אחרי הפסקה של חצי שעה, הדיונים הדרמטיים בבג"ץ על חוק הגיוס – התחדשו כאשר עו"ד אליעד שרגא, המשמש גם כיו"ר התנועה לאיכות השלטון, הציג את טענות העותרים, שדורשים לגייס חרדים. הדיון בבג"ץ נזכיר מתקיים בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירות שהוגשו בנושא גיוס תלמידי ישיבות ומימון המוסדות התורניים.
שרגא אמר בדיון כי "סוד גלוי שאנחנו במערכה כבדה רבת ימים ורבת דמים. זה תיק של דיני נפשות לחרדים, אבל זה דיני נפשות ללוחמים שנאבקים על קיומו של הבית הזה. זה לא תיק על שוויון, זה תיק קיומי לגורלו של הבית השלישי. מאות אלפי לוחמים נושאים את עיניכם אליכם, מאות אלפי אמהות ואבות שלא ישנים בלילות. התיק הזה לחיים ולמוות, צריכים לקבל פה החלטות אמיצות. הדחיינות הזו נמשכת כבר 25 שנה. קבלו החלטה שתסגור את האירוע פעם אחת ולתמיד".
עוד קודם לכן, עו"ד דוד שוב, שמייצג את איגוד מנהלי הישיבות והמוסדות התורניים, ביקש להגן על "קולות הנפגעים" שלדבריו לא נשמעו. "אף אחד לא יכול לספר לנו שהעתירות נעלמו מעיניננו", אמר לו מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן. השופט יצחק עמית חיזק את דבריו: "אם המפלגות החרדיות בחרו שלא להתייצב ולהביע את עמדתן, אז קשה להגיד שלא צורפו".
עו"ד שמואל הורוביץ, המייצג את איחוד הישיבות באר"י, אמר כי "השיח של הגיוס הוא מאוד משמעותי. אני יכול להזדהות פה עם המצוקה העצומה בכל מילה באולם. אבל בנושא התמיכות, הוא פשוט לא קשור. מדובר בזכויות אדם, גם למחבלי נוחבה מותר לאכול. אם אנחנו מגיעים לרמה כזו של יצירתיות כדי לשלול מאנשים לחם, זה נראה לי בלתי מתקבל על הדעת. למה לשלול קצבה? אני מבין שתקשורתית 'נמאס מהחרדים שמשחקים איתנו חתול ועכבר אז בואו ניקח להם את הכסף'". השופטת ברק-ארז השיבה: "זו טענה פופליסטית. כאן יש בחינה של עקרונות משפטיים".
נציג היועמ"שית אמר על עמדת הממשלה לפיה יש להשאיר את עניין גיוס החרדים לשיקול דעת הפוקד: "בשפה לא משפטית זה גלגול אחריות. זה לא מצב בריא. העמדה הזו מנוגדת לדין. נציג הממשלה אומר שהפוקד צריך לשקול את העובדה שיש הצעת חוק. היועמ"שית אומרת שלהסתמך על הצעת חוק, לא רלוונטית לצרכים של הצבא – זו נסיבה שהפוקד לא יכול לשקול. ממש לא".
קודם לכן, נציג הממשלה אמר: "את עמדת הצבא אני מקבל. את עמדת הפרקליטות והפרשנות שלה אני לא מקבל". השופטים שאלו: "כלומר אתה מסכים לגיוס 3,000 חרדים?". נציג הממשלה עוה"ד טאובמן אמר כי לפוקד יש שיקול דעת. פוגלמן הקשה: "הפוקד צריך להתחשב בעיקרון השוויון". טאובמן הסכים אך הסתייג: "נכון. אבל הפוקד צריך לשקול את מכלול השיקולים".
השופטת דפנה ברק-ארז שאלה את נציג את הממשלה, עו"ד דורון טאובמן, אם פקיעת החוק העוסק בגיוס חרדים לא משפיעה על התקציבים שניתנים לישיבות. "אין משמעות לזה שאין חוק?", תהתה. נציג הממשלה השיב: "חד משמעית לא. התמיכות הקשורות להגברת הלימוד התורני לא רלוונטיות לשאלת הגיוס. התקציב הוא למוסדות חינוך תורניים, אפשר לאהוב, להסכים או שלא, אבל הסמכות קיימת".
בהמשך אף טען עו"ד טאובמן: "אף אחד מהם לא הפר את החוק". לדבריו, הפסקת התקצוב נוגעת ל"דיני נפשות של עשרות אלפי אברכים". השופטת ברק-ארז הדגישה בפניו: "לא דיני נפשות רק של אברכים – אלא של אזרחים אחרים".





















לפחות כמו לעזתים זה גם דיני נפשות של אזרחים רבים….
פעם אחרונה להזכירכם שבגץ פסק אין הפרדה בארועים קרה שלא היתה גדר הפרדה ואז קראו דברים נוראיים, בואו נראה מה יקרה עכשיו ?????? שיחליטו לסגור ישיבות ואי ואי ואי יהיה כזה בלאגן שחייב לבוא משיח ישששששששששששששששששששששששששששששששש חלאס עם החרטה הזאת שנקרת ממשלת מדינת ישראל חלאס
שופטים קשקשנים. חושבים שהם מחליטים .
על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך
נער ייתי גם זקנתי וקבוע כשמתחילים להתעסק עם עולם התורה יש הסלמה מאיימת בגזרת שונאינו.
לא להתייחס לליצני בג"צ. הם מגחיכים את עצמם. הם ממילא לא קובעים שום דבר. גם אם יפסקו 1000 פסקי דין. הציבור לא ייכנע להם. אם זה לא עובר את גדולי ישראל-זה לא יצליח. הדרך היחידה תהיה רק דרך גדולי הדור. אני מציע להם להישמר. כבר נכתב שמי שמבזה תלמידי חכמים, אין רפואה למכתו.
מרן הרב אלישיב זצוק"ל כבר התריע שהמשמעות תהיה רעה מאוד עבור המדינה הציונית: מהרגע שהמדינה מאבדת בידיים שלה את הזכות של החזקת התורה, היא תחדל מלהתקיים. לא נורא, "מלכות בית דוד" נשמע הרבה יותר טוב.
מי שלא תורם לא צריך לקבל כסף מהמדינה.
ביבי תתפטר! ממשלת הדמים הגרועה בהיסטוריה הורסת את המדינה ומכבידה מכבידה מכבידה