נלחם על הבית: החייל שגר בעוטף עזה ויורה על מטרות הג'יהאד האסלאמי

ביום שישי אחרי צהריים, במקביל לחיסול תייסיר אל-ג'עברי, מפקד החטיבה הצפונית של הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה, קיבלו הטנקים המוצבים על גבול רצועת עזה פקודה – אש. בתוך דקות הושמדו מספר עמדות תצפית שהיו מאוישים במחבלי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

באחד הטנקים היה לוחם בגדוד השריון 82 בחטיבה 7, רב"ט אורי גוברמן, שהוקפץ לגזרה ביום שני, עם המעצר בסאם א-סעדי בג'נין והגברת המתיחות בדרום, כולל הגבלות תנועה ברחבי עוטף עזה.

השבוע האחרון הוא השבוע הראשון של גוברמן בפעילות מבצעית, אך ממש לא בגזרה שלא מוכרת לו. הוא מתגורר בניר עוז, ממש בסמוך למיקום בו חטיבת הטנקים שלו מוצבת. "זה ממש מול הקיבוץ שלנו", הוא מספר בראיון ל'חדשות JDN' ו'שחרית'. "לפני הצבא עבדתי בחקלאות, ממש בשדות בהן אנחנו מגנים עכשיו עם הטנקים".

אנחנו תופסים אותו לשיחה טלפונית בהפוגה של כמה שעות, אחרי ימים ארוכים בתוך הטנק. "מיום שני הייתי בתוך הטנק, על הגדר. עכשיו נתנו לנו הפסקה, בערב נחזור שוב לקו".

בטנקים הישראליים המתקדמים לא צריך לברוח כשיש אזעקה, הוא מטבעו מרחב מוגן ומשוריין. החיילים שוהים בתוך הטנק. "אנחנו נמצאים ממש על הגדר, מחכים לקריאה בקשר ואנחנו עולים על הטנק. אם יש פקודת אש – משמידים עמדות. במידה ותהיה החלטה על חדירה לרצועה, אנחנו נהיה בקו הראשון שייכנס".

"אני פה מאז שנולדתי, אני יודע את הנפיצות פה, יודע מה זה צבע אדום ומה זה ירי. אני מרגיש בבית. אני יורה על מי שמאיים על הבית שלי", הוא מספר. נתוני התקיפה המדויקים חסויים, אך הוא יכול לספר על לא מעט פעילות בימים האחרונים.

לראשונה הוא בהסלמה ביטחונית מול האש, ולא במרחב המוגן הביתי, ולמעשה רואה איך זה נראה בשטח. "תמיד זו הייתה ידיעה שיש חיילים בשטח ששומרים עלי, עכשיו אני רואה את זה מול העיניים, רואה את הכוחות, שאני חלק מהם, ששומרים לי על הבית".

כשהוא מדבר על הרצון לפעול, לא קשה לזהות את עובדת היותו יליד העוטף. "חיכנו לפקודת האש, אנחנו כאן כדי לפעול, רצינו שמשהו יקרה, זה המהות שלנו, התגייסתי בשביל זה. זה לא מרצון לתקוף, זה מרצון להגן. אין סיכוי שארגון טרור יהווה איום על הבית שלי", הוא אומר בסיום השיחה.