מפעל הצבע בכנסת ישראל עובד בימים אלו שעות וימים נוספים, לאור כמויות הצביעות הכמעט בלתי נתפסת שהממשלה היוצאת מספקת בכל רגע נתון. חברי האופוזיציה המיועדת מתחרים זה בזה מי ייצא צבוע יותר במתקפותיו כלפי הממשלה המיועדת וחבריה.
מנה גדושה של צביעות התקבלה אתמול משר האוצר היוצא (איזה כיף לכתוב את זה שוב ושוב, רק בשביל זה שווה לדווח על האוטו-אנטישמי הזה) יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן שפרסם מכתב אותו כתביו לחבריו המיועדים בפורום ראשי האופוזיציה העתידית.
"המחויבות של כולנו למדינת ישראל", פותח המסית הלאומי, "בשבועות האחרונים אנו עדים להקמת ממשלה הרסנית שמפרקת את המדינה ומחלקת את העם. החקיקה כפי שמתבצעת היום וההתחייבויות התקציביות של ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו לשותפיו הקואליציוניים מהוות פגיעה קשה בסדרי הממשל התקין ובכלכלת ישראל".
"לכן", מציע איווט, "חשוב שאנו נצא בהכרזה משותפת עם מסר ברור לעם ישראל והיא שברגע שנחזור לשלטון כלל היוזמות, החקיקה, השינויים במבנה הממשלה וההתחייבויות התקציביות כפי שמופיעים ועוד יופיעו בהסכמים הקואליציוניים – הכל יבוטל לאלתר.
"להערכתי זה המסר הברור היחיד, שכל אלו שהצביעו עבורנו ואפילו עבור הליכוד מצפים לו היום. דווקא בחנוכה, חשוב שאנו כאופוזיציה עתידית, נפיח תקווה ואור, נפגין קול אחד, ברור וצלול", דברי השר היוצא.
הראשון להתייצב בסך היה שר הביטחון היוצא בני גנץ שכתב בטוויטר: "חברי שר האוצר ויו"ר מפלגת ישראל ביתנו צודק. ככלל, כשתקום ממשלה ממלכתית ורחבה נבטל את כל היוזמות שפוגעות בביטחון, במשילות, בהוגנות החברתית ובדמוקרטיה הישראלית".
אחריו הגיע גם ראש ממשלת המעבר היוצאת יאיר לפיד שכתב: "מצטרף להתחייבות שיזם שר האוצר (היוצא! ש.ק.) אביגדור ליברמן, כשנחזור לשלטון נבטל את כל החקיקות ההזויות והאנטי דמוקרטיות שמעבירה עכשיו הממשלה הנכנסת".
תיקון טעות
למען האמת זה אפילו לא מכעיס, זה פשוט מצחיק. בימים אלו מקדמת הכנסת ארבעה חוקים, שבהחלטת ראשי הקואליציה העתידית יש להעביר לפני הרכבת הממשלה – אותם מתחייבים ליברמן, גנץ ולפיד לבטל אם יחזרו לשלטון (בעז"ה אף פעם).
החוק הראשון, שכבר עבר בקריאה שנייה ושלישית, היא החזרת המצב לקדמותו. עד לפני קצת יותר משנה, בכדי למנוע קיפוץ בין מפלגות ושקרנות פוליטית (משהו שהתרגלנו אליו בשנה האחרונה), היה צריך מינימום שליש מפלגה בכדי לפרוש ולהקים סיעה חדשה בכנסת הקיימת.
בכנסת הקודמת, מתוך דמיון של ראשי קואליציית ה-60 שיצליחו לפרק את הליכוד, הם העבירו חוק שמספיק 4 חברי כנסת בכדי להתפצל ממפלגה, גם אם הם לא מתקרבים להיות שליש סיעה. עד כמה החוק היה קיצוני? אפילו ח"כ דאז אלי אבידר, גדול מתנגדי נתניהו, סירב לתמוך בו, בטענה שכל מטרתו זה לגנוב קולות ולעודד שקרנים פוליטיים.
הכנסת הנוכחית, אמנם לא מתוך מטרות טהורות בדווקא אלא יותר מתוך חשש של ראש הממשלה המיועד מהיום שאחרי חלוקת התיקים בליכוד, החליטה לעשות קונטרול זד ולהחזיר את המצב לקדמותו, ועל הדרך אולי למחוק קצת את מורשת ממשלת השקר בראשות בנט ולפיד.
מתקפה שקרית
החוק השני, שבהמשך חובר לשלישי, מכונה חוק דרעי. החוק מציע לתקן את אחד מתנאי הכשירות למינוי שרים לממשלה, הקבוע בסעיף 6 לחוק היסוד ולקבוע כי הגבלת הכשירות למינוי אדם לשר בשל הרשעתו בעבירה תתקיים רק אם אותו אדם נידון לעונש מאסר בפועל.
במקרה הזה נודה על האמת יש משהו בביקורת, לא שהיא אמורה לעניין אותנו, בחירת העם הייתה ברורה, כל מי שהצביע לאחת ממפלגות הגוש, ויש 64 מנדטים שעשו זאת, עשה זאת על דך שיו"ר ש"ס אריה דרעי יהיה שר בממשלה שתקום, ושר בכיר ומשמעותי בה.
מצד אלו שטוהר המידות בראש מעיינם כביכול, אי אפשר לבוא ביותר מידי טענות, למרות שגם אצלם ראינו בממשלה היוצאת שכל פוליטי, אבל איווט ליברמן? הפוליטיקאי החשוד ביותר במדינת ישראל? האיש שנוסע לבקר בכלא את חברת מפלגתו סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום? הוא יבטיח לבטל חוק שיאפשר לה לחזור ביום מן הימים לפוליטיקה?
וגם לגבי אלו שטוהר המידות בגרונם, כנראה שלא לשקר לא נכלל בזה, כי הם צווחים כבר שבוע שדרעי מפר את עסקת הטיעון שלו, אבל בשום מקום הוא לא הצהיר שלא ישוב לכנסת ולממשלה ולמעשה מעולם לא פרש מהחיים הפוליטיים, הוא לא וויתר על התואר יו"ר ש"ס ולו לרגע.
העתק
הביקורת על החוק השלישי, שכאמור חובר יחד עם השני מאחר ושניהם הם שינויים בחוק יסוד הממשלה, מכונה חוק סמוטריץ', מאחר ומטרתו היא לאפשר את מינוייו כשר נוסף במשרד הביטחון. ובאמת ששם כבר אין גבול לתאר את הביקורת המגוחכת וההזויה של הממשלה היוצאת.
את מוסד השר במשרד לא המציא ח"כ רוטמן שהגיש את ההצעה, הוא נולד לפני 2 ממשלות, כששר הביטחון בני גנץ רצה למנות את מיכאל ביטון לשר נוסף במשרד הביטחון.
והוא באמת חוקק אז בהליך בזק, לא כמו החוק הנוכחי שעבר עוד לפני ההצבעה בקריאה ראשונה עשרות שעות דיונים, אז הוא הוכנס כסעיף מינורי בחוק ממשלת החילופים שנועד לאפשר את המוטציה שהוקמה אז על ידי נתניהו וגנץ. אני בספק אם הקידשו לו יותר מכמה דקות דיון, אם בכלל.
ואתם חושבים שזה מגוחך? חכו שתשמעו את זה. בממשלה היוצאת מהן לכאורה השר חמד עמאר מישראל ביתנו כשר במשרד האוצר. למה לכאורה? כי מסתבר שלא, הוא לא היה שר במשרד האוצר, הוא היה שר בלי תיק, וגם הא לא ידע על זה.
מבולבלים, גם אנחנו, ננסה לעשות סדר. מאז ומתמיד היו 2 סוגי שרים בחוק יסוד הממשלה, שר הממונה על משרד או שר בלי תיק, לא היה אמצע. החוק ששינה את זה ויצר מצב שלישי, בו יש שר נוסף במשרד שפועל בכפוף לשר הממונה, ואפשר לביטון להיות שר במשרד הביטחון, היה הוראת שעה, כלומר ברגע שהסתיימה כהונת הכנסת ה-23 פג תוקפה.
בשביל שעמאר יוכל להיות שר במשרד האוצר, היה צריך לחוקק מחדש את החוק. הממשלה בחרה אז ללכת בכאילו בדרך המלך, במקום לחוקק חוק פרטי הליך בזק, ביקשו ממשרד המשפטים להכין חוק ממשלתי שיסדיר את מעמדו של שר נוסף במשרד. לבסוף, החוק נתקע מאחר והקואליציה המקרטעת של אז התייאשה מלילות הפיליבסטרים וגנזה אותו, אך כנראה לא טרחה לעדכן על כך את השר שהסתובב שנה וחצי עם תואר שקרי.
ורק שתיבנו את עומק הקומבינה, מערכת המשפט אפשרה את השבעתו של עמאר כשר נוסף במשרד האוצר, למורת שלא קיים שום הסדר חוקי שמאפשר את זה, על דעת כך שבהמשך יחוקקו את החוק המדובר, שלבסוף לא חוקק. אתם רואים מצב בו משרד המשפטים מאשר למנות את סמוטריץ' לשר נוסף במשרד הביטחון ולגבי החקיקה "יהיה בסדר"?
אתם חושבים אולי שאני מגזים, אבל ההלם על פניו של עמאר בשבוע שעבר כשגילה במהלך דיון בוועדה על חוק סמוטריץ' שהוא שר בלי תיק ולא שר במשרד האוצר, מספר את כל הסיפור. הוא בכלל הגיע לתקוף את החוק בשליחות הבוס, וגילה שהוא היה עציץ.
עמאר התווכח עם יו"ר הוועדה שלמה קרעי וטען כי הוא שר נוסף במשרד האוצר – ולא שר בלי תיק. קרעי השיב לו כי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, בעצמו אמר כי עמאר הוא שר בלי תיק – ועמאר השיב לו: "זה לא נכון, אני לא הושבעתי כשר בלי תיק. לימון הטעה אתכם".
קרעי השיב לעמאר בעוקצנות: "תגיד לו להתנצל", ובהמשך בירר עם היועצת המשפטית בוועדה מה תפקידו של השר. היא הסבירה: "להבנתנו, ואני מדברת על מה שגיל אמר אתמול כי אני לא הייתי אז, בעת המינוי חבר הכנסת עמאר מונה לשר במשרד האוצר, כאשר הדבר הזה היה על חשבון התזכיר שהונח, הצעת החוק שהונחה, כדי להסדיר את המוסד הזה שנקרא 'שר נוסף' במשרד. אבל הצעת החוק הזו לא עברה בקריאה ראשונה".
עמאר השיב לה "כן, אבל אני הושבעתי כשר במשרד האוצר". קרעי ענה כי "לא היה חוק שאישר את זה בכלל", ולאחר מכן חברי הקואליציה העתידית מחו כי "להם (חברי האופוזיציה העתידית) הכול מותר".
נבהיר זאת שום, עמאר כיהן ומכהן כשר בלי תיק – ולא כשר במשרד האוצר, על אף שבפועל שימש בתפקיד זה תחת יו"ר מפלגתו, אביגדור ליברמן. האיש השתתף בדיונים, ייצג את משרד האוצר, אך הכל היה שקר, והוא אפילו לא ידע, ואף משטן לא טרח להגיד לו את זה.
הצד שלהם
והחוק הרביעי, הו החוק הרביעי, חוק בן גביר, חוק קץ הדמוקרטיה, חוק מדינת משטרה, החוק שבגללו השמאל יעזוב את הארץ וקובי שבתאי צריך להתפטר בגללו.
קודם כל יש את מכתב המפכ"לים, עליה חתומים כביכול 44 חתומים, אלא שבפועל מדובר בשמונה שמות בלבד של מפכ"לים לשעבר שחזרו על עצמם מספר פעמים. בין החותמים מופיע גם שמו של יהודה וילק, המפכ"ל ה-13 של המשטרה שכיהן בתפקידו בין השנים 2001-1998, שנפטר בשנת 2019.
תא"ל במיל' אביגדור קהלני, לשעבר השר לביטחון פנים, חושב אחרת: "הציבור מתרשם מהאיש שרץ ברחובות עם אקדח, ומכאן יש אנטגוניזם לדרישות שלו. אני לא רואה את הדברים כך. היום לשר לביטחון פנים אין סמכויות להרבה מאוד דברים שאנחנו מאשימים אותו בזה שזה קורה. אני בעד לתת לשר כלים לעבוד".
