הנרצח בפיגוע הירי, אלחנן קליין הי"ד הובא שעות ספורות לפני כניסת שבת למנוחות בחלקה הצבאית בהר הרצל שבירושלים. מאות בני אדם ליוו אותו בדרכו האחרונה. אלחנן קליין הי"ד, היה בדרכו חזרה ממילואים לאפטר קצר, כשנרצח בפיגוע ירי בכביש בין שבי שומרון לעינב שבשומרון.
רעייתו ספדה לו: "אלחנן יקר ואהוב שלי, אתמול השמיים שלי נפלו הכל התנפץ, הבעל שאהבתי האבא הלך ולא ישוב. ניסיתי לכתוב על מי שהיית ויצא מבולגן אבל מי שמכיר אותך כבר יודע לבד. איך מסכמים? תודה אלחנן על הקסם בחיים שהכנסת לחיי".
"לא הייתה שניה שלא ניצלת, ליום ההולדת שלי הפתעת קנית לי פסנתר כי ידעת שחשוב שאשקיע בתחביב כי כשלאמא טוב לכולם טוב. היית המקור והכתובת לכל, הראשון אצלי בהודעות, בשיחות. היית תמיד יודע לתקן הכל, הגבר גבר שלא ידע פחד. תמיד ידעת לתת נקודה אחרת על המציאות. תודה שנתת לי כוחות להתמודד מול כל מכשול".
היא סיפרה: "דיברנו מה נעשה אחרי המלחמה ומאז שהיא פרצה לא ידעתי מה ה' רוצה מאיתנו והימים עברו והמחשבות על פרידה הופכת לשגרה. היו לי מחשבות על סוף שעלו וירדו אבל ניסיתי לא לחשוב על זה. דיברנו על זה מה יקרה אם תמות, ואתה צחקת שהכל טוב והיה בסדר שאנחנו בגזרה הכי רגועה. כל מפגש איתך רציתי להצטלם כי הרגשתי שכל מפגש הוא האחרון".
"מסתבר שהיית יכול לחזור מוקדם יותר, אבל צצה פעילות ואתה היית חייב ללכת, לא להאמין שנהרגת שתי דקות מהבית. לפני שאתה חוזר לשמור על כל השאר, יש מחשבות על הדיוק שה' בחר בך מכולם, ובתוך ידעתי שזה יקרה כי בתוך תוכי ידעתי שזה טוב מידי, ואתה מהאלה שה' לוקח שיהיו קרוב אליו".
"אני בוכה על מה שלא הספקנו, על כל מה שתכננו לעשות ועל ילדים מתוקים שיגדלו בלי אבא ותינוקת שלא תכיר את האבא שלה. אני רוצה ממך רק עוד קצת ממך, אבל עכשיו אתה למעלה. אז תעבוד במרץ ותבקש מאבא שבשמים שיביא קץ לצרתנו ויביא גאולה שלה. תאיר לנו את הדרך כי קצת חשוך. אוהבת אותך לנצח".
אביו של אלחנן הרב יהודה קליין: "בן אהוב, בדרך הטבע אב לא אמור להספיד את בנו, כנראה שבעם ישראל דברים לא מתנהלים בדרך הטבע. בחייך היית עסוק בעשייה בנתינה והכל מתוך שמחה בחיוך רחב, הייתה בך מין קלות ראש בצד החיובי שלה. "הכל בסדר", "אין בעיות", ידעת להשרות ביטחון שהכל יסתדר ואפשר לפתור כל דבר. כך במשפחה המצומצמת, היית אב למופת ובעל נאמן. גם לאחיך ואחיותיך היית מקור השראה, אח בוגר אהוב ונערץ, השתדלת להקפיד במצוות שאלת על כל בעיה הלכתית, מצאת תמיד גם בימים העסוקים ביותר שלך זמן ללמוד תורה גם בבית וגם במהלך הנסיעות".
"ארץ ישראל נקנית בייסורים אהבת את ארץ ישראל, טיילת בה, בחרתם לגור בישוב שהוא באזור שיש בו כדי לחזק את אחיזתנו בארץ. במותך מסרו לנו שלא סבלת. רק לנו נשארו הייסורים על אובדן וחוסר שנפער בלכתך. לך בשלום בן אהוב, כמו שבחייך ארגנת וסידרת הכל בצורה מופתית אני בטוח שאתה עם כל הצדיקים שלמעלה תביא לנו את הגאולה השלמה בקרוב ממש".
אמו של אלחנן יעל: "לפני 29 שנים הפכת אותנו לאבא ואמא. היום הפכנו להורים שכולים, היית מלא מרץ. תמיד ידענו שאצל אלחנן השמים הם הגבול, וכל דבר שתרצה תעשה, וכל מה שתעשה יהיה בהתלהבות ובשמחה. באחד מימי שישי ממש לפני כניסת שבת הגיעו אלינו אורחים לא מוכרים, אמרו שהם הגיעו מהצפון, נתקעו בדרך והיו צריכים לשבות. אני קצת בחשדנות הכנסתי אותם, אבל אתה בשיא ההתלהבות הכנסת אותם לחדר, דאגת שיהיה להם נוח, כי אתה אלחנן, דאגת לכל מחסורם. אלחנן תפעל מלמעלה באותו מרץ וטוב שפעלת מלמטה, תתפלל עלינו בתפילות התמימות שלך שהקב"ה ייתן כוחות להלה, לילדים, לעובר שיוולד, תתפלל על כולנו על כל עם ישראל, די לצרותינו"
הרב אליקים לבנון רב השומרון שהיה גם רבו ספד לו: "אלחנן יקר אני אזכיר את התאמצות ושמחה היו בלימוד שלך. זכיתי ללוות אתכם לחופה, זכיתי ללוות אתכם גם בהרחבת המשפחה. מנעי קולך מבכי כי יש שכר לפעולתך, המדינה תוסיף גבורה וחיים מתוך ההקרבה שלך, יהי זכרך ברוך"
יוסי דגן ראש מועצת שומרון: "אלחנן, ערב שבת קודש פרשת העקדה, אנחנו מלווים אותך. מסרת את נפשך על ביטחון עם ישראל בכל מקום, על בטחון השומרון. אלחנן תמיד מאיר פנים, מלא בכל כך הרבה אור בעל לב זהב, כל סובבך אהבו אותך, נותן אהבה ומקבל אהבה, והכל בענווה ובטוב. אלחנן, בן ההתיישבות בשדמות מחולה בבקעת הירדן, נשאת את הילה היקרה למשפחת ג'רופי, מנצר חזני בת גוש קטיף תיבנה ותיכונן במהרה בימנו אמן. קבעתם את ביתכם בצפון השומרון, הקמתם בית יהודי נפלא שהוא פרי הילולים של ארץ ישראל, ביישוב חוד שבונה את צפון השומרון. היית מסור לעם ישראל וארץ ישראל בחייך ומסרת את נפשך על ארץ ישראל במותך על קידוש השם".
"אנחנו עומדים במערכה על קיומנו, אבל במערכה גם על הצדק, המוסר וערכים אנושיים בסיסיים ביותר, עם ישראל ינצח את האויב הרצחני והנפשע, מדינת ישראל תהרוס את ארגוני הטרור עלובי הנפש הללו. אנחנו מתאחדים כולנו, עם כיפה או בלי כיפה, מכל העדות, בקיבוצים ובהתיישבות ביהודה ושומרון, בערים ובכל מקום. אנחנו חזקים מהם, כי אנו בני אור, והם בני חושך. הם בוחרים במוות, ואנחנו בוחרים בחיים. אנחנו עומדים כאן אחינו היקר ונשבעים לך – לעולם לא נישבר. אנחנו נמשיך לנסוע בכל כבישי יהודה ושומרון, בכל כבישי עוטף עזה, אנחנו נמשיך לבנות ירושלים שלנו, נמשיך לבנות את עינב, את צפון השומרון, את יהודה ושומרון, את הגליל, את הנגב וכל מקום בארץ הקדושה והאהובה שלנו".
"אנחנו ננצח בעזה, ננצח בשומרון, ננצח בצפון, ומדינת ישראל תגדל ותפרח. הילה היקרה, הילדים האהובים, הרב יהודה ויעל וכל המשפחה, אתם חלק ממשפחת השומרון לתמיד, אתם חלק ממשפחת עינב. אנחנו מבטיחים לכם, שלעולם לא תהיו לבד, תמיד נהיה איתכם ותמיד נאהב ונתחזק בעזרת ה' יחד בבניין הארץ. אלחנן עמוד לפני כסא הכבוד, בקש על צה"ל, על ההתיישבות ביהודה ושומרון, על כל עם ישראל. עלה לפני כסא הכבוד ובחיוך ובנעם שלך עזור לנו לצח כאן בקרב הזה. תהיה נשמתך הקדושה צרורה בצרור החיים אמן".
מי שאמר לעולמו די יאמר לצרותינו די!
אסור לרחם על אכזרים, לשמור על חיילי ישראל, ולא על משפחות האויבים בעזה!
יהי זכרו ברוך. דמעות