הרמטכ"ל על גיוס חרדים: נקים ישיבה בבקעת הירדן שתשלב תורה והגנה על הגבולות

הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי נאם היום בטקס סיום המכללה לביטחון לאומי, במעמד נכחו גם נשיא המדינה, יצחק הרצוג ושר הביטחון יואב גלנט.

בדבריו התייחס הרצי הלוי למגעים המתקדמים בימים אלו לעסקת חטופים ואמר: "הסכם למען השבת החטופים, מעבר לחשיבותו במובן המוסרי הדחוף של הצלת חיים, יש בו את הערכים הבסיסיים הנדרשים לחברת מופת ולחברה חפצת חיים".

הלוי התייחס גם לניסיונות של צה"ל לגייס חרדים והצהיר: "באשר לנשיאה משותפת בנטל, ליתר דיוק הזכות לשאת בו. גם בו, יש כדי להבטיח את קיומה של מדינת ישראל. חישבו מה יוכל לקרות במלחמה ובמשק כשבני החברה החרדית יתגייסו. ישיבה בבקעת הירדן, למשל, המשלבת לימוד תורה עם החזקת גזרה גדודית בהגנה, היא דבר שניתן ומוכרחים לעשותו".

הלוי עבר בהמשך דבריו להתייחס להבט התקציבי של המלחמה לנוכח גיבוש תקציב המדינה לשנת 2025 ואמר: "צה"ל היה ועודנו שותף חיוני בכל התחומים: המקצועי-צבאי, הערכי-מוסרי, והחדשני-טכנולוגי ; כדי שהוא ימשיך להיות כזה, נוכח אתגרי הביטחון המתרבים, תקציב הביטחון צריך לגדול בהתאם, ובאיזון עם הצרכים הלאומיים האחרים. זהו עניין מרכזי בביטחון הלאומי".

למרות התבטאויות של קצינים בכירים בצה"ל כי הצבא לא ינסה לחנך את החרדים בדבריו הערב הרמטכ"ל התייחס במילים ברורות לאג'נדה של צה"ל כמחנך של העם ואמר: "ביטחון לאומי נשען על שני אדנים: ביטחון פיזי וחינוך. הביטחון הוא ההווה; תנאי הכרחי אשר בלעדיו אין לנו קיום. בשמחת תורה כשלנו במבחננו העליון לספק ביטחון. אנחנו מתחקרים באומץ כדי להשתפר וכדי להשיב את אמון הציבור בצה"ל, בסיס כוחנו".

"החינוך הוא העתיד; מכפיל הכוח של החברה הישראלית, תומך בה תפתחות המדע, התשתיות, הכלכלה, החברה והבריאות, ומאפשר את קיומנו כאן, מעטים מול רבים. מכאן גם תפקידיו של צה"ל מראשיתו – להגן ולהילחם, וגם לבנות עם, מדינה וחברה, לקלוט עלייה, להכשיר ולחנך".

בנאומו התייחס הרצי הלוי גם לאתגרי הביטחון של ישראל במלחמה למול איראן ושלוחותיה בשבע זירות שונות במרחב ואמר: "האתגרים הביטחוניים מורכבים וגדולים מתמיד. איראן מעוניינת להתקדם ליכולת גרעינית, ומחמשת צבאות וארגוני טרור שנלחמים בנו. השתנות האיומים מחייבת התאמות בתפיסת הביטחון. במערכה הנוכחית אנחנו עושים זאת בהתאמת האסטרטגיה, החשיבה המערכתית ושיטות הלחימה, ונותנים מענה איכותי בתחבולה, בשותפויות ובחדשנות למגוון איומים ובשבע זירות בו בזמן".

"האסטרטגיה מתבוננת על כל הזירות יחד, ובאמצעותה אנו מגדירים את המטרות לכל זירה; המערכתנות מתרגמת את המטרות לרעיון שעל פיו אנו פועלים, וברובד הטקטי אנחנו מתכננים ומבצעים".

הלוי התייחס לשינוי התפיסה העובר על צה"ל בימים אלו: "השתנות האיומים מאתגרת את עקרון ניהול המלחמות הקצרות, שהוא עיקרון יסוד בתפיסת הביטחון של ישראל מהקמתה. תמיד שאפנו להכרעה מהירה של צבאות אויב סדירים, להסיר את האיומים ולשחרר בהקדם את כוחות המילואים לתפקידם האזרחי החיוני להתפתחותה של המדינה".

"המלחמה הנוכחית שונה. זוהי מלחמה ברעיון קיצוני הרסני, שראשיתו באיראן ובשאיפותיה להשמדת ישראל, וזרועותיו שלוחות סביבנו. הכרעת ארגוני טרור האוחזים ברעיונות של השמדה, מקדשים את המוות וחוסים תחת אוכלוסייה צפופה, מחייבת מערכות יסודיות ולעיתים ארוכות, אשר יש לנהל אותן בנחישות, בתחכום, באורך רוח ובראייה כוללת של המשאבים הצבאיים, האזרחיים והלאומיים".

"במערכה מתמשכת אסטרטגיה דורשת קבלת החלטות מושכלות לאור תמונה גדולה, מתוך הכרה בהישגי המפקדים והלוחמים בשדה הקרב ובצורך לעדכן את מטרות המלחמה. זוהי מלאכת מחשבת של הסתגלות ולמידה מתמדת מול אויב, המשתנה גם הוא".

"לישראל יתרון צבאי מובהק באזור. ראינו זאת בפירוק השיטתי של גדודי חמאס ברצועת עזה, וגם מול המתקפה האיראנית חסרת התקדים בחודש אפריל. את הרעיון החמאסי אנחנו מנצחים דרך פירוק מנגנוניו הצבאיים והשלטוניים. הניצחון יושג בזכות הנחישות וההתמדה וגם בזכות אסטרטגיה ארוכת טווח ושותפויות אזוריות וגלובליות, עם מי שמשכילים להבין כי איראן ושלוחיה מאיימים לא רק עלינו, אלא גם עליהם".

הרמטכ"ל התייחס בנאומו גם לאתגרים של הלחימה למול דעת הקהל העולמית העוינת ואמר למפקדים: "חשוב לזכור כי לצד המערכה הצבאית ניטשת בדעת הקהל העולמית מלחמת תודעה ונרטיבים. מפקדים חייבים להבין כי התודעה איננה המציאות, אך השפעתה עליה רבה. העולם נוטה לתמוך במי שנתפס חלש, ולא במי שצודק. ישראל נתפסת כחוזקה, ובצדק; היא משלמת על כך מחירים – שלא בצדק – אך אם התנאי לתמיכה הוא להיות חלש, מוטב שנהיה חזקים".

בהתייחס לגבול הצפון המפונה מתושביו מעל תשעה חודשים אמר הרמטכ"ל: "בצפון מתנהלת מערכה נגד זרועה החזקה ביותר של איראן באזור. אנו פוגעים בחיזבאללה יום־יום, פגיעות קשות, שהן רק מעט מיכולתנו. נחושים וערוכים להשיב את השקט, להרחיק את האיום מהגבול ולהחזיר בבטחה את התושבים לבתיהם – ההחלטה על עתיד חזית הצפון היא בידינו".