"אם אנחנו לא נכנסים לכאן פעם ב-24 שעות – פעילות הסיירת עלולה להיעצר", כך מסביר לנו סרן עומר, מפקד הפלס"ם של סיירת גבעתי, את מהות תפקיד פלוגת הסיוע המנהלתי – והוא לא מפריז לרגע.
הרי בלב ליבה של הלחימה בעזה, הכלים חייבים תדלוק ותיקון, הלוחמים זקוקים למזון, תרופות ומים, והתחמושת צריכה להתחדש – ולולא השיירות הלוגיסטיות שנשלחות כל יום לתוך הרצועה, כל זה לא יכול לקרות.
"הלוגיסטיקה בעזה", מבהיר סרן עומר, "היא אופרציה לכל דבר: אנחנו פועלים בסבבים של 24 שעות. מתחילים בנסיעה למחסנים הלוגיסטיים הנייחים, שם מעמיסים ציוד ויוצאים לעזה". השיירה הלוגיסטית מונה מספר משאיות ליחידה שמלוות בכוחות טנקים והאמרים, מהרגע שנכנסים ועד שיוצאים.
"לפני שנכנסים", הוא ממשיך, "פורסים את כל הציוד ולוקחים את מה שצריך". המטען כולל כמובן תחמושת, דלק, מזון ותרופות, אך גם חפצים פחות מובנים מאליהם, "בטריות, לדוגמה", הוא מפרט, "הרבה כלי תקשוב צריכים חשמל, הם צריכים בטריות ניידות ואותן יש להחליף".
יחד עם הציוד עצמו, נכנסים לרצועה גם מומחים לטיפול בכלים, מהרק"מים ועד לכלי התקשוב: "יש גם אנשים שנמצאים בתוך הכוח תמיד, דואגים לצרכים הלוגיסטיים בפנים. זה מדהים לראות איך בכל פעם שאנחנו מגיעים פנימה, הם מתרגשים לראות אותנו".
סרן עומר מסביר שמעבר לציוד, הם מביאים איתם משהו חשוב לא פחות – חדשות מבחוץ. רוב הלוחמים בעזה לא מחוברים לשיח בארץ, למרות שרובו סובב אותם. תחושת הניתוק מקשה גם היא. "אנחנו מספרים להם חדשות שיחזקו אותם, שיגרמו להם להרגיש חלק מכולם בעורף, ומסבירים להם שהעורף איתם".
מעבר למלחמה ולעזה בפרט, השיירות מספרות ללוחמים על הבית, מוסרות דרישות שלום מחברים משותפים, ועוד. "כשאנחנו שם, זה מעלה חיוך ללוחמים", נזכר סרן עומר.
"חיילי השיירות מסכנים את חייהם ופועלים בלי הפסקה", מסכם מפקד הפלס"ם, "הם עושים את זה בשליחות רבה. חלקם אנשי קבע נשואים עם פרטנרים וילדים שמחכים להם בבית. אני מאוד גאה בהם, בסוף הם אלו שדואגים שללוחמים יהיה הכול – לא משנה מה".
וואווו נוראאא
מי כעמך ישראל ,אשריכם
במלחמה חובבים מדברים טקטיקה. מקצוענים מדברים לוגיסטיקה .
בלי פלס"מ הצבא לא זז . תגידו להם כולכם תודה .