הרוחות ביהדות התורה סוערות, ההאשמות שעוברות בין דגל התורה לאגודת ישראל וההיפך עולות על קולות המלחמה שהיו כאן רק לפני שלושה חודשים והצדדים באמת איימו לרוץ בנפרד. לא ניכנס למחלוקת עצמה, כמנהגנו, אבל אפשר להתייחס רגע בהרחבה לנושא הדיון, לכאורה, חלקם של הנציגים החרדים בהנהלת המדינה.
נחזור אחורה, לימי הקמת המדינה, וההשתלבות החרדית בפוליטיקה. בבחירות לאספה המכוננת, הכנסת הראשונה, ב-1949, התמודדה אגודת ישראל במסגרת החזית הדתית המאוחדת עם המזרחי, הפועל המזרחי ופועלי אגודת ישראל.
השר החרדי הראשון היה ר' יצחק (איצ'ה) מאיר לוין ז"ל, שכיהן בממשלה הראשונה. הוא היה שר הסעד הראשון בממשלת ישראל. לוין היה חתם של מרן האמרי אמת זי"ע, שימש כמנהיג אגודת ישראל הפוליטית, ועושה דברם של גדולי ישראל בעשייה הציבורית.
לפני השואה כיהן ר' לוין ז"ל כציר הסיים הפולני כנציג אגודת ישראל, ממחוז הבחירה ורשה. עוד מעניין לציין כי היה מחותמי מגילת העצמאות, אך לא השתתף במעמד הכרזת העצמאות בשל שהותו אז בארצות הברית ולכן חתם על מגילת העצמאות רק לאחר ששב ארצה.
בהמשך חזרה אגודת ישראל לעמדה היותר מסויגת שלה כלפי המדינה ובבחירות לכנסת השנייה התמודדה המפלגה בנפרד, כאשר במערכת הבחירות התעמתו תומכי המפלגה עם תומכי מפלגת פועלי אגודת ישראל שהתמודדה עצמאית. ר' לוין נשאר בתפקיד, במקביל קלמן כהנא מפועלי אגודת ישראל שימש סגן שר במשרד החינוך.
זה החזיק שלוש קדנציות, כעבור 4 שנים ו-18 שבועות, בממשלתו השלישית של בן גוריון, התפטר השר החרדי הראשון מהממשלה. זאת על רקע התנגדות אגודת ישראל לשירות לאומי לבנות והדיון על שירות נשים בצה"ל. הוא המשיך להיות חבר כנסת עד לכנסת השביעית, אותה פתח כמ"מ יו"ר הכנסת, מתוקף היותו זקן חברי הכנסת.
הרב לוין ז"ל יצחק מאיר לוין הוא היוזם הראשון של 26 הצעות חוק פרטיות שנכנסו לספר החוקים, וחבר בוועדת החקירה הראשונה בישראל שהוקמה לבדיקת אירועי אלטלנה. כאשר התמנתה גולדה מאיר לראשות הממשלה, הביע את התנגדות אגו"י להעמדת אשה בראשות המדינה.
במקביל, בזמן שאגודת ישראל הנשמעת להוראות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ונמצאת באופוזיציה, מונה לבנימין מינץ מפועלי אגודת ישראל לשר הדואר, בממשלת ישראל התשיעית. החלטתו להיכנס לממשלה הביאה לקרע בין אגודת ישראל לפועלי אגודת ישראל, ומינץ אישית הוחרם כמי שהמרה את פי מועצת גדולי התורה.
עד המהפך ב-1977 לא הצטרפה שוב מפלגה חרדית לקואליציה. לאחר המהפך הפוליטי ב־1977 הצטרפה המפלגה לקואליציה בראשותו של מנחם בגין. עם זאת, המפלגה שמרה מרחק מהממשלה, ובמשך שנים גם לא כיהנו כסגני שרים, אלא רק כראשי ועדות בכנסת.
החידוש הספרדי
אחריו במשך שנים לא נראה שר חרדי סביב שולחן הממשלה, עד להקמת ש"ס. בבחירות לכנסת האחת עשרה, שנערכו בשנת 1984, הופיעה מפלגה חדשה, ש"ס, בראש הרשימה הועמד הרב יצחק פרץ. תנועת ש"ס זכתה בבחירות אלו ל-4 מנדטים והייתה הפתעת הבחירות.
יו"ר התנועה, הרב פרץ, כיהן כשר הפנים בממשלת האחדות של שמיר ופרס ושר הקליטה בממשלתו של יצחק שמיר. בהמשך מונה לשר הפנים אריה דרעי. לאחר הבחירות בשנת 1992 חברה ש"ס לשמאל והצטרפה לממשלת ישראל העשרים וחמש בראשות יצחק רבין. בעקבות החלטת בג"ץ כי אריה דרעי אינו יכול להמשיך בכהונתו כשר הפנים עקב כתב האישום נגדו ובעקבות חתימת הסכמי אוסלו פרשו אנשי ש"ס מהממשלה בספטמבר 1993.
בניגוד ליהדות התורה, המפלגה החרדית-אשכנזית, ש"ס מיוצגת בממשלה ועמדותיה קרובות יותר להשקפה הציונית. כמעט מהיום הראשון שריה מכהנים בקבינט, לוקחים חלק פעיל בה ולעיתים רבות עלו ראשי המדינה למנהיגה הרוחני מרן הגר"ע יוסף זי"ע בכדי לקבל את האצבע של השר התורן מש"ס בעדי או נגד פעולה צבאית כזו או אחרת.
מוסד הסגן במעמד
ביהדות התורה המשיכו להתנזר מהממשלה למשך שנים ארוכות נוספות. עד לשנת 1984, אז מונה ח"כ דאז הרב מנחם פרוש ז"ל לסגן שר העבודה והרווחה, ללא שר מעליו, והביא לעולם החרדי את המושג סגן שר במעמד שר. חבר הכנסת צ'רלי ביטון עטר נגד ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין אגודת ישראל, לפיו חברי הכנסת מנחם פרוש ואברהם ורדיגר ימונו לסגני שר במשרד העבודה והרווחה ובמשרד לענייני ירושלים, ולא ימונו שרים במשרדים אלה. בית המשפט קבע כי לפי הוראות חוק יסוד: הממשלה סגני השרים לא יכולים ליהנות ממעמד שר, אך לא נדרש לסוגיית תפקודם של המשרדים.
בהמשך גם דגל התורה הלכה בדרך הזו, והרב אברהם רביץ ז"ל כיהן בשנים 1990-1992 כסגן שר השיכון, בשנים 2001-2003 כסגן שרת החינוך, ובשנת 2005 מונה לסגן שר הרווחה בלי שר מעליו. ח"כ משה גפני כיהן בשנת 1990 כסגן שר הדתות.
בשנת 2009 עתרה ההסתדרות הרפואית בישראל נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדרישה למנות שר במשרד הבריאות, בו מונה רק סגן שר, יעקב ליצמן. בג"ץ דחה את העתירה, בנימוק שהיא מצויה במתחם הסבירות.
הצרות המשפטיות
ואז, ויהיו היום, בשנת 2015 בג"ץ שינה את דעתו. יש עתיד נשלחו לאופוזיציה ויעקב ליצמן חזר למשרד הבריאות. הם לא אהבו את זה ועתרו לבג"ץ, שפסק כי "מוסד 'סגן השר במעמד שר' אין לו תוקף, וככל שנהגו בו – חלף מן העולם ללא שוב".
בעקבות פסק דין זה, מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל החליטה לשנות החלטה קודמת של המועצה לפיה חברי הכנסת מטעם אגודת ישראל לא יישאו בתפקידי שרים והתירה לליצמן להתמנות לשר הבריאות.
בשנת 2017 הודיע ליצמן על התפטרותו מן הממשלה, בשל המשך עבודות רכבת ישראל בשבת, בתחילת 2018 אישרה הכנסת תיקון לחוק יסוד: הממשלה המאפשר כהונה כסגן שר כאשר פורמלית ראש הממשלה הוא השר, דבר שאיפשר את חזרתו של ליצמן לתפקיד סגן שר הבריאות.
בעקבות כתבי האישום נגדו התפטר ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו מתפקידו כשר הבריאות, וליצמן שוב מונה לשר הבריאות, ולאחר מכן לשר הבינוי והשיכון.
כעת, עם חזרת החרדים לקואליציה, בחרו בדגל התורה על האפשרות למנות את משה גפני או אורי מקלב לשר או סגן שר במעמד שר, והחליטו להסתפק בסגן שר רגיל. מנגד, באגודת ישראל ישברו שיא עם מינוי 2 שרים, יצחק גולדקנופף לשר הבינוי והשיכון ומאיר פרוש לשר לענייני ירושלים ומסורת.
האם יישבר שיא נוסף, והפעם לראשונה בהיסטוריה, ושר מיהדות התורה יהיה בקבינט המדיני ביטחוני? נמתין בסבלנות ונראה מה יכריעו מרנן ורבנן גדולי ישראל.
האם מועצת גדולי התורה ישבו והתירו לרי"ם לווין לקבל תפקיד שר ??
חד משמעית – כן