פרשת "המימד החמישי", הסוף: הפרקליטות החליטה לסגור את התיק הקשור לגנץ

פרקליט המדינה, עמית איסמן, אימץ היום (שלישי) את המלצת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ופרקליטות מחוז ירושלים, והחליט לסגור את תיק החקירה בפרשת "המימד החמישי", החברה שבראשה עמד כזכור יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ.

במהלך 2019 פרסם מבקר המדינה דו"ח בנושא "מערך הרכש במשטרת ישראל", במסגרתו תוארו, בין היתר, כשלים הנוגעים להתקשרות בין משטרת ישראל לבין חברת המימד החמישי. מדובר בהתקשרות שנועדה לבחון התאמה של פלטפורמה טכנולוגית של בינה מלאכותית בעבודת המשטרה והטמעתה.

בעקבות הכשלים שפורטו בדו"ח המבקר, התקבלו מספר פניות אצל היועץ המשפטי לממשלה, בעקבותיהן נפתחה בדיקה שבהמשך הפכה לחקירה פלילית. תחילה נוהלה החקירה ע"י משטרת ישראל, אך בהמשך החליט היועמ"ש דאז כי החקירה תבוצע ע"י רשות התחרות.

רשות התחרות, בליווי פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי), ערכה חקירה רחבת היקף ומעמיקה, במסגרתה נחקרו באזהרה 15 חשודים עובדי חברת המימד החמישי וכן נגבו עדויות מגורמי משטרה שונים. בתום בחינת חוות הדעת שהובאו בפניו, וליבון עד דק של הסוגיות הכרוכות בתיק זה עם הגורמים שליוו את החקירה, אימץ פרקליט המדינה את המלצת פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) ומשנהו לעניינים פליליים, לסגור את התיק נגד החשודים בשל עילות שונות, לפי העניין.

החשד העיקרי האחד שעמד בבסיס החקירה היה להצגת מצג שווא שיווקי, שהתבטא בכך שעובדי החברה הציגו למשטרה נתונים שגויים הנוגעים לפרק הזמן בו החברה פעילה, למספר הלקוחות שהתקשרו עם החברה ולמידת המוכנות של המוצר.

בעניין זה הוחלט ביחס לחשוד המרכזי – סמנכ"ל המכירות של החברה – כי הראיות שנאספו בחקירה אינן מבססות קשר סיבתי בין הנתונים השגויים לבין התקשרות המשטרה עם המימד החמישי, ואף לא בין הנתונים השגויים לבין הסיווג הסופי של הפטור ממכרז. בנוסף, הנתונים השגויים אינם עולים כדי מצגי שווא ברף הנדרש במשפט פלילי. לגבי החשודים הנוספים שנכחו בפגישה בה הוצגו הנתונים השגויים, לא ניתן להוכיח במידה הנדרשת במשפט פלילי את מודעותם למסירת הנתונים השגויים.

החשד העיקרי השני היה להצגת מצג שווא טכנולוגי, לאחר שעובדי החברה הציגו לכאורה בפני אנשי המשטרה יכולות פענוח אלגוריתמיות כאילו הן נעשו בצורה אוטומטית ועצמאית ע"י מערכת מבצעית מלאה, על אף שבפועל הייתה התערבות אנושית בדרך של מיון ראשוני אנושי של קבצי המידע.

בפרקליטת הסבירו כי "גם ביחס לחשד זה לא נמצאה תשתית ראייתית מספקת לכך שהיכולות הטכנולוגיות שהציגו החשודים למשטרה עולות כדי מצג שווא ברף הנדרש במשפט פלילי, בין היתר משום שנראה כי המערכת פעלה בצורה אוטומטית ברמה כזו או אחרת. בנוסף, הראיות לא איפשרו להראות באופן חד-משמעי מהו המצג המדויק שהציגו אנשי המימד החמישי למשטרה בשלב בדיקת היכולות, וממילא לא ניתן להוכיח אם אכן היו פערים בין היכולות עצמן לבין מה שהוצג לגביהן".

"לכך התווספה העובדה שלא הייתה הגדרת ציפיות ברורה מצד המשטרה באשר ליכולות הטכנולוגיות שעל חברת המימד להציג טרם ההתקשרות עימה. היעדר הגדרה כאמור העלה קושי אינהרנטי בהוכחת מודעותם של החשודים לציפיות המשטרה ולקיומו של מצג שווא", הוסיפו.

בכיר מח"ש לשעבר ח"כ משה סעדה (הליכוד) תקף בתגובה: " ‏בניגוד להמלצת הפרקליטה המטפלת, לא חקרו את הפרשה, סרבו להעבירה לחקירת מחש ובמקום זאת העבירו את התיק לקבורת חמור לגוף חקירות שלא מתמחה בחקירות פליליות. מה הם מסתירים?".