דוח מבקר המדינה על סוגיית תאונות הדרכים התפרסם היום (שלישי). הדו"ח בדק את השנים 2023-2021 תחת שרות התחבורה מירי רגב ומרב מיכאלי. מהדוח עולה כי הממשלה לא אישרה או תיקצבה תוכנית אסטרטגית רב-שנתית למאבק בתאונות הדרכים מזה עשרים שנה – מאז 2005. על פי בדיקת המבקר, הרשות לבטיחות בדרכים לא ממלאת את ייעודה להוביל את המאבק הזה. בנוסף, יכולותיה נפגעו מההפחתה הניכרת שחלה בתקציביה: מכ-382 מיליון שקלים ב-2008 לכ-141 מיליון ב-2022.
המבקר מצא שמאז 1996 לא בוצע בישראל סקר הרגלי נסיעה ארצי על ידי משרד התחבורה. סקר כזה נדרש כדי למדוד את מספר התאונות פר כלי תחבורה וכדי לסייע באכיפת חוקי התנועה. עוד נמצא כי למרות החלטות הממשלה, משטרת התנועה נמצאת בחסר מתמיד בשוטרים ובניידות – במדינות ה-OECD יש ניידת על כל 10 קילומטר, ואילו בישראל יש רק ניידת אחת על כל 100 קילומטר.
למרות החלטות ממשלה מ-2005 ומ-2017 לחזק את משטרת התנועה ולהגדיל את תקני השוטרים, בביקורת נמצא כי הנוכחות המשטרתית נמצאת בחסר מתמיד: בשנים 2017 – יוני 2023 נותר תקן כוח האדם המאושר של אגף התנועה, ובפרט של משטרת התנועה הארצית, ללא שינוי מהותי – 1,044 תקנים.
עוד עלה כי לאורך השנים יש פער באיוש התקנים, ובפרט בשנים 2022-2023, כ-13% מסך התקנים המאושרים באת"ן (137 תקנים) אינם מאוישים בפועל, וגם כ-20% מסך תקני שוטרי התנועה במחוזות (201 תקנים) אינם מאוישים. לרשות את"ן עומדות 264 ניידות, אולם בשל מצוקת כוח אדם הוא מפעיל רק 120 ניידות במשמרת, זאת לעומת היעד שהוצב בהחלטת הממשלה משנת 2005 – 450 ניידות במשמרת (כ-27%). מספר הדו"חות השנתי בגין נהיגה בהשפעת אלכוהול וסמים ירד מאז 2014 בכמעט 55%, מ-9,771 ל-4,422 ב-2021.
לפי בדיקת המבקר, בכרבע מבתי ספר במדינה לא היו רכזי זהירות בדרכים ב-2022-2021. על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, יש למנות רכז זהירות בדרכים (רכז זה"ב) בכל בית ספר והוא יהיה אחראי לקיום פעילויות לבטיחות בדרכים לתלמידים, למורים ולהורים. המבקר מצא כי בכרבע מבתי הספר במדינה לא היו בשנה"ל התשפ"ב (2021 – 2022) רכזי זה"ב (ב-936 מתוך 3,684 בתי ספר). בדיקה פרטנית יותר של נתוני התשפ"ב מראה כי בחברה היהודית, ב-77.9% מבתי הספר היו רכזי זה"ב, ואילו בחברה הערבית הנתון הוא כ-60% בלבד. שיעור הרכזים הנמוך ביותר הוא בחברה הערבית, וזאת אף ששיעור הנפגעים מקרב הילדים בחברה הערבית גבוה באופן משמעותי מאשר בחברה היהודית.
מרבית הפערים הנוגעים לתשתיות בטיחות בכבישים הבין-עירוניים, שעליהם התריע המבקר בדו"חות קודמים, עדיין קיימים בשטח, בין היתר היעדר תשתיות כמו אזורי מנוחה, מפרצי עצירה ונתיבי זחילה. כביש 90 עדיין לא טופל בכול אורכו ומאופיין בליקויי בטיחות רבים. ירידה חלה בניצול התקציב המיועד לשיפור תשתיות בטיחות ברשויות המקומיות.
המבקר הצביע על ליקויים בנושא רכיבים בכלי רכב שאינם נבדקים במסגרת מבחן הכשירות לתנועה (טסט), כגון תקינות של כריות אוויר. כמו כן, יש מקרים שתקינות הרכב עלולה להיפגע בתקופה שבין המבחנים בגלל היקף נסועה גבוה. במצב זה הרכבים נעים בכבישים ומהווים סכנה בטיחותית. נמצא כי ניסיון שנעשה בשנת 2017 על ידי משרד התחבורה להגדיל את תדירות מבחני הכשירות לכלי רכב מסחריים לא צלח, זאת למרות מעורבותם הגבוהה בתאונות.
המבקר אנגלמן ממליץ לשרת התחבורה להציב את הנושא בראש סדר העדיפויות ולפעול לתיקון כלל הליקויים שעלו בדוח, ביחד עם כלל הגופים הממשלתיים האחראים לנושא הבטיחות בדרכים. הצלחה במאבק חשוב זה מתחילה באחריות אישית של כלל משתמשי הדרך וממשיכה בקיומו של גוף מוביל ובעל סמכויות, בקביעת תוכנית אסטרטגית מתוקצבת הכוללת יעדים ברורים ומדידים, בפעילותו העצמאית של כל אחד מהגופים הרלוונטיים לנושא ובפעילותם המשותפת והמתואמת, ומעל הכול – במחויבותם של ראש הממשלה וכלל שרי הממשלה. הניסיון הבין-לאומי במדינות שהצליחו להקטין את כמויות הנפגעים בתאונות הדרכים מלמד כי אין מדובר בגזירת גורל אלא במאבק שניתן להצליח בו ולהציל חיי אדם. מדינות רבות בעולם אינן מוכנות להשלים עם האובדן הכרוך בתאונות דרכים, ועל כן קבעו יעד של אפס הרוגים בתאונות דרכים.
