לפני כחודשיים ביום שמחת תורה עת עם ישראל היה מכונס בריקוד של מצווה בבתי הכנסיות ברחבי הארץ, כשרובם לא מודעים למתחולל בדרום הארץ, יצא יוסף מלאכי גדליה הי"ד מביתו בירושלים, והצטרף לחבריו ביחידת דובדבן שנלחמו בחירוף נפש בקרבות מול מחבלי חמאס ביישובי עוטף עזה.
יוסף מלאכי יצא יחד עם חבריו, אולם לא שב איתם הביתה. הוא נפל בעת שעסק בהצלת חיי התושבים בקיבוץ כפר עזה. את גופתו איתרו חבריו רגע לפני שנחטף לרצועה, אודות לציצית שהקפיד ללבוש על גופו.
הוא הובא לקבורה מספר ימים לאחר שמחת תורה, ומשפחתו איבדה בן צעיר נשוי טרי, בן שהיה דמות ומודל לחיקוי לכולם. בזמנו קיימנו ראיון מחזק ומרגש עם האח הגדול של יוסף מלאכי, תחת הכותרת: "שמסרו נפשם על קדושת ה'": קווים לדמותו של לוחם עז בקרב, ושוקד על תלמודו.
היום לרגל יום הולדתו ה-23 שלא יחגג יותר, כתב אחיו הגדול אשר שיחי' טור מרגש, שאין דרך אחרת להגדיר אותו מלבד: התגלמות העוז והעוצמה של הרוח היהודית של עם ישראל.
הדברים לפניכם לא נגענו:
היום לפני 23 שנה,
ירדה לעולם נשמה טהורה.
נשמה שלא יודעת כעס או גאווה,
נשמה שכולה שמחה וענוה.
נשמה שכל כך חיים חפצה,
אבל בכל לילה בפעילות, למות היא מוכנה.
כי הנשמה הזו כל כך מחוברת אל התורה.
ומשקיעה בה בכל רגע מזמנה.
כי הנשמה הזו את עם ישראל כל כך אוהבת
ואל ארץ ישראל מפז נכספת
כי הנשמה הזו יודעת ומבינה
שכל יום בצבא הוא זכות ומתנה
ולכן מכל פעילות בחזרה
היא שרה את שירת ״מודה אני״ בהודאה
הנשמה הזו לא מסוגלת לשמוע לשון הרע
ואל בניין בית המקדש היא שואפת, בכל ריצה
אבל הנשמה הזו הייתה יותר מדי קדושה
ובשמים מאיתנו דרשו אותה כערובה
ליד כסא הכבוד היא שייכת
בשביל לכפר על חטאי עם מפולג היא נדרשת
ויהמו כל מלאכי מרכבה
אופן ושרף שואלים בנדבה
מתחננים לא-ל בעד שר צבא
אנא! תנה פדיום וכפר הבה
אל נא יהי עולם בלי ירח
אל נא יהי עולם בלי ירח
דפקו בשערי רחמים לפתוח
קווים לא-ל וברחמיו לבטוח
קווי ה׳ יחליפו כח
קווי ה׳ יחליפו כח
אבל אז מודה אני בפעם האחרונה,
הנשמה הזו שרה בבוקר שמחת תורה
ויהי מאור יומו בעינו ליל
והמון דמיו נוזלים בחיל
עין במר בוכה ולב שמח
דרש בנחלת א-ל להסתפח
לא תעמוד על דם רעך, בכפר עזה
אז הנשמה הקדושה נחלמת בנחישות ובגבורה
משפחות וילדים נערים וזקנים היא מצילה
והלחימה נמשכת עוד שעה ועוד שעה
והכדורים עפים ברעש ובשריקה
והנשמה את המוות מקרוב מאוד רואה
ואז בקול דממה דקה
בסערה השמימה היא עולה
ועל אלה אני בוכייה ועיני ניגרה
זאת בזכרי אזעק במרה
חמדת ישראל כלי הקודש נזר ועטרה
טהור לב קדוש מת במיתה חמורה
יצתה נשמתו באחד ובת קול אמרה
יוסף הצדיק, אשריך, גופך טהור בכל מיני טהרה
יצתה בת קול עליו ואמרה
אשריך לא הנחת כלום מתורת משה לשמרה
מה רב טובך אשר צפנת ליראיך
בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה׳ אל אמת
ה' ינקום את נשמתו הטהורה וישיבה בתחית המתים יהי זכרו ברוך
אבא! תחיית המתים בבקשה! בקרוב ממש!!!
ארץ ישראל נקנית בייסורים…אוי, אבא שבשמיים-אמור לצרותינו "די"!