50 שנה לטבח מינכן: היום (שני) נערך בגרמניה טקס הזיכרון הממלכתי לציון הירצחם של 11 הישראלים באולימפיאדת מינכן שנערכה ב-1972. לראשונה לאחר 50 שנה, נשיא גרמניה התנצל בפני משפחות הנרצחים, בטקס נכחו נשיא המדינה יצחק הרצוג, נשיא גרמניה פרנק ואלטר שטיינמאייר, משפחות החללים, שר התרבות והספורט חילי טרופר ונשיא הוועד האולימפי הבין-לאומי תומס באך.
שטיינמאייר פתח את דבריו בהקראת שמות החללים, לקח אחריות על הטבח וביקש סליחה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. "אנו מתאבלים על לכתם של שנים עשר האנשים שקפחו את חייהם בצורה אכזרית לפני 50 שנה במתקפת הטרור הקשה ביותר בתולדות הרפובליקה הפדרלית, שאז עוד הייתה צעירה".
במקביל, פנה למשפחות הנרצחים, "איננו יכולים לכמת את הצער, את הכאב שחוויתם. אנו יכולים רק לדמיין את המשמעות שהייתה לאבדן של בניכם, אישיכם, ואבותיכם, את המשמעות שעדיין יש לאבדן זה".
נשיא גרמניה הודה כי "לא היינו ערוכים למתקפה כזו, אבל היינו צריכים להיות ערוכים – גם זה חלק מהאמת המרה. לא היינו ערוכים לכך שהפעם מחבלים זרים ינצלו לרעה את המצב בדם קר ולא יבחלו בשום צורה של אלימות. לא היינו ערוכים לפיגוע טרור שבוים במחשבת תחילה מול קהל הטלוויזיה הבינלאומי. המאמץ של 1972 להציג את גרמניה כדמוקרטיה שוחרת-שלום וידידותית נכשל באופן טרגי במינכן".
שטיינמאייר תהה, "איך כל זה קרה? עלינו לשאול את עצמנו את השאלה הזו ולחפש תשובות. אנחנו חייבים לרצות למצוא את התשובות האלה סוף סוף. מדוע העבריינים שנותרו בחיים גורשו כל כך מהר ומעולם לא הועמדו לדין? מדוע היו כוחות הביטחון הגרמניים המומים ומצוידים בצורה כל כך לא גרועה? האם גרמניה התעלמה מאזהרות ישראליות – ומדוע נדחה סיוע ישראלי במאמצי שחרור? מדוע נשמרו התיקים נעולים במשך עשורים, ואף הוכחש קיומם? למה לא הייתה אפילו ועדת חקירה אחת?".
במהלך הנאום, שטיינמאייר ציין את הלקחים שיש להפיק מהטבח במינכן. "עלינו להילחם בנחישות בכל צורה של אנטישמיות בארצנו, בשנאה אנטישמית ובעיקר באלימות אנטישמית. זוהי הייתה ועודנה אחריותנו כלפי ההיסטוריה. לקח חשוב נוסף הוא: כמדינה דמוקרטית, עלינו להגן על עצמנו", הדגיש.
נשיא המדינה, יצחק הרצוג אמר: "כל מי מאיתנו שזוכר את השעות החשוכות והאינסופיות של ספטמבר המר ב-1972, נושא בליבו את אותה צלקת, את אותם רגעים בהם עקבנו בחרדה איומה ובדאגה אין קץ אחרי הדיווחים הסותרים, שהגיעו כל כמה שעות מהכפר האולימפי במינכן", אמר. "התקשינו להאמין שיהודים וישראלים מוחזקים בידי טרוריסטים על אדמת גרמניה. ייחלנו כל כך לסוף אחר".
הרצוג הוסיף כי "הטבח הברוטאלי והאכזרי, שגדע את חיי אחד עשר ספורטאים ישראלים, ואת חייו של שוטר גרמני, היה טרגדיה אנושית אדירה של רמיסה של ערכי המוסר והצדק. עבורנו, כעם וכמדינה – הטבח הזה היה ועודנו אסון לאומי", אמר.
"אלה היו שנים שבהן נדמה שנשכחה אמת אחת פשוטה: זוהי לא טרגדיה יהודית וישראלית, זוהי טרגדיה עולמית! טרגדיה שיש להזכיר ולהנציח בכל אולימפיאדה, וללמד את לקחיה מדור לדור", הדגיש
הרצוג הודה למקבילו הגרמני על חקירת הטבח ותשלום פיצויים. "ההחלטה לקחת אחריות על המחדלים סביב הטבח ואחריו, לאפשר לחקור אותם באופן אובייקטיבי ויסודי, ולפצות את בני משפחות הקורבנות, היא חלק מקידוש הטוב והניצחון על הרע. ויש בה, בתום חצי מאה, צעד מוסרי חשוב וצודק, כלפי הקורבנות, כלפי המשפחות, וכלפי ההיסטוריה".
איך אפשר להאמין לאומה שרצחה כל כך הרבה יהודים באכזריות ובשיטתיות שלא נראתה מעולם בתוך התרבות המנומסת והתרבותית מסתתרת חיית טרף מרושעת
למה שנאמין לכם?