מבקר המדינה על חיסוני הקורונה: 82% מהדיווחים על תופעות לוואי לא נקלטו

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) את מסקנותיו בנוגע להתנהלות המדינה בשנות הקורונה. בדו"ח סקר המבקר את הפעלת מערך הבדיקות והחיסונים על ידי משרד הבריאות וקופות החולים.

בדוח נרחב שפורסם היום, מתייחס מבקר המדינה מר מתניהו אנגלמן למבצע החיסונים. המבקר מצא כי מרבית הדיווחים על תופעות לוואי של החיסונים, שהעבירו קופות החולים ובתי החולים, לא נקלטו במערכות הממוחשבות במשרד הבריאות בשל תקלות טכניות. המבקר אף מציין כי המשרד ומטה ההסברה למאבק בקורונה לא הסבירו לציבור כיצד להתמודד עם מידע כוזב בנוגע לחיסונים.

בדוח מפרט מבקר המדינה מר מתניהו אנגלמן כי חיסון האוכלוסייה נגד נגיף הקורונה היה אחד הכלים העיקריים להתמודדות עם הנגיף, וישראל בהובלת משרד הבריאות אף הייתה מהמדינות הראשונות בעולם שחיסנו נגדו, דבר שתרם במידה ניכרת להצלת חיי אלפי ישראלים. מתחילת מבצע החיסונים בדצמבר 2020 עלה שיעור המתחסנים בישראל בשתי מנות חיסון בחדות עד לסוף מרץ 2021, שבו הגיע שיעור המתחסנים ל-50.9% מכלל האוכלוסייה. זאת לעומת האיחוד האירופי, שבו היה באותו מועד שיעור מתחסנים של 5.1%, ולעומת ממוצע עולמי של 1.8%.

עם זאת, מאותו מועד החלה התמתנות בקצב המתחסנים בישראל: עד סוף נובמבר 2022 שיעור המתחסנים בשתי מנות חיסון היה 65.2%, לעומת שיעור של 72.9% באיחוד האירופי וממוצע עולמי של 63%. מגמה דומה עולה גם בנוגע לחיסון השלישי – בישראל, שהייתה הראשונה שחיסנה בחיסון זה, הייתה עלייה חדה בשיעור המתחסנים עם תחילת מתן החיסון השלישי. בסוף נובמבר 2022 היה שיעור המתחסנים בישראל במנה השלישית 59.6%, לעומת שיעור של 60.6% באיחוד האירופי וממוצע עולמי של 33%.

מבקר המדינה מציין כי בביקורת עלה כי שיעור המתחסנים במנת החיסון השלישית בקרב בני 60 ומעלה ביישובים שנבדקו בחברה הערבית ובחברה החרדית הגיע ל-60%-62%, לעומת שיעור של 86% בכלל האוכלוסייה. המבקר מצא כי במערכות הממוחשבות של משרד הבריאות לא נקלט מידע בנוגע לכ-82% מכ-354,200 הדיווחים על תופעות לוואי מהחיסון נגד קורונה, שהעבירו אליו גורמים רפואיים כקופות החולים ובתי החולים – וזאת עקב תקלות טכניות בממשק למערכת נחליאל"י (מאגר החיסונים של משרד הבריאות).

בביקורת עלה עוד כי משרד הבריאות ומטה ההסברה למאבק בקורונה לא פעלו כדי להסביר לציבור מה הן הדרכים להתמודדות עם מידע כוזב בנוגע לחיסונים, לא גיבשו אסטרטגיה לטיפול במידע כוזב ולא הפעילו מנגנון מסודר ושיטתי לטיפול בו. המבקר בדק את השפעת הקורונה על עמדות הציבור בנוגע לחיסונים בשגרה. נמצא כי כ-57% מההורים שהשתתפו בסקר של לשכת הפרסום הממשלתית מאוגוסט 2022 הביעו חשש מנזק קבוע שייגרם לילדיהם בעקבות חיסונים בכלל, לעומת כ-46% מההורים בשנת 2016. ואכן, בבחינת נתוני ההתחסנות של ילדים בחיסוני השגרה בשנים 2017 – 2022 עלה כי ניכרת ירידה בשיעור הילדים שחוסנו בשנים אלה.

אמון הציבור במערכת הבריאות, החשש מתופעות הלוואי של החיסון נגד קורונה, המידע הכוזב שהופץ בנושא החיסונים נגד קורונה – כל אלה היו חלק מהגורמים שעשויים להשפיע על התחסנות האוכלוסייה.

המבקר אנגלמן ממליץ למשרד הבריאות להפיק לקחים ולתקן את הליקויים שעלו בדוח, ובכלל זה להסדיר מערכת חכמה לניהול, מעקב ובקרה של הדיווחים על תופעות הלוואי המתקבלים מהמקורות השונים. המבקר ממליץ למטה ההסברה הלאומי, בשיתוף משרדי ממשלה רלוונטיים כמו משרד הבריאות, לגבש אסטרטגיה ותורת לחימה (תו"ל) להתמודדות עם הפצת מידע כוזב באירועי חירום אזרחיים דוגמת התפרצות פנדמיה.

תגובת משרד הבריאות לדוח מבקר המדינה בנוגע למגיפת הקורונה

"משרד הבריאות מכבד את עבודת מבקר המדינה וילמד עוד את המסקנות, אולם הדוח אינו משקף את עבודת המשרד במגיפה או את המציאות איתה התמודדו מערכות הבריאות בעולם כולו ובישראל בפרט. למרות הנאמר בדוח, קיבלה מדינת ישראל שבחים ברחבי העולם על התמודדותה עם מגיפת הקורונה והמשרד גאה בפועלו ובצוותים המקצועיים והמסורים".

לטענת משרד הבריאות: "העולם המדעי והרפואי עמד בפני מגיפה בהיקף חסר תקדים שסיכנה חיים של כלל האוכלוסייה ודרשה פיתוח של חיסון חדש בזמן מועט. החיסונים נגד וירוס הקורונה הצילו חיים רבים בישראל ובעולם כולו, והפכו פנדמיה קטלנית למחלה ברת מניעה וטיפול. בעיצומה של מגיפה עולמית, פעל משרד הבריאות ביעילות ובמקצועיות, ניהל שיח עם רשויות הבריאות בעולם ובכללן ה-FDA וה-CDC, הפיק לקחים תוך כדי תנועה שהובילו להחלטות בשטח, על מנת לשמור על בריאות הציבור. בשל פעולות אלו מדינת ישראל הייתה הראשונה שהתחסנה והובילה מבצע חיסונים מפואר, הראשונה שעלתה על תופעות לוואי ושקיבלה החלטות שהובילו את כל העולם".

הדיווח תופעות הלוואי מהחיסון נגד קורונה

במשרד הבריאות מתייחסים לטענות על חוסר מענה בתלונות על תופעות לוואי של החיסון: "מדינת ישראל הייתה הראשונה לזהות ולדווח על תופעת הלוואי של חיסוני mRNA – דלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס) ופרסמה בשקיפות לציבור בישראל ובעולם. הדבר התאפשר בזכות מערכת הדיווח על תופעות לוואי של תרופות וחיסונים שקיימת במשרד הבריאות שנים רבות, עוד טרם מגיפת הקורונה, בה מדווחות תופעות הלוואי ע"י צוותים רפואיים ישירות למשרד הבריאות".

עוד נמסר מהמשרד: "משהחלה מגיפת הקורונה יזם המשרד הקמת מערכת דיווחים ממוחשבת נוספת על מנת להקל על הדיווח, ובמקביל המשיך הניטור במערכת הרגילה תוך כדי מעקב ידני אחר הדיווחים. כלל הדיווחים שהתקבלו בממשק מקופות החולים נבדקו. מאחר והיו עשרות דיווחים שלא היה בהם פרטי מידע קריטיים או שלא היו קשורים כלל לחיסוני קורונה סוכם כי הדיווחים יהיו באופן שבו ידווחו ידנית וינותחו ע"י עובדי משרד הבריאות. בנוסף, בכדי לשפר את הדיווח ישירות מאזרחים הקים המשרד במהלך המגיפה טופס מזוהה בו ניתן לדווח על תופעת לוואי לאחר חיסון קורונה וגייס צוות מקצועי נוסף לנתח בזמן אמת את הממצאים. גם אלו פורסמו בשקיפות מלאה לציבור. המשרד עובד גם כיום על שיפור המערכת הממוחשבת על מנת להקל על דיווחי תופעות לוואי בשגרה אולם חשוב להדגיש שגם בזמן אמת עקב המשרד אחר דיווחי תופעות לוואי בעולם בהשוואה למה שעלה במערכת הניטור בישראל והיתה הלימה מוחלטת בממצאים".

"יש לציין שמשרד הבריאות פעל בשקיפות לאורך כל הדרך אל מול הציבור ומקבלי ההחלטות, וכן פעל ופועל גם היום על מנת להמשיך ולעודד את התחסנות האוכלוסייה, זאת על מנת למנוע פגיעה משמעותית בבריאות הציבור וכן להציל חיים".

צוות הטיפול במגיפות

במשרד הבריאות אמרו כי "הצוות לטיפול במגיפות מתכנס באופן קבוע על מנת לתת המלצות למשרד הבריאות, וחברים בו נציגים מבתי החולים, קופות החולים, מעבדות ועוד. מטבע הדברים, מאחר והיה מדובר במגיפה בסדר גודל עולמי, שהשפיעה על כל תחומי החיים של כל אדם בישראל ובעולם, הורחב הצוות על מנת לוודא שקיים ייצוג למגוון תחומים שהיו משמעותיים ביותר בקבלת המלצות בעת המגיפה. במבחן התוצאה גודל הצט"מ לא היווה מחסום אלא כוח, כאשר המלצות הצט"מ הובילו להחלטות הנכונות של משרד הבריאות, בצורה מהירה, מבוססת נתונים ויעילה, כך שההשוואה לוועדות אחרות שפועלות בעולם אינה מדויקת. בעקבות פעילות הצט"מ משרד הבריאות הישראלי היה הראשון בעולם לקבל החלטות קריטיות, מהירות ויעילות על סמך נתונים בזמן אמת".

"יש לציין כי המשרד פעל ופועל בשקיפות על מנת לתת לציבור את מלוא המידע הן בשגרה והן בחירום. בנוסף, פועל המשרד בדרכים רבות על מנת להגדיל את הכיסוי החיסוני בחיסוני השגרה, וזאת על ידי הגברת שעות החיסון בטיפות חלב, בייחוד באזורים המתאפיינים באחוז כיסוי חיסוני נמוך, ביישוג אקטיבי של בלתי מחוסנים ובהסברה על חשיבות החיסונים במניעת מחלות".