מליאת הכנסת אישרה אמש (שני) את פיצול הצעת החוק העוסקת במעמדו, סמכויותיו ואופן מינויו של היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי. ההחלטה התקבלה ברוב של 59 חברי כנסת שתמכו מול 45 שהתנגדו, לאחר שוועדת החוקה אישרה מוקדם יותר את המהלך.
מדובר בהצעת החוק של חברי הכנסת חנוך מילביצקי, יצחק קרויזר וחברי כנסת נוספים, שאותה מוביל בוועדה יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן. בקואליציה מסבירים כי הפיצול נועד לאפשר קידום ממוקד ומהיר יותר של רכיבי החקיקה השונים, וכי כבר בימים הקרובים תמשיך הוועדה בהכנת חלקה הראשון של ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.
רוטמן בירך על אישור הפיצול ואמר כי "הדרך להעברת החלק הראשון של חוק הפיצול נסללה", והוסיף כי ימשיך לקדם את המהלך "בנחישות" מתוך תפיסה שלפיה מדובר במהלך דמוקרטי נדרש.
במקביל, ועדת החוקה הפיצה לאחר אישור הפיצול את נוסח הצעת החוק המפוצלת – "חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו-2026" – וקבעה כי הסתייגויות יוגשו עד היום (שלישי) בשעה 18:00. לאחר מכן צפויה הוועדה להתכנס לישיבת הנמקת הסתייגויות, כאשר באופוזיציה כבר מחו על לוח הזמנים הקצר.
הדיון אתמול בוועדה עסק בין היתר באחת הסוגיות הרגישות ביותר בהצעה: מעמדם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה והאם יש לנתק את כפיפותם המקצועית ליועץ המשפטי לממשלה. רוטמן הודיע כי אינו תומך בהסדר שיקנה ליועצים המשפטיים במשרדים עצמאות מלאה, ואף הבהיר כי אם תוגש הסתייגות המבקשת לשמר את המצב הקיים – שבו כפיפות היועצים מעוגנת בהחלטת ממשלה – הוא נכון לקבלה.
לדבריו, אין מקום לייצר מצב שבו כל משרד ממשלתי ידבר "בקול משפטי אחר", וכי ההסדר הקיים מבוסס על עקרונות ועדת אברמוביץ' והוא מונע פיצול מדיניות בתוך הרשות המבצעת. מנגד, ח"כ אביחי בוארון, שהצעת חוק מטעמו מוזגה לנוסח הרחב, ביקש להחזיר את המנגנון המקורי שהציע – כזה שיקנה ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה עצמאות מקצועית רחבה יותר.
גם באופוזיציה תקפו את המהלך. ח"כ אורית פרקש-הכהן טענה כי מחיקת הסעיף הנוגע לכפיפות היועצים המשפטיים מכשירה את הקרקע לשינויים מרחיקי לכת בהמשך, וח"כ קארין אלהרר אמרה כי הממשלה פועלת באופן שיטתי נגד היועצת המשפטית לממשלה.
ביקורת חריפה נשמעה גם מצד הייעוץ המשפטי של הוועדה. היועץ המשפטי של ועדת החוקה, עו"ד ד"ר גור בליי, הזהיר כי שני הרכיבים המרכזיים בהצעה – האפשרות להתגבר על חוות דעת היועץ המשפטי ומתן אפשרות לייצוג נפרד לממשלה תוך חסימת היועץ מלהתייצב בבית המשפט – משנים באופן מהותי את תפקיד היועמ"ש ומחלישים את יכולתו לשמש גורם בקרה פנימי אפקטיבי על פעולות הממשלה.
בליי התריע במיוחד מפני השלכות ההסדר בתחומי הפלילים והבחירות, וטען כי במתכונתו הנוכחית החוק אינו כולל בלמים מספקים. הוא גם מתח ביקורת על הסעיף המחייב את הממשלה לקבוע בתוך 30 יום הליך מינוי חדש ליועמ"ש, ואמר כי מדובר בלוח זמנים שעלול להוביל להליך מנהלי פגום.
רוטמן, מנגד, השיב כי חלק מן ההערות אינן משפטיות במהותן אלא נוגעות לשיקול דעת ציבורי ומנהלי, והבהיר כי מבחינתו מדובר במהלך חקיקה לגיטימי שנועד להסדיר מחדש את מערכת היחסים בין הממשלה לבין מוסד הייעוץ המשפטי.
כעת, לאחר אישור הפיצול במליאה, צפויה ועדת החוקה להאיץ את קידום החלק הראשון של ההצעה לקראת אישור סופי בכנסת – כשברקע נמשכת ההתנגשות החריפה בין הקואליציה לאופוזיציה סביב אחד מחוקי הליבה של הרפורמה המשפטית.
