לא סתם יש סערה סביב מינוי יו"ר הכנסת, מדובר בתפקיד השלישי בחשיבתו בשרשרת הממלכתית של מדינת ישראל – אחרי ראש הממשלה ונשיא המדינה, ובעל השפעה מכרעת על סדר היום של מדינת ישראל – עם כי למעט זה, הוא בעיקר תפקיד ייצוגי שאין לו השפעה אמיתית על מדיניות.
כמו שמתארים את זה באתר הכנסת: "יושב-ראש הכנסת הוא העומד בראש הכנסת, מנהל את ענייניה, מופקד על שמירת כבודה, על הסדר בישיבותיה ועל קיום תקנונה. הוא המייצג את הכנסת כלפי גופים חיצוניים. יושב-ראש הכנסת אחראי גם למינהל הכנסת, וכן להכנתו ולביצועו של תקציב הכנסת".
יושב הראש, או אחד מסגניו, יושב בראש הישיבות בכנסת, מנהל אותן, מעמיד שאלות להצבעה וקובע את תוצאותיה וכן את תוצאות כל הבחירות המתקיימות בכנסת. יושב ראש הכנסת וסגניו מהווים את נשיאות הכנסת, והיא המאשרת את הגשתן של הצעות חוק פרטיות ודחיפותן של הצעות לסדר היום.
ויש עוד כיבוד נאה, בהיעדר נשיא המדינה מישראל או כאשר נבצר מנשיא המדינה למלא את תפקידו, ממלא יושב ראש הכנסת את תפקידו. אז אם אתם רוצים חנינה, תתפסו את יריב לוין במצב רוח טוב בפעם הבאה שהרצוג טס לביקור מדיני מערב לים.

בתוקף תפקידו כיו"ר הרשות המחוקקת וכממלא מקום נשיא המדינה, יו"ר הכנסת הוא כאמור האדם השלישי בסדרי הקדימה הממלכתיים בישראל, לאחר נשיא המדינה, ראש הממשלה. הוא אף זכאי להיקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל, כאחד מראשי המדינה. יושב ראש הכנסת מקבל עדכונים מודיעיניים שוטפים בלשכתו ומחזיק טלפון אדום לשעות חירום בלשכה.
על פי הנוהג הממלכתי בישראל, גם סמכויות טקסיות וממלכתיות יש לפזר בין ראשי המדינה, ולכן פותח יושב ראש הכנסת את חגיגות יום העצמאות בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל אשר בירושלים. בטקס לא נוכחים נשיא המדינה וראש ממשלת ישראל.
יושב ראש הכנסת, מתוקף תפקידו, מוזמן לכל האירועים והטקסים הממלכתיים ורשאי לנאום בהם אם רצונו בכך. הוא מקבל משלחות וראשי מדינות בכנסת כאשר הם מגיעים ומברך אותם במליאת הכנסת בעת שהותם, נוסע לכנסים ברחבי העולם ומשמש כנציג הכנסת והמדינה הבכיר ביותר במשלחת.
יושב ראש הכנסת נחשב במעמדו מבחינת שכר לשר בממשלה. הוא זכאי להעסיק שלושה עוזרים פרלמנטריים בנוסף לראש לשכה ומזכירות שהוא מקבל מהמשכן. יו"ר הכנסת מקבל רכב שרד ונהג צמוד, זכאי לשירותי אבטחה מטעם המדינה ורשאי לקבל דירה מטעם המדינה בירושלים אם הוא אינו תושב העיר או סביבתה הקרובה. ליו"ר הכנסת לשכה פרלמנטרית בכנסת בקומה השנייה בה הוא מקבל אורחים מהארץ וחו"ל.
בדרך כלל המועמד שנבחר לכהן כיושב ראש הכנסת הוא נציג מטעם הסיעה הגדולה בכנסת. נהוג שהסגנים נבחרים על פי מפתח סיעתי. רק פעם אחת בעבר נבחר לכהן כיושב ראש הכנסת חבר כנסת שלא היה נציגה של המפלגה הגדולה: בשנת 1959 נבחר לתפקיד יושב ראש הכנסת ח"כ נחום ניר מאחדות העבודה, כאשר סיעות האופוזיציה מימין ומשמאל התאחדו במה שידוע כ"קואליציית נייר" כדי לתמוך בו לתפקיד על פני מועמד של מפא"י.
התפקיד
מעבר לכל הנ"ל, שאמנם נשמע מרשים, אבל בתכלס זה הרבה טקסיות וכמעט אפס תוכן, יש ליו"ר הכנסת תפקיד אמיתי קטן אל משמעותי, ניהול הכנסת.
בידיו הסמכויות פרוצדורליות הקשורות לעבודתה השוטפת של הכנסת. הוא רשאי באישור ועדת הכנסת לקבוע את מספר הישיבות השבועיות ואת נושאיהן; הוא קובע את סדר היום השבועי לישיבות הכנסת והוא רשאי, כמו כן, לכנס את הכנסת לישיבה דחופה; הוא קובע את סדר הנואמים בדיונים; יושב ראש הכנסת והסגנים קובעים את סדר הבאת הצעות החוק של חברי הכנסת לדיון מוקדם על פי גודל הסיעות של בעלי ההצעות; יושב הראש אחראי על שמירת הסדר במליאה בזמן הדיונים, והוא רשאי לקרוא לסדר חבר כנסת ולהוציאו מהאולם לאחר שלוש קריאות לסדר או להוציאו מהאולם במקרה שהפר חבר הכנסת את הסדר הפרה חמורה או שפגע בכבוד הכנסת, בכבוד יושב הראש או בכבוד אחד מחבריה. יושב הראש רשאי לשקול אם להעביר לוועדת האתיקה תלונה בעניין חבר כנסת שהוצא מאולם המליאה. יושב ראש הכנסת והסגנים שלו רשאים שלא לאשר הצעת חוק שהיא לדעתם גזענית במהותה או שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. יושב ראש הכנסת אינו חבר בוועדות הכנסת פרט לוועדת הפירושים, אך הוא רשאי להשתתף בישיבות של הוועדות.

ויש גם קצת ג'ובים, יושב ראש הכנסת ממנה את מזכיר הכנסת והוא אחראי על עובדי הכנסת, על מזכירות הכנסת ועל תקציב הכנסת. הוא ממנה את היועץ המשפטי לכנסת – באישור ועדת הכנסת – מבין רשימת המועמדים שעליהם המליצה ועדה ציבורית לעניין זה. הוא גם ממנה את ארבעת החברים בוועדת האתיקה של הכנסת וקובע מי מהם יכהן כיושב ראש.
השוואה לעולם
בסקירה מעניינת שפרסמה ד"ר דנה בלאנדר מ'המכון הישראלי לדמוקרטיה' עולה כי יש מעט שוני בין התפקיד בישראל לעולם.
למשל בבריטניה, יושב הראש נדרש להתפטר ממפלגתו שעה שהוא נבחר לתפקיד – כדי להבטיח שימלא את תפקידו ללא זיקה מפלגתית ויהיה מעל כל מחלוקת. יושב הראש וסגניו אינם מצביעים כשהם יושבים בראש הישיבות, למעט במקרים של הצבעה צמודה. בהקשר לקוד הלבוש, ליושב ראש הפרלמנט הבריטי קוד לבוש מוקפד ובעבר אף היה נהוג שיושב הראש חבש פיאה. באירוע פתיחת הפרלמנט יושב הראש לובש חלוק סאטן דמשקאי שזור בזהב.
בפרלמנט האוסטרלי היו"ר הוא הפרשן המוסמך של תקנות הפרלמנט. בדומה לפרלמנט הבריטי, יושב הראש אינו משתתף בדיונים ואינו מצביע – אלא במקרה של הצבעה צמודה ואז יש לו קול מכריע. הוא חבר בכמה ועדות פרלמנטריות. בפרלמנט האוסטרלי קוד הלבוש של יושב הראש מוקפד, והוא נוהג ללבוש גלימה שחורה – אלא אם הוא חבר במפלגת הלייבור האוסטרלית שאינה נוהגת להקפיד על כך. ליושב ראש הפרלמנט האוסטרלי סוויטה מפוארת וחצר מרהיבה.
הבדל מהותי נוסף הוא מספר הסגנים של יושב הראש: בישראל נקבע שמספרם לא יעלה על שבעה, אך מספר זה גדול בהרבה מהנהוג בפרלמנטים אחרים. בנוסף, בחירת יושב ראש כשיש יותר ממועמד אחד נערכת בחשאי בבריטניה ובאוסטרליה, ואילו בישראל ההצבעה גלויה ואין דרישה לרוב של יותר ממחצית חברי הכנסת אם כי לרוב נבחר יושב הראש פה אחד או ברוב גדול.




















