בג"ץ דחה את העתירה על האכיפה הבררנית בהפגנות קפלן – זאת הסיבה

בג"ץ בהרכב השופטים עמית, מינץ וכבוב החליט לדחות את העתירה שהגיש שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף, בה הוא דרש את התערבות בית המשפט נגד היועמ"שית, עו"ד גלי בהרב מיארה "באכיפה הבררנית".

השופט עמית ציין בעתירה: "לא כל ההפגנות נושאות אותו אופי, ואין שוויון "אוטומטי" ביניהן", והוסיף: "איני רואה להיגרר אחר העותרים ולהשוות את הנעשה בימים אלא במקומותינו לפעולות האכיפה שנעשו לפני למעלה מ-30 שנה בקשר למחאות וההפגנות כנגד הסכמי אוסלו או לפני 19 שנה בתקופת ההתנתקות".

השופט עמית פסק כי הגשת 4 כתבי אישום סך הכל מתוך 400 תיקי חקירה שנפתחו הם נתונים שמוכיחים שרשויות האכיפה ביצעו את המוטל עליהן: "כפי שעולה מתשובת המשיבות, נפתחו למעלה מ-400 תיקי חקירה; למעלה מ-90 מפגינים נעצרו; והוגשו 4 כתבי אישום על ידי התביעה המשטרתית. על בסיס נתונים אלה אין לטעון כי רשויות אכיפת החוק ישבו בשילוב ידיים ולא ביצעו את המוטל עליהן".

בעתירתו טען השר וסרלאוף כי לא זכה למענה מצד מיארה על פניותיו בנוגע לאי טיפול משפטי בחוסמי הכבישים, מקרב המתנגדים לרפורמה המשפטית. בעתירה מנומקת, דרש השר להוציא צווים על תנאי, שיורו לבהרב מיארה להסביר מדוע לא תורה להגיש כתבי אישום ותביעות אזרחיות כנגד חוסמי כבישים וכנגד מובילי ומארגני החסימות.

השר וסרלאוף הדגיש כי "היועמ"שית נוקטת באופן מובהק באכיפה בררנית, ומפקירה בהתנהלותה את הציבור לאלימות ומעשי עבריינות. היא מתנערת מחובותיה ומפקירה את הציבור מול אלימות של עבריינות שיטתית".

וסרלאוף מסר: "הציבור בישראל יודע היטב שמערכת המשפט בבררנית. יש אזרחים סוג א' להם מותר לרמוס את החוק בצורה גסה, להשתולל ברחובות, להצית רכוש, לקרוא לסרבנות ולהם לא יעשו כלום. לעומתם, כמו שהגדיר לפיד, יש "אנשים אחרים" שאותם המערכת תרדוף עד חורמה, על כל הפרה של החוק. ישפוט הציבור ויחליט האם זו דמוקרטיה , או לא".