הנגיד באזהרה חריגה: “אם ההסכמים הקואליציוניים ימומשו – האינפלציה תוסיף ותעלה”

נגיד בנק ישראל אמיר ירון התייחס למהלך של בנק ישראל שהעלה את הריבית בפעם השביעית ברציפות ב0.5 אחוז ואמר כי “אני מעריך שהאינפלציה עוד צפויה לעלות לפני שתחל להתמתן ולרדת”. “ההשפעה של עליית הריבית על האינפלציה תמיד מתרחשת בפיגור של זמן מה, יש מדינות ובפרט ארה”ב שבהן ניתן כבר לראות התמתנות של עליות המחירים, ולכן הבנקים המרכזיים החלו להאט את קצב עליות הריבית. אם ההסכמים הקואליציוניים ימומשו – האינפלציה תוסיף ותעלה”, הוסיף ירון.

“אינפלציה גבוהה כרוכה באי ודאות ובקושי לקבל החלטות ברמת משק הבית והעסק, הנפגעות העיקריות הן השכבות החלשות. ככל שנאפשר לאינפלציה להשתרש יהיה קשה יותר למגר אותה, ואז נצטרך להעלות את הריבית עוד יותר”, אמר ירון והמשיך: “אנחנו נחושים למגר את האינפלציה כדי להבטיח יציבות מחירים”. עוד אמר הנגיד כי בהמשך יביע התייחסות להתנהלות הממשלה החדשה בתחום הכלכלי.

“לצד האינפלציה בפועל, הציפיות והתחזיות לאינפלציה מספקות לנו מידע חשוב לאופן בו השחקנים בשוק רואים את המצב הכלכלי ואת השפעת המדיניות על האינפלציה. ואכן, הציפיות והתחזיות לשנה הקרובה מהמקורות השונים מצביעות כי במהלך השנה הקרובה צפויה האינפלציה לחזור אל תוך תחום היעד שעומד על 1-3 אחוזים. כך גם עולה מתחזית חטיבת המחקר שפורסמה היום, עליה ארחיב בהמשך. בנוגע לתקופה הקרובה, התחזיות מראות כי האינפלציה השנתית תעלה במעט עוד לפני שתחל להתמתן ולאחר מכן לרדת”, הוסיף.

לדבריו, “הציפיות לאינפלציה משוק ההון לטווחים שמעבר לשנה הקרובה, מצויות בתוך תחום היעד. זהו אינדיקטור חשוב למשק ולאפקטיביות של המדיניות המוניטרית. עיגון הציפיות בתוך תחום היעד מהווה הבעת אמון של השווקים במדיניות הננקטת על ידי הוועדה המוניטרית. חשוב להבין כי עיגון הציפיות נקבע במה שאנחנו הכלכלנים מכנים “שיווי משקל” – כלומר, הציפיות מעוגנות בין היתר תוך לקיחה בחשבון של המדיניות שבה אנו נוקטים. ההחלטה היום עולה בקנה אחד עם המשך עיגון הציפיות קדימה”.

הנגיד הוסיף, “בנוסף, אנו מצויים כבר בסביבה מרסנת. במסגרתה הריביות הריאליות לאורך העקום עלו בחודשים האחרונים ומצויות בטריטוריה חיובית לכל אורכו. זוהי תוצאה של המדיניות שבה נקטנו בחודשים האחרונים, עת ביצענו העלאות ריבית מהירות יחסית, תהליך המכונה Front Loading. ההחלטות העתידיות לגבי המשך המדיניות והקצב שבו היא תיושם ייגזרו מהנתונים שיעמדו בפני הוועדה המוניטרית ומההערכות לגבי התפתחות האינפלציה. זאת, בשים לב לעובדה שהעלאות הריבית עד כה יושמו בקצב מהיר יחסית ולכך שההשפעה של העלאות הריבית על האינפלציה מתרחשת בפיגור של זמן מה”.

עוד אמר, “האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות בעולם. לצד זאת, בחלק מהמדינות ניתן לראות סימנים ראשונים של התמתנות האינפלציה, ובפרט בארה”ב. במרבית המדינות האינפלציה נמצאת משמעותית מעל יעדי הבנקים המרכזיים ולפיכך, ההידוק המוניטרי בעולם נמשך גם הוא. אך ניתן לראות כי הבנקים המרכזיים המובילים החלו להאט את קצב העלאות הריבית ולאותת על המשך האטה בקצב”.

“לצד כל אלה, קצב הצמיחה של המשק הישראלי גבוה ביחס למדינות אחרות והתוצר נמצא בקרבת המגמה ארוכת הטווח שלו. האינדיקטורים השונים לפעילות מעידים על ציפיות להמשך פעילות כלכלית ערה יחסית. שוק העבודה מוסיף להיות מאופיין כשוק הדוק, למרות היחלשות מסוימת בנתונים של החודשים האחרונים. שיעור האבטלה שעלה מעט נותר נמוך ושיעורי התעסוקה שירדו מעט מוסיפים גם הם להיות גבוהים. אינדיקטור חשוב לניתוח שוק העבודה הוא התפתחות המשרות הפנויות. אנחנו עדים לירידה קלה בתקופה האחרונה במספר המשרות הפנויות, אך עדיין מדובר על מספרים גבוהים ברמה היסטורית”.