החשש מעימותים בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, עם ביטולים של חברי הממשלה מהשתתפות בטקסים שונים, הביא הלילה (ראשון) את יושב ראש מפלגת ‘המחנה הממלכתי’, הרמטכ”ל לשעבר ח”כ בני גנץ, לקרוא למחנה שלו – מחנה המרכז-שמאל – שלא לבצע פרובוקציות ועימותים במהלך היום שיחל מחר בשעות הערב.
“ברגעים אלו יש אמא שנשימתה נעתקה, כי לרגע הייתה בטוחה שראתה את בנה חוזר הביתה, אך מהר מאוד הבינה שזה חייל אחר שחוצה את הכביש, והוא דומה לו. רק דומה. יש אבא שלא יזכה לראות שוב את החיוך של בנו”, כתב חבר הכנסת גנץ בחשבון הטוויטר שלו הלילה.
“משפחות שלמות ששילמו את המחיר היקר ביותר, ששגרת חייהן פצועה, כואבת וחסרה. עבורן אנחנו חייבים לעצור, ולו ליום אחד, ולזכור”, הוסיף. לדבריו: “מחר בשעה 20:00, אני לא אחשוב על מה אמר שר כזה או שר אחר. אני אעמוד דום ואיזכר בפנים ובשמות כולם. באומי, חברי הטוב שנפל בלבנון. בערן שמיר, שהיה סגן מפקד הסיירת בהיתקלות עם מחבלי החיזבאללה במרג’ עיון ובמילים האחרונות ששמעתי אותו אומר בקשר”.
“בחמשת הקצינים הנוספים שאיבדתי בזה אחר זה – יואל דיליאן, זיו ברגור, אורי אזולאי, נדב מלוא ואיתן בלחסן זכרם לברכה, ובעוד רבים מדי מפקודיי, מפקדיי ורעיי לנשק. כמפקד שכול, יום הזיכרון שלי הוא דרכם של הנופלים ומסען של המשפחות השכולות ומשפחות השבויים והנעדרים. הלוואי שנדבר יותר עליהם, ושנחבק אותם יותר. רק ליום אחד”, הוסיף לסיום.
מעניין שהפעם הזאת גנץ לא הוסיף את המשפט שאמר בשבוע הקודם בהקשר הזה “ל-מ-ר-ו-ת שאני מבין את המשפחות המוחות כנגד הרפורמה המשפטית…” ואידך זיל גמור…
גנץ ממש זאב בעור כבש
העליה של גנץ בסקרים ממחישה את שטחיות ההמונים והזיכרון הציבורי הקצר כל כך
רק לפני שלושה חודשים, עורר גנץ סערה לאחר שהצית את האש ועודד מרידה, כאשר אמר: “נרעיד את המדינה, הזמן לצאת לרחובות”, וכן פנה לנתניהו ואמר: “האחריות למלחמת אחים עליך”
כלומר גנץ הבין שקריאתו המשלהבת להמונים לשטוף את הרחובות באנרכיזם תרמה תרומה גדולה לערער היציבות, הצמיד לכך משפט שהדבקו יחד עם דבריו הקודמים מהווה קריאה למלחמת אחים, משמעות דבריו הם להרעיד את המדינה ולדרדרה אל עבר מלחמת אחים, תוך הצדקתה בסירוב נתניהו לעצור את הרפורמה.
גנץ נבהל מהמשוב הרותח שספג מהציבור, מהפוליטקאים ואפילו מחבירו למפלגה אייזנקוט, והחליט לעטות על פניו מסיכה, ממצית האש החליף באחת את תדמיתו לכבאי מבוגר ואחראי. תוך שלוש חודשים זה עבד. הציבור שכח מי הצית את האש ומתרפק על המצית כמושיע. אבסורד! לא יאומן כי יסופר!
עכשיו גנץ ממשיך לעטות את המסכה של הכבאי האחראי, או הכבש במשל, ומידי פעם משחיל דברי עידוד (“הבנה”) לאנרכיסטים עמם משתתף בהפגנות ובוחר במילים המגשימות את עצמם בדבר סכנות ביטחוניות, כלכליות וכו’. כך על הדרך מבאיש יחד עם חבריו את עם ישראל בפני העולם ומסב נזק הרסני בלתי הפיך