גדעון סער כותב היום (חמישי) כי בשל ההתנגדות הבינלאומית להמשך המלחמה של ישראל ברצועת עזה למיגור ארגוני הטרור, ולהרחבתה לרפיח – יש צורך ברעיון אחר, של כניעת המחבלים הנותרים, והגלייתם.
לפי גדעון סער, "זה היה צריך לקרות כבר מזמן. אבל ברגע הזה בו כל העולם מתייצב נגד פעולת ישראל ברפיח – הגיעה העת בה ישראל צריכה להציג את רעיון הכניעה וההגליה (של שארית הזרוע הצבאית של חמאס) כרעיון מסדר לסיום המלחמה בעזה".
"המחבלים יוגלו לקטאר, סוריה, טורקיה או איראן. מהלך דומה לגירוש אש"ף ומחבליו מביירות בספטמבר 1982. מהלך זה יהיה כרוך כמובן בהחזרת כל החטופים. במסגרת זאת ניתן יהיה לשקול גם הגליה של עצורי חמאס נוספים שבידינו".
סער הוסיף כי "הסבירות הנמוכה למימוש רעיון מסדר זה לפי שעה אינה צריכה למנוע את הצגתו הפומבית הרשמית. לקהילה הבינלאומית המוטרדת מהתמשכות המלחמה והאבדות האזרחיות בקרב הפלסטינים בכלל וברפיח בפרט – תוצג תפיסה מסודרת לסיום המלחמה וקיצור הסבל האנושי הכרוך בה".
"במערכה ההסברתית על דעת הקהל העולמית יש לכך חשיבות גדולה. לא ניתן לשלול גם הפיכת הרעיון למעשי בהתקיים תרחישים מסוימים. את הרעיון המסדר הזה הצגתי החל מהימים הראשונים של המלחמה. עדיין לא מאוחר מדי".
בתשנ"ב הגלו ללבנון את כל בכירי חמאס דאז. אחרי כמה שנים הם חזרו וזה לא הועיל כלום. גם במלחמת לבנון גירשו לתוניס את כל אנשי אש"ף והם המשיכו משם ובסוף גם חזרו ליו"ש.
בקיצור: לגרש את ההמחבלים הפעילים זה לא מספיק – או שהם בעצמם יחזרו לעזה בהמשך או שאחרים יחליפו אותם. אם רוצים להציג תוכנית לסיום המלחמה היא יכולה להיות של כניעה והגליה אבל לא מספיק כניעה והגליה של המחבלים הפעילים אלא גם של המחבלים הלא פעילים – כלומר לגרש את כל הערבים מעזה.
טיפש שכמוך אין שכל אין דאגות יותר שתשתוק במקום לדבר שטיות