סקר בצל המלחמה: כמה גבוה האמון בצה"ל ומה תפקיד התקשורת

לפני כשבוע וחצי רעדה האדמה בישראל. חייהם של תושבי חבל ארץ שלם נגדעו, ומדינה שלמה יצאה למלחמת פתע שאיחדה את הציבור בישראל, ברוח ישראלית ייחודית שכולנו רואים אותה בחזית ובעורף.

המלחמה מגיעה לאחר שנה דרמטית של מחלוקת קשה שהגיעה לכדי קרע חמור בחברה הישראלית מזה שנים רבות. המצב המורכב הזה מציף כמה שאלות שמרחפות בחלל השיח הציבורי גם בימים הקשים הללו של אבל, דאגה והיערכות למלחמת קיום שחייבים לנצח בה, במסגרת השבת הביטחון, ההרתעה וסגירת חשבון עם האויבים המקיפים את ישראל.

חברת הסקרים דיירקט פולס של שלמה פילבר, ערכה סקר ראשון בסדרה, במדגם גדול במיוחד, של הלכי הרוח הציבוריים בעת המערכה.

במהלך השבוע האחרון הוקמה ממשלת חירום וקבינט ביטחוני מצומצם, המייצגת כיום 72 מנדטים בכנסת. אבל על פי הסקרים, אילו היו נערכות בחירות כיום, היו מצביעים למפלגות המרכיבות את ממשלת החירום כ-86 מנדטים, בהחלט רוב מכריע של העם.

האם לדעתכם יש להמתין עם תחקור האירועים, הכשלים והאחראים, עד לסיום המלחמה?

76% מהישראלים השיבו בחיוב (מתוכם גם 10% ממצביעי יש עתיד וישראל ביתנו שאינן בממשלת החירום), 24% חושבים שיש לטפל בתחקור ובהסקת מסקנות כבר עכשיו תוך כדי הקרבות, מתוכם אגב 9% מגיעים מהימין האידאולוגי שכנראה מפנה את האצבע המאשימה יותר כלפי ההנהגה הצבאית – ביטחונית.

מעבר לסיקור חדשותי ולדיווח על האירועים השוטפים, כיצד לדעתכם צריכה להתנהל התקשורת במהלך המלחמה?

16% השיבו כי "התקשורת צריכה להמשיך להעביר ביקורת ולמחות נגד הממשלה ומהלכיה במידת הצורך", לעומתם 86% מהמשיבים חושבים כי "בנוסף למידע ולדיווחים התקשורתיים, התקשורת צריכה להתגייס לחיזוק המורל הלאומי ולתמוך בלוחמים בעת הקרבות".

הנתונים המעניינים יותר בשאלה זו הם לגבי עמדתם של תומכי מפלגות האופוזיציה, אלו שלא נכנסו לממשלת החירום: 77% מתומכי יש עתיד, 76% מתומכי ישראל ביתנו, 47% מתומכי מפלגת העבודה ואפילו 34% מתומכי מרצ מעדיפים לתמוך בעמדה כי "התקשורת צריכה להתגייס לחיזוק המורל הלאומי ולתמוך בלוחמים בעת הקרבות" ולא להיפך.

ולבסוף, תוצאות של שאלה מעניינת ומעודדת, גם לאחר התחושה הקשה כי גם למערכת הצבאית – ביטחונית יש אחריות מסוימת לכשל, מעודד לראות כי לחברה הישראלית יש עדיין את האמון הגבוה ביותר בצה"ל מכל מוסדות השלטון האחרים במדינה:

77% נותנים אימון רב או רב מאוד בצה"ל, לעומת 17% שנותנים בצה"ל אמון ברמה בינונית ו-6% בלבד שאין להם כלל אמון בצה"ל.