הפרשן הפוליטי מתי טוכפלד, כותב בטורו השבועי ב'ישראל היום' את האמת הפשוטה. צה"ל לא רוצה לגייס את בחורי הישיבות ומעדיף שימצאו פתרון לבעיית חוק הגיוס.
"למרבה האירוניה, בכל מה שקשור לגיוס עצמו, החרדים וצה"ל נמצאים באותו הצד. גם אלה וגם אלה רוצים מאוד חוק שיסדיר את מעמד בני הישיבות, ובהיעדרו – אלה כמו אלה ימצאו את עצמם מתמודדים עם כאב ראש שלא יהיה להם מושג איך לצאת ממנו. החרדים לא יפרקו את כל הישיבות ולא ישלחו 66 אלף מתלמידיהם לצבא, כמו שהצבא עצמו לא ישלח צווי גיוס ל־66 אלף תלמידי ישיבות – עם או בלי בג"ץ".
טוכפלד מציין כי "עד לרגע זה לא התקיימה אף ישיבת מטה בצמרת הפיקוד של צה"ל כדי להתמודד עם מספרי גיוס כאלה, שלא לדבר על שורה ארוכה של התאמות מיוחדות בנושא נשים, כשרות וחוקי דת כאלה ואחרים, שיהיו מחויבות המציאות במקרה של כניסת חרדים המונית לשורותיו".
הוא מספר על יוזמה שעלתה בדיון במפלגות החרדיות, לגלגל את הבעיה לפתח של צה"ל. "לומר למערכת הביטחון וליואב גלנט, המסרב להעביר חוק ללא הסכמה של בני גנץ, שללא חוק יהיה עליהם להתמודד עם גל עצום של צווי גיוס ועם טיפול בעריקים, וגרוע מכך – במתגייסים, אם יהיו כאלה. להערכתם, הצבא עשוי היה להיטפל לכמה חרדים מהישיבות שלא יתגייסו כשעירים לעזאזל, לשפוט אותם ולהטיל עליהם סנקציות כעריקים, אבל לא היה מדובר בתופעה גורפת ובהיקפים משמעותיים".
מתי טוכפלד מונה כמה פתרונות אפשריים, וכותב לסיכום כי "כשהאקלים רווי פוליטיקה ופופוליזם, אין שום אפשרות לייצר שיח אמיתי בנושא גיוס חרדים. כששני פוליטיקאים כיאיר לפיד ואביגדור ליברמן, שהאחד היה כתב בעיתון "במחנה" והשני שירת שנה בלבד כמש"ק הגנה מרחבית, צועקים על האימהות החרדיות שהן ישנות היטב בלילה, ושוכחים שבמהלך שירותם אמותיהם שלהם כנראה ישנו טוב באותה המידה – מבינים עד לאן מגיעה הצביעות".





















בצה"ל עצמו לא היה ואין מציאות של שויון בנטל
לוחמים בסיירות מסתערבים מול מוכרים בקנטינה חצרנים טבחים שבוע שבוע למינהם פקידים בקריה 8.00 (לא רוצה לומר אפס) עד 17.00