מתקפה חרדית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. עיתן 'המבשר' המזוהה עם סיעת שלומי אמונים באגודת ישראל, תוקף היום (שישי) את התנהלות הליכוד בנוגע לחוק הגיוס ופסקת ההתגברות.
תחת הכותרת "חרדה בעולם התורה מהכוונה להפר את כל הסיכומים בנוגע להסדרת מעמד בני הישיבות", המתפרסמת בעמוד הראשון של העיתון, נכתב בין היתר כי "ביהדות הנאמנה מביעים מחאה על אלו שממסמסים כל סיכום והבטחה עם פשרות שמעקרות את העיקר".
כתב המבשר טוען כי הויתור על פסקת ההתגברות, "מדובר בהפרה בוטה נוספת של ההסכם הקואליציוני שנחתם עם יהדות התורה, במסגרתו התחייב רה"מ נתניהו לחוקק את פסקת ההתגברות בכדי לשמר את החוק שיחוקק להסדרת מעמד בני הישיבות ואברכי הכוללים שתורתם אמונתם".
"במסגרת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה נחתם כי לצד קידום מיידי של חוק העונה לדרישות מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, תחוקק הממשלה את חוק יסוד לימוד התורה ואת פסקת ההתגברות, בכדי להבטיח שהסדרת מעמד לומדי התורה תישמר לאורך זמן".
"הכוונה לוותר על פסקת ההתגברות מצטרפת לסחבת המתמשכת בחקיקת התיקון לחוק שירות ביטחון, שהובטח בהסכם חתום לקדמו לפני אישור תקציב המדינה. לפני התקציב הוחלט לדחות את החקיקה והובטח כי יחוקק מיד לאחר מכן, אך גם התחייבות זו הופרה. בהמשך ביקשו לדחות את כל הליכי החקיקה בנושא בחצי שנה, ורק מלחמה עיקשת של הנציגות החרדית מנעה זאת והושגה הסכמה להתחיל באופן מיידי בקידום החוק".
העיתון המשיך: "אך למרבה התדהמה, גם הסכמה זאת הופרה, ובמקום להביא לממשלה כבר השבוע תזכיר חוק לעיון הח"כים והשרים, כפי שהובטח באופן מפורש בפגישה בראשות ראש הממשלה לפני שבועיים, הוגשה לממשלה במחטף הצעת מחליטים המבקשת לקבעה את אי הסדרת מעמד בני הישיבות, מבלי תאריך יעד לסיום קידום תהליכי החקיקה".
"בו בעת מתברר כי בכוונת הממשלה לקדם בהליך בזק חוק שיסדיר את המשך הגיוסים לשירות לאומי אזרחי. הצעת החוק תעלה להצבעה על ידי השרה א' סטרוק כבר בישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב ובאותו היום בוועדת שרים לחקיקה, ועדת הכנסת צפויה לתת להצעה פטור מחובת הנחה, כך שהוא יאושר כבר ביום שני הקרוב בקריאה ראשונה, ובשבוע שלאחר מכן בקריאה שנייה ושלישית".
לסיום נכתב כי "נציגים חרדים הביעו פליאה מההתנהלות בנושא ותהו כיצד ייתכן שהממשלה מתכוונת לחוקק חלקים אחרים הנוגעים לחוק בהליך בזק ומהיר תוך שבוע וחצי, בו בזמן שאחד מנושאי הדגל בסטטוס-קוו מאז קום המדינה זוכה לזלזול מחפיר מצד כמעט כל הנוגעים בדבר, כשעל הכף מונח יכולתם של רבבות לומדי התורה ללמוד במנוחת הדעת וללא טרדות לגבי מעמדם החוקי".
"בציבוריות החרדית מזהירים בתוקף מהמשך המצב בו גורמים אינטרסנטים המתיימרים לייצג את היהדות הנאמנה ממסמסים כל סיכום, בין אם בכתב ובין אם בעל פה, ומסכמים ללא סמכות וללא אחריות לפשרות שמעקרות את עיקר העיקרים שהובילו להצטרפות יהדות התורה לקואליציה ותמיכתם בהקמת הממשלה".
לפי הזיגזג של נתניהו נראה שהוא מושתל של השמאל
אתה חושב שבשמאל כולם אויבים, ובימין כולם אוהבים?! חכה ליום שאחרי, הכל פוליטיקה…
מה שנכון שבשמאל היינו מקבלים יותר "בלי לחשוש"
אסור לכפות על אנשים לעשות פעולה שהיא נגד רצונו או נגד אמונתו זה לא נקרא דמוקרטיה זה נקרא חטיפה במסווה של דמוקרטיה יש בנות סמינר שהם התקלקלו בצבא הם כבר חילוניות ויש כאלו שהצבא כל כך השפיע עליהם והם התקלקלו והם נלחמות בחרדים ככה זה עובד הם לוקחים לחרדים אנשים ומפעילים אותם נגדם. החרדים גם עושים ככה הם מחזירים אנשים בתשובה הופכים אותם לחרדים כמו גלגל עד הגאולה השלימה
ב"ה
אם לא יוארך חוק הגיוס יצאו בחורי הישיבות יפתחו במרי אזרחי משלהם.
המוצא היחידי הוא צבא מקצועי.
אכן שבג"צ קבע שיש צורך בהסדרה של חקיקה ראשית לגבי המדיניות של דיחוי גיוס בחורי ישיבות.
אבל זה לא אומר בהכרח שבהיעדר הסדר בחקיקה ראשית יחוייב גיוס כללי לבחורי ישיבות.
זה אומר שהמדינה מבחינה משפטית בקראת עבריינית שלא נשמעה לפסיקת בג"צ ולא הסדירה בחקיקה ראשית את מה שנדרשה.
זה המשמעות של מועד פקיעת החוק.
בפועל אין הסדרה אבל גם אין חקיקה שמחייבת גיוס בחורי ישיבות. הדבר נתון לפי סעיף 13 בחוק לשיקול דעת של פוקד, בדיוק כפי שנעשה עם הערבים על סמך סעיף זה, שאומר "פוקד רשאי" בדרך כלל בפסיקה רשאי זה רשאי ולא חייב יש מקומות מסויימים שזה מתפרש לפי הנסיבות – חייב, כאן זה לא הנסיבות ובעניין פטור לערבים ערבים זה כבר פורש רשאי ולא חייב.
צריך להבין שאין בכלל חוק שמחייב גיוס אף אזרח. סעיף 4 לחוק יסוד : הצבא קובע כי "החובה לשרת בצבא והגיוס לצבא יהיו כפי שנקבעו בחוק או מכוחו". בפועל , מרבית ההסדרים המפרטים את הפעלתו הסדירה של הצבא, ובכלל זאת גם הסדרי הגיוס לצבא, מעוגנים בפקודות הצבא ולא בחקיקה ראשית או בחקיקת משנה.
רוב ההסדרים החלים בענייני גיוס מעוגנים בקובץ הוראות קבע למתקני אגף כוח אדם ("הקמ"א") , המוצא על ידי ראש אכ"א ונחשב ל"פקודות כלליות אחרות" ההקמ"א אינה קובעת הסדרי גיוס אלא רק מדיניות מכווינה לרשויות הגיוס.
הפוקד, בהפעילו שיקול דעת בשאלה אם לקרוא ליוצא צבא ערבי לשירות ביטחון , פועל בהתאם להנחיות שבהקמ"א.
ברובד מעל זה מצויות פקודות מטכ"ל, ומעל זה הוראת הפיקוד העליון. את הוראות פיקוד העליון מוציא הרמטכ"ל באישור שר הביטחון.
כאן קבעו בהחלטת ממשלה הנחיות לשר הביטחון שיורה בשרשור עד לרמת הפוקד שלא לקרוא בצו לגיוס בני ישיבות
זה מודל שקיים כבר להבדיל אצל הערבים ועוד מיעוטים.
ההוראה הכללית העקרונית העוסקת במדיניות גיוס בני מיעוטים לצבא היא הוראת קבע למתקני אגף כוח-אדם, מג -01 01 – גיוס בני מיעוטים, אשר הוצאה על ידי ראש אגף כוח אדם בפברואר 1986 למניינם . לפי ההסדר המצוי בהקמ"א הפוקד מנוע מלקרוא לשירות ביטחון ליוצאי צבא בדווים, ערבים מוסלמים וערבים נוצרים. זה לשון ההוראה:
"19 . ככלל לא תגויס אוכלוסייה זו לשירות בצה"ל. אנשים שיביעו רצונם להתגייס ויפנו לגורם כלשהו בנדון , יופנו ללשכת הגיוס באיזור מגוריהם".
אם פוקד לא יגייס, הוא לא עובר על החוק, לכל היותר תבוא טענה של אכיפה בררנית כלפי המגוייסים הלא חרדים.
טענה זו לא תוכל להרחיק לכת כי בג"צ לא יעז לעצור את כל הליך הגיוס, זה יפגע מבחינתם אנושות בבטחון המדינה.
ואם בג"צ כן יעז, זה לא נוגע באופן ישיר לחיוב גיוס בחורי ישיבות.
כאמור במקביל, בג"צ יוכל לקבוע שהממשלה עבריינית משלא דאגה מבעוד מועד להסדרה בחקיקה ראשית. אבל לבג"צ אין סמכות לקבוע חובת גיוס על בני הישיבות. הוא לא מוסמך גם לשיטתם מבחינה משפטית.
אם בג"צ למרות כל האמור, יעשה לבסוף להיפך ממה שמורה ההגיון המשפטי ויורה על גיוס חובה כללי. הרי זה יהיה אחד מהפעולות הדורסניות והאנטי משפטיות שהוא עשה מימיו.
אז מה הפתרון? צבא מקצועי. או שה-כ0ל יתפרק כאן במדינה ויתפוצץ. החרדים לא הולכים להיות סמרטוטים ולא אובייקטים של אף אחד. לא להתבלבל!!