ההפיכה המשפטית נמשכת: בג"ץ ידון היום (חמישי) לראשונה באפשרות כי יקים הרכב שידון בשאלה האם ביכולתו להתערב בחקיקת חוק יסוד שחוקקה הכנסת, בנוגע לחוק הנבצרות, המהווה תיקון לחוק יסוד הממשלה.
התיקון קובע כי ניתן להוציא ראש ממשלה לנבצרות רק על רקע נפשי או פיזי, וכי במידה וראש הממשלה לא מוציא את עצמו לנבצרות, נדרש רוב עצום של 3/4 מהממשלה לעשות זאת. החוק – תגובה לניסיון של היועמ"שית גלי בהרב מיארה לדון בנבצרות ראש הממשלה בנימין נתניהו בגלל הרפורמה המשפטית.
לראשונה בהיסטוריה, עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה היא כי יש לבטל את החוק, למרות שמדובר בחוק יסוד. היועמ"שית טוענת כי בין היתר החוק נועד "לשחרר את ראש הממשלה ממגבלות בתחום טוהר המידות ולפטור אותו מההשלכות המשפטיות שלדעתו היו עלולות לנבוע מהפרת החובה שלא לפעול בניגוד עניינים", כאשר לעמדתה "נחצה קו הגבול ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת" כך שיש להורות על ביטול החוק.
מנגד, יועמ"שית הכנסת, שגית אפיק, שסבורה שעל בג"ץ לדחות את העתירות, פנתה באופן חריג לבג"ץ. אפיק ביקשה מבג"ץ להשלים את חוות הדעת של הכנסת בנוגע לעתירה בעקבות התקדימיות שבחוות הדעת של היועמ"שית בהרב-מיארה.
בבקשה של אפיק נכתב כי "לא ניתן להפריז בתקדימיות שבעמדת היועצת המשפטית לממשלה, וזאת בשני היבטים. הראשון – בית המשפט מעולם לא הכריז על בטלותו של חוק יסוד, והיועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט לעשות זאת לראשונה. השני – מצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט הנכבד להכריז על בטלותו של חוק הוא מאורע נדיר, ומצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבית המשפט להכריז על בטלותו של חוק יסוד הוא מאורע שמעולם לא אירע".
ראש הממשלה נתניהו הגיש תגובה בה טען כי לבג"ץ אין סמכות לפסול חוקי יסוד, וכך גם הכנסת אשר כתבה בתגובתה כי לכנסת "כרשות מכוננת, רק לה – כנציגתה הנבחרת של העם – נתונה לגיטימציה דמוקרטית לקבוע את כללי המשחק ואת עקרונות היסוד של המשפט בישראל".




















