפש ולאתר בוגדים.
המודחים הם ראש הסוכנות לביטחון פנים, איוואן בקאנוב, חבר ילדות של הנשיא. השנייה היא אירינה ונדיקטובה, התובעת הכללית של אוקראינה. זלנסקי לא האשים אף אחד מהם בבגידה, אך רמז כי השניים "עצמו עיניים" כשהיה מדובר בבוגדים שהיו מוצבים בעמדות רגישות.

ההדחות האלה מצטרפות להדחת ראש האגף הכללי לביטחון פנים, ראש סניף שירות הביטחון באזור חרסון, ראש שירות הביטחון האוקראיני בחצי האי קרים, חבר הפרלמנט אלכסיי קובלב, מפקד משמר הגבול של אוקראינה, ועוד ועוד.
שירות המודיעין מציב בעיה מיוחדת במינה עבור אוקראינה, כיוון שרבים מבכיריו למדו את המקצוע בבתי הספר של הקג"ב. לדברי זלנסקי, יותר מ-60 תובעים וסוכני מודיעין פנים נותרו בשטחים שנכבשו על ידי הרוסים, והם משתפים פעולה עם מוסקבה. לדבריו, הרשויות פתחו ב-651 חקירות פליליות הנוגעות לקציני משטרה, תובעים ואנשי ביטחון אחרים.
יותר מ-800 איש, רבים מהם אזרחים, חשודים במעורבות בפעולות חבלה וסיור עבור הרוסים. הם נעצרו והועברו לשירותי הביטחון של אוקראינה. כיום מפעילות הסוכנויות לאכיפת החוק 123 צוותי "סיכול-חבלות", המונים כ–1,500 איש.





















מה הסיפור שאף אחד לא מנצח זה המווווווןןןןןןןן זמן אמרו בהתחלה שזה יקח קצר