הפרקליטות מערערת על גזר הדין של אחד ממציתי מלון אפנדי בעכו באירועי שומר חומות

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט העליון ערעור על גזר הדין והכרעת הדין בעניינו של חסן עיד, אשר לקח חלק בסדרת התפרעויות ובהצתה במלון אפנדי בעיר עכו במהלך אירועי "שומר חומות". הפרקליטות מבקשת לערער על קביעת בית המשפט לפיה מעשיו ובהם הטחת אבנים לעבר דלת המלון, שבירתה והצתתה, מהווים היזק לרכוש בלבד וכי ההצתה שביצע אינה מהווה מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, וכי לא בוצעה במסגרת התפרעות.

הפרקליטות סבורה כי במעשיו הוביל הנאשם להסלמה ברף המעשים של המתפרעים במקום, כאשר בהמשך אותו ערב, נגרם מותו של אבי הר אבן הי"ד כתוצאה מהצתה אחרת באותו המקום.

בכתב האישום תואר כיצד במהלך אירועי "שומר חומות" הגיע עיד בסמוך למלון אפנדי בעיר העתיקה בעכו כשהוא רעול פנים, והצטרף למתפרעים אשר שהו במקום. הנאשם יידה אבנים לעבר דלת המלון והביא לשבירתה. לאחר מכן שפך נוזל דליק משני צידי דלת המלון והצית אותה. בעקבות כך פשטה האש באזור הדלת והכניסה למלון ובתוך חדר הקבלה. לאחר מכן נמלט הנאשם מן המקום. בהמשך מתואר כיצד לאחר מכן ניסו גם אחרים שנמנו על ההמון המוסת להצית את דלת המלון וכיצד בהמשך אותו לילה נכנסו מתפרעים אחרים למלון, זרעו בו הרס רב, בזזו רכוש וכן הציתו בו אש, אשר כתוצאה ממנה נגרם מותו של אבי הר אבן ז"ל, ששהה במלון באותה עת. כלל המעשים גרמו לנזקים בשווי של כשני מיליון ש"ח.

בעקבות האמור, ביקשה הפרקליטות להאשים את עיד במעשה טרור של הצתה ובהתפרעות שסופה נזק ממניע גזעני. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי מעשיו של הנאשם לא היו חלק מההתפרעות בסמוך למלון, וראה בניפוץ הדלת כמעשה נפרד ממנה, שכוון נגד רכוש. כמו כן קבע בית המשפט כי עבירת ההצתה בה הורשע המשיב אינה "מעשה טרור" כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, משום שלא הוכח כי מעשה זה נעשה במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור. בהמשך לכך נגזרו על הנאשם 5 שנות מאסר.

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה, עו"ד רחל מטר, הגישה ערעור הן על הכרעת דינו של הנאשם והן על גזר דינו.

ביחס להכרעת הדין, טוענת הפרקליטות כי קביעותיו של בית המשפט המחוזי כמו מתבוננות על מעשיו של הנאשם באופן מבודד, ובמנותק מההקשר הכללי, ולפיכך הביאו למסקנה כאילו המעשים לא היו חלק מההתפרעות, ולא בוצעו במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור בכלל, ובקרב השוהים במלון בפרט.

במהלך המשפט הוכח כי הנאשם יצא מביתו על רקע גל העימותים הלאומניים, הצטרף למתפרעים בסמוך למלון אשר זרקו אבנים לעבר דלת הזכוכית במקום, ובמעשיו החריף את רף המעשים וגובה הלהבות, תרתי משמע, אשר דה פקטו לאחריהם חלה הסלמה באופי ההתפרעויות במקום. משכך מבקשת מבית המשפט העליון להתערב בקביעותיו השגויות של בית המשפט המחוזי.

ביחס לגזר הדין, הפרקליטות סבורה כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי אינו הולם את חומרת מעשיו המופלגת של הנאשם, כמו גם את המניע האידיאולוגי-גזעני שעמד בבסיסם. החומרה הרבה שבמעשיו של הנאשם באה לידי ביטוי גם בכך שמעשיו תרמו לשלהוב ההמון המוסת ובפרט עוררו את המשך תקיפת בית המלון על ידי אחרים, תקיפות אשר בסופן הובילו למותו של אדם, ובפרט בשים לב לתזמון המעשים בתקופה רגישה ממילא ביחסים שבין החברה הערבית והיהודית בישראל ושעה שהמדינה מצויה בעיצומה של מערכה צבאית.